הפרמטר שעלול לגרום לכם לפספס הזדמנויות במניות הביטוח

אורית לוין ממזרחי טפחות מספרת על המדד שנותן מבט קדימה אך השוק עדיין נוטה להתעלם ממנו
אורית לוין |

הערך הגלום הנו מדד לשווי החזוי של פוליסות ביטוח החיים, הבריאות והפנסיה. כיום מתעלם השוק ממדד זה ומסתמך בעיקר על ביצועי עבר של החברות. כתוצאה, החברות נסחרות במחירים נמוכים מהראוי. לדעתי, אם ישראל תלך בדרכה של אירופה, שם לנתון זה חשיבות רבה מאד, הדבר יגרום לאורך זמן לעלייה בשוויין של החברות.

מהו הערך הגלום?

חברות הביטוח בישראל החלו לפרסם במהלך שנת 2008 נתון חדש: הערך הגלום. מדובר בשווי החזוי של תיק ביטוח החיים והפנסיה שלהן. החישוב האקטוארי נעשה על פי מודל אחיד, אך לכל חברה הנחות משלה.

מה מוסיף הערך הגלום למידע שכלול בדוחות הכספיים? מדוע, בעצם, הוא חשוב?

הדו"חות הכספיים של חברות הביטוח הציגו עד כה את הרווחים שהצטברו בעבר מהפוליסות. אולם לא ניתן היה ללמוד מהם לגבי הרווחים העתידיים של החברות הללו, כפי שהן צופות אותן. דבר זה הקשה לקבוע את ערך השוק של החברות.

כאמור, בשנתיים האחרונות, החלו החברות לפרסם נתון חדש, בשם "ערך גלום". נתון חשוב זה נותן מבט קדימה. מדובר בשווי תיק ביטוח החיים והפנסיה המבוסס על תחזיות ואומדנים של החברות עצמן. למעשה, הדוחות הכספיים הרגילים מציגים את הרווחים החשבונאיים ("בספרים") של הפוליסות השונות, בעוד הערך הגלום מבטא את השווי החזוי שלהן. ככל שהיחס בין השווי החזוי של הפוליסות הקיימות לבין הכספים שנצברו בהן גבוה, החברה רווחית יותר. מהיחס בין הערך הגלום לצבירה בפוליסות אנו למדים, לדוגמא, שהראל ומנורה בולטות לחיוב ברווחיותן בתחום ביטוח החיים והבריאות, הן בפוליסות ישנות והן בפוליסות חדשות (כאלו שנפתחו במהלך 2008).

מה מגבלותיו?

ראשית, הערך הגלום לא מתייחס למלוא השווי של חברות הביטוח. הוא כולל רק את הפוליסות הקיימות בביטוח חיים, בריאות ופנסיה, ללא קופות גמל, ביטוח כללי ושירותים פיננסים. כמו כן, לא ניתן להסיק ממנו לגבי יכולת החברה לפתוח פוליסות חדשות בעתיד.

שנית, חברות הביטוח לא מגלות מה החישוב המדויק ומה המודל. הן מעדכנות רק את הנתון הסופי, אחת לשנה. לכן, לא ניתן לדעת כיצד הוא משתנה בתווך, או איך שינויים בכל אחת מההנחות משפיעים עליו.

האם הערך הגלום בחברות הביטוח בארץ יקבל חשיבות זהה לאירופה?

באירופה, שבה פועלות חברות ביטוחי החיים הותיקות בעולם, יש מסורת ארוכת שנים של פרסום הערך הגלום, והאנליסטים מבססים את עבודותיהם על "מכפיל ערך גלום", שהוא היחס בין שווי השוק לבין הערך הגלום. מכפיל זה עומד כיום על כ-1.3 בחברות הגדולות ולפני המשבר נע בין 2 ל-3. בישראל הנתון חדש יחסית, ועומד על כ-1. היו שחשבו, בהסתמך על הניסיון האירופי, שהשקתו תזניק את שוויין הבורסאי של חברות הביטוח בארץ, שכן הוא מוסיף להן שווי שלא היה מגולם לפני כן.

אולם, הדבר לא קרה. החברות ממשיכות להיסחר במכפיל ערך גלום שנע בין 0.5 בתקופות גרועות, ל 1 בתקופות טובות. מכפיל 1 מראה ששוק ההון לא מייחס חשיבות לתחומי פעילות שאינם כלולים בערך הגלום, או לערך הגלום עצמו. כאמור, זה המצב כיום בארץ.

האם התעלמות מהערך הגלום בארץ עלולה להביא לפספוס הזדמנות להשקעה במניות הביטוח?

אני חושבת שכן, משום שעל אף מגבלותיו, הנתון מבטא חלק מהותי מפעילותן העסקית של החברות. אמנם מניות הביטוח עלו בשיעורים גבוהים במהלך 2009, אך בהסתכלות על פני השנתיים האחרונות, רובן המכריע לא החזירו לעצמן את ההפסדים של 2008, על אף השיפור המהותי בערך הגלום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.