הפרמטר שעלול לגרום לכם לפספס הזדמנויות במניות הביטוח
הערך הגלום הנו מדד לשווי החזוי של פוליסות ביטוח החיים, הבריאות והפנסיה. כיום מתעלם השוק ממדד זה ומסתמך בעיקר על ביצועי עבר של החברות. כתוצאה, החברות נסחרות במחירים נמוכים מהראוי. לדעתי, אם ישראל תלך בדרכה של אירופה, שם לנתון זה חשיבות רבה מאד, הדבר יגרום לאורך זמן לעלייה בשוויין של החברות.
מהו הערך הגלום?
חברות הביטוח בישראל החלו לפרסם במהלך שנת 2008 נתון חדש: הערך הגלום. מדובר בשווי החזוי של תיק ביטוח החיים והפנסיה שלהן. החישוב האקטוארי נעשה על פי מודל אחיד, אך לכל חברה הנחות משלה.
מה מוסיף הערך הגלום למידע שכלול בדוחות הכספיים? מדוע, בעצם, הוא חשוב?
הדו"חות הכספיים של חברות הביטוח הציגו עד כה את הרווחים שהצטברו בעבר מהפוליסות. אולם לא ניתן היה ללמוד מהם לגבי הרווחים העתידיים של החברות הללו, כפי שהן צופות אותן. דבר זה הקשה לקבוע את ערך השוק של החברות.
כאמור, בשנתיים האחרונות, החלו החברות לפרסם נתון חדש, בשם "ערך גלום". נתון חשוב זה נותן מבט קדימה. מדובר בשווי תיק ביטוח החיים והפנסיה המבוסס על תחזיות ואומדנים של החברות עצמן. למעשה, הדוחות הכספיים הרגילים מציגים את הרווחים החשבונאיים ("בספרים") של הפוליסות השונות, בעוד הערך הגלום מבטא את השווי החזוי שלהן. ככל שהיחס בין השווי החזוי של הפוליסות הקיימות לבין הכספים שנצברו בהן גבוה, החברה רווחית יותר. מהיחס בין הערך הגלום לצבירה בפוליסות אנו למדים, לדוגמא, שהראל ומנורה בולטות לחיוב ברווחיותן בתחום ביטוח החיים והבריאות, הן בפוליסות ישנות והן בפוליסות חדשות (כאלו שנפתחו במהלך 2008).
מה מגבלותיו?
ראשית, הערך הגלום לא מתייחס למלוא השווי של חברות הביטוח. הוא כולל רק את הפוליסות הקיימות בביטוח חיים, בריאות ופנסיה, ללא קופות גמל, ביטוח כללי ושירותים פיננסים. כמו כן, לא ניתן להסיק ממנו לגבי יכולת החברה לפתוח פוליסות חדשות בעתיד.
שנית, חברות הביטוח לא מגלות מה החישוב המדויק ומה המודל. הן מעדכנות רק את הנתון הסופי, אחת לשנה. לכן, לא ניתן לדעת כיצד הוא משתנה בתווך, או איך שינויים בכל אחת מההנחות משפיעים עליו.
האם הערך הגלום בחברות הביטוח בארץ יקבל חשיבות זהה לאירופה?
באירופה, שבה פועלות חברות ביטוחי החיים הותיקות בעולם, יש מסורת ארוכת שנים של פרסום הערך הגלום, והאנליסטים מבססים את עבודותיהם על "מכפיל ערך גלום", שהוא היחס בין שווי השוק לבין הערך הגלום. מכפיל זה עומד כיום על כ-1.3 בחברות הגדולות ולפני המשבר נע בין 2 ל-3. בישראל הנתון חדש יחסית, ועומד על כ-1. היו שחשבו, בהסתמך על הניסיון האירופי, שהשקתו תזניק את שוויין הבורסאי של חברות הביטוח בארץ, שכן הוא מוסיף להן שווי שלא היה מגולם לפני כן.
אולם, הדבר לא קרה. החברות ממשיכות להיסחר במכפיל ערך גלום שנע בין 0.5 בתקופות גרועות, ל 1 בתקופות טובות. מכפיל 1 מראה ששוק ההון לא מייחס חשיבות לתחומי פעילות שאינם כלולים בערך הגלום, או לערך הגלום עצמו. כאמור, זה המצב כיום בארץ.
האם התעלמות מהערך הגלום בארץ עלולה להביא לפספוס הזדמנות להשקעה במניות הביטוח?
אני חושבת שכן, משום שעל אף מגבלותיו, הנתון מבטא חלק מהותי מפעילותן העסקית של החברות. אמנם מניות הביטוח עלו בשיעורים גבוהים במהלך 2009, אך בהסתכלות על פני השנתיים האחרונות, רובן המכריע לא החזירו לעצמן את ההפסדים של 2008, על אף השיפור המהותי בערך הגלום.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
