בעד 'פרו-בונו' - כי הרווח מהם משתווה לכל ריטיינר, ויש לכך 3 סיבות
עבודה על תיקי פרו בונו היא זכות גדולה שמעניקים לנו עמותות וארגונים המאפשרים לנו לסייע להם לגייס תרומות ומתנדבים לטובת מטרות חשובות. מהעבודה על תיקי הפרו-בונו במשרד גיליתי את "ישראל היפה" שמדברים עליה. אנשי עסקים שנרתמים, עיתונאים שמוותרים על הציניות לטובת החלשים, אזרחים ומתנדבים שמשקיעים זמן, מאמץ וקשרים לטובת הנזקקים. בלי כל אלה לא היה לנו את אקי"ם, ארגוני הסיוע נגד תקיפות מיניות, מרכזי הסיוע לעובדים זרים, וארגונים רבים הפועלים למען קיום בסיסי עבור מגזרים חלשים באוכלוסייה.
דבי תקשורת כיום מייצגת שני לקוחות פרו-בונו: העמותה למאבק במחלת ה-A-T, ומשאלת לב. מדובר בשתי עמותות שכל שקל שיש בתקציב אותו הם מגייסים במאמץ רב הולך ישירות לילדים עצמם ולבני המשפחות. סביר להניח שבלי יחסי ציבור, לא היינו נחשפים לסיפורה של שירן, בחורה מקסימה בת 19 החולה במחלת ה-A-T המשמשת מודל לחיקוי לחיים מלאים על כסא גלגלים: בריקודים, בלימודים ובעבודה. ללא הפרו-בונו הציבור לא היה מכיר את רז בן ה-8 שחלה במחלת הסרטן שזכה באמצעות עמותת 'משאלת לב' ליום כיף חלומי שנתן לו המון כוח להיאבק במחלה.
עסק כלכלי אינו יכול להתקיים על טהרת הפרו בונו אולם אסור לו להתנהל ללא תיקי פרו בונו. יש לכך מספר טעמים: ראשית, מתוך ההבנה כי ייעוץ תקשורתי הינו בגדר חובה לכל ארגון וגם לעמותות המייצגות אוכלוסיות נזקקות. הארגונים החברתיים נרתמים לסייע במקום בו יש כשל ממשלתי במקום בו מוסדות הרווחה של המדינה לא יכולים לסייע מספיק. תפקידנו הוא לרתום ארגונים וגופיים לסייע כל אחד במה שהוא יכול, התרומה לא חייבת להיות רק כספית, היא יכולה להיות בהתנדבות בקהילה ובדרכים נוספות.. ברוב הפעמים, הגופים שאינם יכולים לשלם עבור יחסי ציבור הם אלה הזקוקים ביותר להכוונה מקצועית מול הגופים השונים.
שנית, לתקשורת כוח רב לקדם דברים, לחשוף מחדלים ולהניע מהלכים קריטיים עבור עמותות וארגונים שפועלים ללא מטרות רווח. משרד יחסי ציבור התורם את הידע והקשרים מול העיתונאים אמון על העלאת המודעות עבור העמותות. ברגע שיש מודעות תקשורתית וציבורית קל יותר לקדם נושאים שהם בנפשן של העמותות.
שלישית, אני סבור כי לא נכון למדוד עסק רק במונחים כלכליים. ישנם ערכים רבים הנדרשים למקצוע ובינהם נתינה, הבנה וחמלה, שחשובים לא פחות לעיצוב אישיותו ומקצועיותו של עובד בחברה. חברות עסקיות החלו בשנים האחרונות לשלב את התרומה לקהילה כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהם מתוך ההבנה כי זה מניב לחברה דיבידנדים חשובים. המקטרגים יגידו שחברות עסקיות פעילות בקהילה מתוך רצון ציני "להלבין" פעמים רבות תדמית של חברה. אני מאמין שאנשים שמתנדבים ותורמים עושים את זה מכל הלב, זה בא מהנשמה, אי אפשר להתמיד בעשייה כזו לאורך זמן עם זה לא בא מהלב.
העבודה על תיקי הפרו-בונו מספקת ברמה האישית והמקצועית לעיתים אף יותר מהעובדה על הלקוחות שידם משגת לשלם מהטעם הפשוט שאתה יודע שסייעת למי שצריך. אני מאמין כי נתינה עושה את ההבדל גם לעמותה הקטנה וגם לחברה כולה.
מאת: משה דבי, הבעלים והמנכ"ל של משרד יחסי הציבור דבי תקשורת.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
