רוצים למקסם את החיסכון שלכם לפנסיה - הנה מספר טיפים
רבות נכתב ונאמר במדור זה ובמקומות אחרים, על היתרונות הגלומים במקדם הקיצבה של הפוליסות המשתתפות ברווחים. להזכירכם מקדם הקיצבה בפוליסות אלו טוב בכ-25% ולעיתים אף יותר מאשר במכשירי הביטוח החדשים.
יש ייחוד נוסף לפוליסות המשתתפות ברווחים. הוא מתבטא בדמי הניהול הנגבים מפוליסות אלו. בטור שלפנינו נציג את דמי הניהול הנגבים בפוליסות אלו.
דמי הניהול בפוליסות המשתתפות ברווחים:
בניגוד לכל שאר המכשירים, בפוליסות המשתתפות ברווחים קימיים 4 סוגים של דמי ניהול (לעומת סוג אחד או שניים בכל אחד מהמכשירים האחרים). הסוג הראשון הינם דמי ניהול קבועים הידועים בשם: גורם פוליסה.
גורם הפוליסה הינו סכום קבוע הנגבה מתוך הפרמיה ויכול לנוע בטווח של 10-20 ש' לחודש. תלוי בתקופה בה הוצאה הפוליסה. דמי ניהול אלו הינם קבועים ואינם תלויים בגובה הפרמיה המופקדת. דמי הניהול ייחודיים לפוליסות אלו ואינם קיימים במכשירים האלטרנטיבים
הסוג השני אלו דמי ניהול קבועים הנגבים מצבירת החסכון. דמי ניהול אלה עומדים על 0.6% מצבירת החסכון המצטבר. הם דומים לדמי הניהול הנגבים ממכשירים אלטרנטיבים, ביטוחי מנהלים חדשים, קרנות פנסיה וקופות גמל.
הסוג השלישי הינם דמי ניהול משתנים על פי תוצאות ההשקעות. בפוליסות אלו חברת הביטוח גובה 15% מהרווח הריאלי אשר השיגה בהשקעות. הבדיקה לגבי השגת הרווח היא בדיקה מצטברת. גם דמי ניהול אלו הינם יחודיים לפוליסות אלו. במקרים מסויימים, הם מאפשרים לחברת הביטוח להגיע לדמי ניהול גבוהים מ-2% מהצבירה אשר הינם דמי הניהול המקסימלים המותרים כיום, הן בקופות גמל והן בביטוחי מנהלים חדשים.
הסוג הרביעי אינם מוכרים כ"דמי ניהול" אך בפועל הם דמי ניהול לכל דבר ועניין. דמי ניהול אלו מתבטאים בעלויות ביטוח גבוהות יחסית לאלטרנטיבה.
להלן דוגמה מעולם מוצרי הצריכה. תארו לכם גבינת קוטג' (מוצר מדובר בזמן האחרון) הנמכרת במדף אחד ב-5 שקלים ובמדף על ידו אותו קוטג' מאותו יצרן נמכרת ב-15 שקלים. זהו פחות או יותר המצב בפוליסות המשתתפות ברווחים ובעלויות הביטוח הנגבות. באותה חברת ביטוח ניתן לקנות את אותו סכום ביטוח (ובכיסוי זהה לחלוטין) בעלות, שלעיתים תהיה נמוכה פי שלוש או ארבע מעלות הביטוח שנמכרת בפוליסה המשתתפת ברווחים.
מה לעשות?
מכל האמור לעיל, מובן כי על מנת למקסם את החסכון ומקדם הקיצבה העדיף, יש לנסות לטפל בדמי הניהול בפוליסות אלו. שני הרכיבים אשר בהחלט ניתן לטפל בהם הם דמי הניהול הקבועים - גורם הפוליסה אשר ניתן לנסות ולהקטינם וכמובן עלויות הביטוח. על ידי שינוי יחס הביטוח - חסכון והקטנת סכום הביטוח הנרכש כחלק בלתי נפרד מהתוכנית ורכישתו בנפרד, נגדיל את החסכון שיצטבר בפוליסה ונמקסם את יתרונותיה. חשוב לציין כי שינויים אלו משפיעים על מצבו הביטוחי של המבוטח ודורשים הצהרת בריאות חדשה. בעקבות כך, דורשים בדיקה פרטנית של איש מקצוע.
- 7.לא הכל זה דמי ניהול 31/10/2011 13:00הגב לתגובה זואבל זה בהחלט חשוב, בסופו של דבר מדובר בסכום לא מבוטל, אבל צריכים להיות מדדים נוספים לבחירה, הטבלה הכי טובה שמצאתי לצורך השוואה הייתה באתר אינבסט- דירוג חודשים לקרנות הפנסיה
- 6.מיקי 31/10/2011 07:34הגב לתגובה זוירון, חבל שלא נתת אבחנה בין צורות גביית דמי הניהול לזמנים שהוצאו הפוליסות, אלא כתבת רק משתתפות ברווחים , כאילו שזו קטגוריה ששם דמי הניהול אחידים מ-1991 ואילך.
- 5.שלמה 31/10/2011 06:57הגב לתגובה זושעל פיהם קובעים את הרוחים/הפסדים בניהול ההשקעות של החברת ביטוח?
- 4.ראלי 30/10/2011 23:04הגב לתגובה זוממי שניהל קרן פנסיה ציפיתי לרמה גבוהה יותר של חומר לא הכל זה דמי ניהול והוצאות .
- 3.נעם 30/10/2011 22:49הגב לתגובה זותודה, 1.לפני שנה נעשה לאשתי (בת 34)ביטוח מנהלים עם מקדם של 230 האם זה הגיוני שזה כה גבוה? שלי(בן 37) נעשה ב 2000 והמקדם הוא 178, מה המקדם של איש אישה שיוצא לפנסיה היום? 2. לצערי, הפוליסה שלי נמצאת בחברה שעיקר מפסידה כסף מאז 2005, האם ישאפשרות לעבור לחברה אחרת ולשמור על המקדם? האם אפשר להוציא חלק מהכסף שאינו פטור ממס, האם כדאי? וכמה מס אשלם? 3. איך ניתן לקבוע סוכן ביטוח פרטי שיעבוד מול המעביד עבור פנסיה ולא רק ביטוח מנהלים, לפי העבודה - הם בוחרים עם איזה סוכן נעשה הקשר, למה?
- 2.pap 30/10/2011 14:30הגב לתגובה זוירון שלום, מספר הבהרות: 1- איפה רואים מה עלות גורם הפוליסה, בדוח השנתי?, 2- הסוג הרביעי האם הכוונה לכמה הולך לחסכון וכמה למקרה מוות? ביקשתי לקנות ריסק בנפרד ושהכל ילך לחסכון ונמסר שלא ניתן מעבר ל-95%-5%. 3- נמסר לי שפוליסה שנפתחה כהונית, קיבלה מקדם קצבה רק ב-2008 ולמקדם זה אין יתרון על המקדמים של היום.
- ירון שמיר 30/10/2011 21:47הגב לתגובה זוגורם הפוליסה נראה בדוח השנתי. לגבי שינוי יחס ביטוח וחסכון בדכ היום אין התנגדות לשינוי ל-90/10 ולעיתים גם ל-95/5 כפי שכתבתי בכתבה מדובר על הקטנת סכום ביטוח יש לבצע זאת בשיתוף עם איש מקצוע. מקדם קיצבה- לא יודע איזה מקדם הציעו לך בכל מקרה אין שינוי גדול בין מקדמי 2008 למקדמים החדשים
- 1.מא 30/10/2011 13:53הגב לתגובה זולגבי התשואות לאורך זמן, בפוליסות המשתתפות ברווחים?האם עדיפות?
- ירון שמיר 30/10/2011 21:45הגב לתגובה זומפנה אותך לכתבה הקודמת שבדקה את תשואות המשתתפות, קרנות הפנסיה וקופות הגמל לאורך זמן
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
