דעה

בעד 'פרו-בונו' - כי הרווח מהם משתווה לכל ריטיינר, ויש לכך 3 סיבות

הבעלים והמנכ"ל של דבי תקשורת מוצא לפחות 3 סיבות לשלב תיקי פרו-בונו בעבודת המשרד
משה דבי |

עבודה על תיקי פרו בונו היא זכות גדולה שמעניקים לנו עמותות וארגונים המאפשרים לנו לסייע להם לגייס תרומות ומתנדבים לטובת מטרות חשובות. מהעבודה על תיקי הפרו-בונו במשרד גיליתי את "ישראל היפה" שמדברים עליה. אנשי עסקים שנרתמים, עיתונאים שמוותרים על הציניות לטובת החלשים, אזרחים ומתנדבים שמשקיעים זמן, מאמץ וקשרים לטובת הנזקקים. בלי כל אלה לא היה לנו את אקי"ם, ארגוני הסיוע נגד תקיפות מיניות, מרכזי הסיוע לעובדים זרים, וארגונים רבים הפועלים למען קיום בסיסי עבור מגזרים חלשים באוכלוסייה.

דבי תקשורת כיום מייצגת שני לקוחות פרו-בונו: העמותה למאבק במחלת ה-A-T, ומשאלת לב. מדובר בשתי עמותות שכל שקל שיש בתקציב אותו הם מגייסים במאמץ רב הולך ישירות לילדים עצמם ולבני המשפחות. סביר להניח שבלי יחסי ציבור, לא היינו נחשפים לסיפורה של שירן, בחורה מקסימה בת 19 החולה במחלת ה-A-T המשמשת מודל לחיקוי לחיים מלאים על כסא גלגלים: בריקודים, בלימודים ובעבודה. ללא הפרו-בונו הציבור לא היה מכיר את רז בן ה-8 שחלה במחלת הסרטן שזכה באמצעות עמותת 'משאלת לב' ליום כיף חלומי שנתן לו המון כוח להיאבק במחלה.

עסק כלכלי אינו יכול להתקיים על טהרת הפרו בונו אולם אסור לו להתנהל ללא תיקי פרו בונו. יש לכך מספר טעמים: ראשית, מתוך ההבנה כי ייעוץ תקשורתי הינו בגדר חובה לכל ארגון וגם לעמותות המייצגות אוכלוסיות נזקקות. הארגונים החברתיים נרתמים לסייע במקום בו יש כשל ממשלתי במקום בו מוסדות הרווחה של המדינה לא יכולים לסייע מספיק. תפקידנו הוא לרתום ארגונים וגופיים לסייע כל אחד במה שהוא יכול, התרומה לא חייבת להיות רק כספית, היא יכולה להיות בהתנדבות בקהילה ובדרכים נוספות.. ברוב הפעמים, הגופים שאינם יכולים לשלם עבור יחסי ציבור הם אלה הזקוקים ביותר להכוונה מקצועית מול הגופים השונים.

שנית, לתקשורת כוח רב לקדם דברים, לחשוף מחדלים ולהניע מהלכים קריטיים עבור עמותות וארגונים שפועלים ללא מטרות רווח. משרד יחסי ציבור התורם את הידע והקשרים מול העיתונאים אמון על העלאת המודעות עבור העמותות. ברגע שיש מודעות תקשורתית וציבורית קל יותר לקדם נושאים שהם בנפשן של העמותות.

שלישית, אני סבור כי לא נכון למדוד עסק רק במונחים כלכליים. ישנם ערכים רבים הנדרשים למקצוע ובינהם נתינה, הבנה וחמלה, שחשובים לא פחות לעיצוב אישיותו ומקצועיותו של עובד בחברה. חברות עסקיות החלו בשנים האחרונות לשלב את התרומה לקהילה כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהם מתוך ההבנה כי זה מניב לחברה דיבידנדים חשובים. המקטרגים יגידו שחברות עסקיות פעילות בקהילה מתוך רצון ציני "להלבין" פעמים רבות תדמית של חברה. אני מאמין שאנשים שמתנדבים ותורמים עושים את זה מכל הלב, זה בא מהנשמה, אי אפשר להתמיד בעשייה כזו לאורך זמן עם זה לא בא מהלב.

העבודה על תיקי הפרו-בונו מספקת ברמה האישית והמקצועית לעיתים אף יותר מהעובדה על הלקוחות שידם משגת לשלם מהטעם הפשוט שאתה יודע שסייעת למי שצריך. אני מאמין כי נתינה עושה את ההבדל גם לעמותה הקטנה וגם לחברה כולה.

מאת: משה דבי, הבעלים והמנכ"ל של משרד יחסי הציבור דבי תקשורת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.