חוששים מה-26.5? "בעלי אינטרסים מציירים תמונה אפוקליפטית מעוותת"

בשיחות עם Bizportal מתרעמים בכירים בבנקי ההשקעות הזרים על הכותרות השליליות בנוגע לעדכון המדדים של MSCI. "אני לא יודע מאיפה המספרים המפחידים מגיעים, אבל הם מוגזמים"
אריאל אטיאס |

"ההר יוליד עכבר. לא אתפלא אם סוחרים מקומיים אינטרסנטים מנסים להשפיע על המסחר לקראת פקיעת האופציות ומציירים תמונה אפוקליפטית לפיה היצע עתק ישטוף את הבורסה ב-26 במאי", כך אמר היום (א') גורם בכיר באחד מבנקי ההשקעות הזרים הפועלים בישראל בשיחה עם Bizportal בהתייחס לאווירה הפסימית השוררת באחד העם לקראת היום הקובע לסווג ישראל כמדינה מפותחת במטודולוגיית המדדים הסינטטים של MSCI.

בתקופה האחרונה שוטפות את התקשורת הכלכלית המקומית כותרות שונות ומגוונות לדוגמת: "ב-26 במאי זה קורה", "הזרים ימשיכו לצאת", "היצע של 10 מיליארד שקלים", הזורעות ברובן חששות בקרב המשקיעים.

"המספרים שרצים פה הם מטורפים. אין ספק שבאותו היום תהיה תנודתיות גדולה וקשה לדעת מה יהיה בדיוק, אבל לפי כל הבדיקות שביצענו, נטו, צפויים להיות ביקושים של מאות מיליוני דולרים וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון מצב בו הגופים הזרים הפאסיביים שרצו לצאת, כבר החלו לצאת, מה שקורה בפועל", אמר הגורם.

ב-26 במאי חברת המדדים של MSCI תשדרג בפועל את ישראל ממעמד של שוק מתפתח למעמד של שוק מפותח (כשנה אחרי ההכרזה). מאותו היום, ישראל תיכלל ב-3 מדדי שווקים מפותחים, בהם מושקעים כ-520 מיליארד דולר על ידי מכשירים פיננסים פאסיביים, כמו קרנות נאמנות ותעודות סל.

בישראל נרשמת דריכות רבה לקראת העדכון שאף הביא את הבורסה להאריך את שלב הנעילה באותו היום, זאת לאור המסחר הסוער ופקודות הקנייה והמכירה הרבות שצפויות לזרום מכיוון משקיעים העוקבים אחרי המדדים. יתרה מכך, למחרת היום תתרחש פקיעת האופציות על מדד המעו"ף, מה שעוד יותר מכניס עניין לתאריך.

"מספרים מוגזמים, שוכחים את הביקושים"

"אני לא יודע מאיפה המספרים המפחידים שמופיעים בתקשורת המקומית מגיעים, אבל הם מוגזמים בלשון המעטה. לאן נעלמו הביקושים?", אומר גורם בכיר אחר מאחד הגופים הזרים העוקבים מקרוב אחרי העדכון הקרוב. "גם כשאתה מנטרל את מניית טבע (נסחרת בארה"ב - א.א.), צפויים ביקושים הגדולים משמעותית מהיצעים. לא הייתי פוסל אפשרות שיש כאן אנשים שפשוט מנסים לקנות בזול".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).