2 מניות שעשויות להרוויח מה"מלחמה הקרה" בעולם
בלי ששמתם לב, כבר מעל שנתיים שמתנהלת מלחמה קרה בעולם. לא מעורבות בה מעצמות - על, טילים גרעיניים ומרגלים סובייטים. מי כן מעורב במלחמה? נגידי בנקים מרכזיים, שרי אוצר ו...תיק ההשקעות שלכם. בלי ששמתם לב, תיק ההשקעות שלכם עמד בקו האש, ובמצב כזה עדיף להצטרף לצד המנצח.
בן ברננקי מציג - איך לשחוק חובות?
הגרעון הממשלתי כאחוז מהתוצר החזוי במשק האמריקאי בשנים 2006-2016. הגרעון צפוי להגיע לשיא בשנה הקרובה - 10.91% מהתוצר.
זה לא סוד שממשלת ארה"ב, כמו גם ממשלות אחרות חילצו את העולם ממשבר אדיר על ידי הלאמת מוסדות פיננסיים רבים ובסכומים שעולים על כל דמיון. בכדי לממן את החילוץ נאלץ הממשל האמריקאי ללוות סכומי כסף אדירים מהציבור. ברור לכולם, כי ביום מן הימים יצטרך הממשל האמריקאי לשלם את החובות האלו. הדרך הפשוטה לממן את תשלום החוב הוא העלאת מיסים. אך במצב בו אמריקה עדיין נתונה ברמת אבטלה של כ-9%, קשה לראות כיצד צעד כזה יקבל תמיכה בבתי הנבחרים.
פיחות של המטבע מסייע לממשלת ארה"ב בכמה דרכים. בטווח הקצר, ירידת השער מאפשרת לחברות האמריקאיות הפועלות בשווקים הגלובליים להחזיר "הביתה" יותר דולרים, להגדיל את הרווחים והרווחיות שלהם ולהציג יעילות גבוהה יותר לעומת חברות אירופאיות למשל. דבר זה מאפשר לחברות לצמוח, לגייס עובדים ולשלם יותר מיסים.
בטווח הבינוני, הדפסת הכסף של הממשל האמריקאי מביאה ליצירת אינפלציה. עבור תושב אמריקאי אשר מושקע באג"ח ממשלתי שברובו איננו צמוד מדד, האינפלציה שוחקת את ערך החוב, כך שמבחינה ריאלית, הממשל יצטרך להחזיר פחות כסף לתושבים. לתשלום החוב החיצוני משתמש הממשל באופן מעשי, בהדפסה של כסף.
השווקים המתפתחים מציגים - מלחמות אזרחים
מהפכת הגלובליזציה שעבר העולם בשנים האחרונות חוזר ומכה בנו, בדרכים שמפתיעות בכל פעם מחדש. האזרחים בשווקים המתעוררים, מסין והודו, דרך מצרים, לוב וכלה בברזיל תלויים הרבה יותר מחבריהם בעולם המערבי במחירי המזון. האינפלציה הגבוהה ממנה סובלים התושבים בשווקים אלו הביאה, בין שאר סיבות, להפגנות ולנפילת משטרים במדינות אלו. היחלשות הדולר והרמת הראש של האינפלציה הביאו, אם כן, לחוסר שקט פוליטי במדינות לא מעטות בעולם. רצה הגורל ורובן מרוכזות דווקא במזרח התיכון. אך גם הממשל הסיני מודאג מהחלשת הדולר, והתבטא לא פעם כנגד הפעולה הזו, מה שהביא למתיחות ביחסי המדינות.
מי מרוויח, מי מפסיד?
בהיותנו משקיעים בשווקים הפיננסיים, מעניין אותנו לדעת כיצד ניתן, אם בכלל, להרוויח מהמהלכים האלו. המצב הנוכחי, בו מדינות רבות מנסות לפחת את המטבע שלהן, מביאה לירידת ערכם של הנכסים מהם ניתן "להדפיס" - כלומר, המטבעות, ומנגד לעליית ערכם של נכסים שלא ניתן להגדיל את הכמות שלהם בצורה משמעותית - כמו מתכות יקרות למשל, דבר המסביר מדוע מחיר אונקיית זהב עומד על 1500 דולר. במצב כזה נעדיף להצטרף לצד המנצח, כלומר למי שנהנה מעליית המחירים. חברות העוסקות בהפקה של אנרגיה, של מתכות ושל מינרלים אחרים נהנות מהמצב הנוכחי, וכן מהמשך הצמיחה הכלכלית בעולם.
כיל הישראלית היא המועמדת הטבעית ליהנות מהמצב המאקרו כלכלי העולמי, כמו גם חברות ישראליות נוספות, כמו חברת הסחר במתכות "סקופ". עליית הריבית בארץ, אשר נובעת מהאינפלציה הגבוהה, מטיבה עם הבנקים המקומיים, שנהנים מפתיחת המרווח בין הריביות שהם נותנים על פקדונות לזו שגובים על משיכת יתר. מלבד זאת, הבנקים מנצלים את תלילות עקום התשואות לטובתם, כאשר הם לווים בריביות נמוכות בטווחים הקצרים ומלווים בריביות גבוהות לטווחים ארוכים יותר.
בצד השני של המתרס נמצאים המפסידים. ממי נעדיף להתרחק? קמעונאי המזון שנמצאים כיום בין הפטיש לסדן - הם סובלים מעליית מחירי מזון, יכולת מוגבלת של הצרכנים לספוג עליות אלו ותחרות חריפה מאוד בינם לבין עצמם. אג"ח ממשלת ארה"ב לטווחים קצרים - הקולות הנשמעים בפד להתחלת העלאות ריבית בשילוב של מבנה עקום תשואות חד הופכים את האג"ח הקצרות לפדיון, אלו שהיו עד לא מזמן "חוף מבטחים", להשקעה פחות אטרקטיבית.
סיכום ומילת אזהרה קטנה...
שער האירו - דולר (בכחול), תעודת סל על מחירי הסחורות (DBC) ותעודת סל על מניות של חברות המפיקות סחורות (HAP). ניתן לראות כיצד בשנתיים האחרונות המגמה היא אותה מגמה, אך הנכס שעלה בצורה המשמעותית ביותר היה מניות של חברות העוסקות בהפקה ועיבוד של סחורות. מקור: Yahoo! Finance.
להערכתנו, מגמת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם היא בת קיימא, ועל כן יש להיחשף לחברות הנהנות מהמחזור הכלכלי החיובי. יש לזכור כי מחירי הסחורות הם תנודתיים מאוד באופיים, ולכן המגמה בהם יכולה להתהפך לאחר מהלך העליות הגדול.
בנוסף לכך, השקעה בסחורות באופן ישיר דורשת מסחר בחוזים עתידיים, אשר מוסיפים עלויות גלגול ופערי מחירים בין החוזים (קונטנגו), שעלולים לגרום למשקיע הפסד בזמן שמחיר הסחורה (ספוט) עולה. לכן, להערכתנו החשיפה הנכונה לתחום זה הוא באמצעות מניות של חברות אשר עוסקות בתחום.
עם זאת, חשוב להדגיש כי סביר להניח שמצב מאקרו - כלכלי זה איננו יכול להתרחש לעד, שכן הגירעון הגדול של ממשלת ארה"ב נמצא במגמת צמצום, וירידה משמעותית של הדולר בעולם עשויה לגרום להשלכות שליליות נוספות. לכן, ברור כי ממשלת ארה"ב הולכת בין הטיפות במצב זה, והיא תשתדל שלא למתוח את החבל יותר מדי. האצה נוספת במגמת האינפלציה העולמית עשויה להביא לגלים נוספים של חוסר שקט בקרב המדינות המתפתחות, ואיום בסנקציות מצד סין ומדינות אחרות. לכן, יש להיות ערים להתפתחויות בגירעון ממשלת ארה"ב ואמצעי המימון שלהם, אשר משפיעים על כלל המערכת הכלכלית העולמית, וכמובן שעל תיקי ההשקעות שלנו.
מורן נחשוני הוא מנהל השקעות בחברת פרובידנס
*מסמך זה הוכן ע"י מחלקת המחקר של פרובידנס. המסמך מבוסס על מידע שדווח לציבור, הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. לפיכך, אין לקבל על סמך מסמך זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין במסמך זה ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פרובידנס לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם אם יגרם, למאן דהוא, כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. פרובידנס מחזיקה בניירות הערך הנ"ל עבור התיקים המנוהלים על ידה, כולם או חלקם, והיא עשויה לקנות או למכור בכל אחד מניירות הערך הנ"ל.
- 9.מנשה 24/04/2011 12:00הגב לתגובה זומורן שלום יש לי סכום כסף שיושב בפיקדון בריבית של 1.5% לשנה. איך ניתן להעביר אותו לניהול מקצועי?
- מורן, פרובידנס 25/04/2011 01:20הגב לתגובה זושלום מנשה, על מנת לקבוע פגישה אישית אתה מוזמן ליצור קשר איתנו בטלפון מס' 03-5168501 או דרך אתר האינטרנט שלנו.
- 8.ברוקר בנעלי קרוקס.. 23/04/2011 00:18הגב לתגובה זוואני לא מגזים. האנליסט הזה פשוט פותח פה לכולם את העיניים.
- נירית 25/04/2011 09:54הגב לתגובה זוסקירה טובה מאוד שמכניסה את כל הכלכלה למשהו הגיוני שמתקשר לכולם. תודה
- 7.Super analyst 22/04/2011 15:41הגב לתגובה זוFinally we see who wrote in excellence for mazoz the asshole
- 6.אפרת 22/04/2011 07:59הגב לתגובה זומורן שלום לא נראה לך שהבנקים כבר גבוהים מידי ועלו הרבה?
- 5.לב ל 21/04/2011 18:11הגב לתגובה זולמה לא ממליצים על הזהב הכי טהור בבורסה???
- מורן, פרובידנס 21/04/2011 23:15הגב לתגובה זושלום לב, רציו אכן מניה מעניינת, אבל קשה להגיד שהיא מתאימה לכל אחד. בייחוד לבעלי לב חזק וראיה לטווחים ארוכים מאוד. בהצלחה
- 4.כצמן 21/04/2011 18:10הגב לתגובה זוהאם אני צריך להניח שאתה בפרובידנס משקיעים בניירות שאתם ממליצים עליהם? אין עם זה בעיה?
- בוב 21/04/2011 23:06הגב לתגובה זואחרת קשה לראות איך הם עומדים מאחורי המילה שלהם מול הלקוחות... נראה שבינתיים ההמלצות האלו עובדות לא רע
- 3.ברוקר עצמאי 21/04/2011 13:32הגב לתגובה זותודה רבה, מאמר שקושר את כל החוטים ביחד. עוקב אחריכם גם בבלוג. ייש כוח, תמשיכו כך!
- מורן, פרובידנס 21/04/2011 23:14הגב לתגובה זושמח לראות שהמאמרים מסייעים, ושאתה גם עוקב אחרי הבלוג שלנו.
- וורן ב 21/04/2011 15:18הגב לתגובה זולא יפה לעקוב אחרי אנשים! סתאאאם... איפה רואים את זה?
- משקיען 21/04/2011 17:59תזכירו לי מי היו האנליסטים שנתנו המלצה ניטארלי על כיל כשהייתה ב-54 ש" ח? פעם הבאה מקשיב יותר למנהלי השקעות יותר אובייקטיביים.. כמו הבחור פה למעלה
- 2.לי 21/04/2011 11:30הגב לתגובה זומה קורה מורן?תוסיף נ' למעלה בשם, פרובידנס. חג שמח
- 1.יניב 21/04/2011 10:29הגב לתגובה זומאמר מעניין. לצד המפסידים אפשר להוסיף את רשתות האופנה. הזינוק המחירי הכותנה ובעלויות היצור בסין יבואו לידי ביטוי בחורף הבא
- מורן, פרובידנס 21/04/2011 23:13הגב לתגובה זוהיי יניב, אתה כמובן צודק וגם רשתות האופנה יסבלו מעליית מחירי הכותנה. מן הסתם יגלגלו חלק מהעליות לצרכן, אבל קשה לראות את הכל מתגלגל.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
