בעד 'פרו-בונו' - כי הרווח מהם משתווה לכל ריטיינר, ויש לכך 3 סיבות
עבודה על תיקי פרו בונו היא זכות גדולה שמעניקים לנו עמותות וארגונים המאפשרים לנו לסייע להם לגייס תרומות ומתנדבים לטובת מטרות חשובות. מהעבודה על תיקי הפרו-בונו במשרד גיליתי את "ישראל היפה" שמדברים עליה. אנשי עסקים שנרתמים, עיתונאים שמוותרים על הציניות לטובת החלשים, אזרחים ומתנדבים שמשקיעים זמן, מאמץ וקשרים לטובת הנזקקים. בלי כל אלה לא היה לנו את אקי"ם, ארגוני הסיוע נגד תקיפות מיניות, מרכזי הסיוע לעובדים זרים, וארגונים רבים הפועלים למען קיום בסיסי עבור מגזרים חלשים באוכלוסייה.
דבי תקשורת כיום מייצגת שני לקוחות פרו-בונו: העמותה למאבק במחלת ה-A-T, ומשאלת לב. מדובר בשתי עמותות שכל שקל שיש בתקציב אותו הם מגייסים במאמץ רב הולך ישירות לילדים עצמם ולבני המשפחות. סביר להניח שבלי יחסי ציבור, לא היינו נחשפים לסיפורה של שירן, בחורה מקסימה בת 19 החולה במחלת ה-A-T המשמשת מודל לחיקוי לחיים מלאים על כסא גלגלים: בריקודים, בלימודים ובעבודה. ללא הפרו-בונו הציבור לא היה מכיר את רז בן ה-8 שחלה במחלת הסרטן שזכה באמצעות עמותת 'משאלת לב' ליום כיף חלומי שנתן לו המון כוח להיאבק במחלה.
עסק כלכלי אינו יכול להתקיים על טהרת הפרו בונו אולם אסור לו להתנהל ללא תיקי פרו בונו. יש לכך מספר טעמים: ראשית, מתוך ההבנה כי ייעוץ תקשורתי הינו בגדר חובה לכל ארגון וגם לעמותות המייצגות אוכלוסיות נזקקות. הארגונים החברתיים נרתמים לסייע במקום בו יש כשל ממשלתי במקום בו מוסדות הרווחה של המדינה לא יכולים לסייע מספיק. תפקידנו הוא לרתום ארגונים וגופיים לסייע כל אחד במה שהוא יכול, התרומה לא חייבת להיות רק כספית, היא יכולה להיות בהתנדבות בקהילה ובדרכים נוספות.. ברוב הפעמים, הגופים שאינם יכולים לשלם עבור יחסי ציבור הם אלה הזקוקים ביותר להכוונה מקצועית מול הגופים השונים.
שנית, לתקשורת כוח רב לקדם דברים, לחשוף מחדלים ולהניע מהלכים קריטיים עבור עמותות וארגונים שפועלים ללא מטרות רווח. משרד יחסי ציבור התורם את הידע והקשרים מול העיתונאים אמון על העלאת המודעות עבור העמותות. ברגע שיש מודעות תקשורתית וציבורית קל יותר לקדם נושאים שהם בנפשן של העמותות.
שלישית, אני סבור כי לא נכון למדוד עסק רק במונחים כלכליים. ישנם ערכים רבים הנדרשים למקצוע ובינהם נתינה, הבנה וחמלה, שחשובים לא פחות לעיצוב אישיותו ומקצועיותו של עובד בחברה. חברות עסקיות החלו בשנים האחרונות לשלב את התרומה לקהילה כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהם מתוך ההבנה כי זה מניב לחברה דיבידנדים חשובים. המקטרגים יגידו שחברות עסקיות פעילות בקהילה מתוך רצון ציני "להלבין" פעמים רבות תדמית של חברה. אני מאמין שאנשים שמתנדבים ותורמים עושים את זה מכל הלב, זה בא מהנשמה, אי אפשר להתמיד בעשייה כזו לאורך זמן עם זה לא בא מהלב.
העבודה על תיקי הפרו-בונו מספקת ברמה האישית והמקצועית לעיתים אף יותר מהעובדה על הלקוחות שידם משגת לשלם מהטעם הפשוט שאתה יודע שסייעת למי שצריך. אני מאמין כי נתינה עושה את ההבדל גם לעמותה הקטנה וגם לחברה כולה.
מאת: משה דבי, הבעלים והמנכ"ל של משרד יחסי הציבור דבי תקשורת.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
