זכייה של רשות המסים בפסק דין מסייעת דווקא לרוכשים בקבוצות רכישה
מאת: עו"ד זיו שרון, עו"ד מאיר פורת ועו"ד ניר הורנשטיין
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי ועדת ערר מס שבח באזור חיפה, נקבע כי רכישת דירה שבנייתה טרם הסתיימה לא תיחשב רכישת דירת מגורים, גם אם יש התחייבות מצד הרוכש לסיים את הליך בניית הדירה. עמדת רשות המסים במקרה זה מחזקת דווקא את עמדת קבוצות הרכישה במקרים אחרים.
במאמרנו הקודם סקרנו את פסק הדין בעניין תפוח פז, והצגנו את עמדתנו שלפיה פסק דין זה עשוי לסייע לא רק למארגני קבוצות רכישה (הנושא שנדון בפסק הדין), אלא גם לרוכשים הטוענים כי לא רכשו דירה מוגמרת. פסיקה חדשה נוספת מחזקת טענה זו של הרוכשים. השאלה שנדונה בפסיקה הייתה מהו דינו של אדם שקנה דירה שבנייתה טרם הסתיימה - אם כאשר ישנה התחייבות של הקונה לסיים את הבנייה תיחשב הדירה דירת מגורים לצורכי מדרגות מס רכישה, או שמא יראו אותו כמי שקנה קרקע.
לאחרונה קיבלה ועדת ערר מס שבח (ו"ע 19662-12-10 יהונתן לנגר נ' מנהל מס שבח מקרקעין) את עמדת רשות המסים שלפיה חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") דורש באופן מפורש התחייבות של המוכר, והתחייבות הקונה כפי שהיה בעובדות פסק הדין אינה מספיקה.
לפיכך קיבלה ועדת הערר את עמדת רשות המסים, שלפיה יש לראות את הרוכש כמי שקנה קרקע, ולכן יש לשלול ממנו את ההקלות שניתנות לרכישת דירת מגורים. עמדה זו מצמצמת מאוד את פסק הדין שניתן בעניין ע"א 501/03 חסון נ' מינהל מיסוי מקרקעין חדרה, ומסייגת אותו לנסיבותיו. מפסק הדין עולה כי אין מניעה לכלול בגדר "דירה אחרת" (לצורך הפטור הקבוע בסעיף 49ה לחוק) דירה הנבנית בבנייה עצמית, כאשר ישנה התחייבות מפורשת של הקבלן הבונה לסיים את הבנייה.
כידוע, אחת הטענות המרכזיות שמעלה רשות המסים נגד קבוצות הרכישה היא כי על פי פסק הדין חסון, יש לראות בקבוצות הרכישה כמי שקנו דירת מגורים קודם לחקיקה החדשה שקבעה כך מיום 1.1.2011, וזאת משום שישנה התחייבות לכאורה של הקבוצות להשלים את הבנייה.
אנו סבורים כי טענה זו מוטעית, ודווקא עמדת רשות המסים כפי שהועלתה בפסק הדין בעניין לנגר מחלישה מאוד ואף עומדת בסתירה לעמדתה באשר למיסוי קבוצות הרכישה, שכן אם לגישתה התחייבות של הרוכש לבניית הדירה אינה מספיקה אלא נדרשת התחייבות מפורשת של המוכר, אזי לא ניתן לראות בהתחייבות של קבוצת הרכישה לבניית הדירות כרכישת דירה מוגמרת, לצורך חיוב במס רכישה.
ניצחונה של רשות המסים בוועדת הערר בחיפה הוא ניצחון פירוס העשוי בהחלט להועיל במקרים אחרים, בייחוד לאור העובדה שלא ראוי שרשות שלטונית תחזיק בעמדות שונות בעומדה לפני הערכאות, אלא תתמיד בגישה אחת.
הכותבים: עו"ד זיו שרון ועו"ד מאיר פורת - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין; עו"ד (חשבונאי) ניר הורנשטיין - ממשרד אלתר עורכי דין
- 2.טיעון חלש מאד (ל"ת)מארגן במורה 14/04/2011 08:16הגב לתגובה זו
- 1.אפשר במילים פשוטות? (ל"ת)לא הבנתי 13/04/2011 13:02הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
