זכייה של רשות המסים בפסק דין מסייעת דווקא לרוכשים בקבוצות רכישה

מאת: עו"ד זיו שרון, עו"ד מאיר פורת ועו"ד ניר הורנשטיין

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי ועדת ערר מס שבח באזור חיפה, נקבע כי רכישת דירה שבנייתה טרם הסתיימה לא תיחשב רכישת דירת מגורים, גם אם יש התחייבות מצד הרוכש לסיים את הליך בניית הדירה. עמדת רשות המסים במקרה זה מחזקת דווקא את עמדת קבוצות הרכישה במקרים אחרים.

במאמרנו הקודם סקרנו את פסק הדין בעניין תפוח פז, והצגנו את עמדתנו שלפיה פסק דין זה עשוי לסייע לא רק למארגני קבוצות רכישה (הנושא שנדון בפסק הדין), אלא גם לרוכשים הטוענים כי לא רכשו דירה מוגמרת. פסיקה חדשה נוספת מחזקת טענה זו של הרוכשים. השאלה שנדונה בפסיקה הייתה מהו דינו של אדם שקנה דירה שבנייתה טרם הסתיימה - אם כאשר ישנה התחייבות של הקונה לסיים את הבנייה תיחשב הדירה דירת מגורים לצורכי מדרגות מס רכישה, או שמא יראו אותו כמי שקנה קרקע.

לאחרונה קיבלה ועדת ערר מס שבח (ו"ע 19662-12-10 יהונתן לנגר נ' מנהל מס שבח מקרקעין) את עמדת רשות המסים שלפיה חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") דורש באופן מפורש התחייבות של המוכר, והתחייבות הקונה כפי שהיה בעובדות פסק הדין אינה מספיקה.

לפיכך קיבלה ועדת הערר את עמדת רשות המסים, שלפיה יש לראות את הרוכש כמי שקנה קרקע, ולכן יש לשלול ממנו את ההקלות שניתנות לרכישת דירת מגורים. עמדה זו מצמצמת מאוד את פסק הדין שניתן בעניין ע"א 501/03 חסון נ' מינהל מיסוי מקרקעין חדרה, ומסייגת אותו לנסיבותיו. מפסק הדין עולה כי אין מניעה לכלול בגדר "דירה אחרת" (לצורך הפטור הקבוע בסעיף 49ה לחוק) דירה הנבנית בבנייה עצמית, כאשר ישנה התחייבות מפורשת של הקבלן הבונה לסיים את הבנייה.

כידוע, אחת הטענות המרכזיות שמעלה רשות המסים נגד קבוצות הרכישה היא כי על פי פסק הדין חסון, יש לראות בקבוצות הרכישה כמי שקנו דירת מגורים קודם לחקיקה החדשה שקבעה כך מיום 1.1.2011, וזאת משום שישנה התחייבות לכאורה של הקבוצות להשלים את הבנייה.

אנו סבורים כי טענה זו מוטעית, ודווקא עמדת רשות המסים כפי שהועלתה בפסק הדין בעניין לנגר מחלישה מאוד ואף עומדת בסתירה לעמדתה באשר למיסוי קבוצות הרכישה, שכן אם לגישתה התחייבות של הרוכש לבניית הדירה אינה מספיקה אלא נדרשת התחייבות מפורשת של המוכר, אזי לא ניתן לראות בהתחייבות של קבוצת הרכישה לבניית הדירות כרכישת דירה מוגמרת, לצורך חיוב במס רכישה.

ניצחונה של רשות המסים בוועדת הערר בחיפה הוא ניצחון פירוס העשוי בהחלט להועיל במקרים אחרים, בייחוד לאור העובדה שלא ראוי שרשות שלטונית תחזיק בעמדות שונות בעומדה לפני הערכאות, אלא תתמיד בגישה אחת.

הכותבים: עו"ד זיו שרון ועו"ד מאיר פורת - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין; עו"ד (חשבונאי) ניר הורנשטיין - ממשרד אלתר עורכי דין

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    טיעון חלש מאד (ל"ת)
    מארגן במורה 14/04/2011 08:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אפשר במילים פשוטות? (ל"ת)
    לא הבנתי 13/04/2011 13:02
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).