שימו לב ל-7 הסיבות שצריכות לגרום לחשש מפני קריסה נוספת
ביקורת ציבורית על בונוסים ומענקים דוחפת את ממשלת ארה"ב להגביל את הבנקים ולצמצם את הסיוע להם. להערכתי, הדבר מוקדם מדי ועלול לחבל בהתאוששות הכלכלית האמריקאית.
להלן שבע סיבות לחשש זה:
1. נבלמה ההתאוששות בשוק הדיור - בתקופה האחרונה יורדים בעקביות מחירי הדירות ב- 20 הערים הגדולות בארה"ב. החודש מסתיימת הטבת המס לרכישת דירות והנתונים מצביעים על כך שהשוק מוצף בדירות הנמצאות בהליכי עיקול ומספר חודשי ההיצע של הדירות למכירה שב לעלות.
2. מחנק האשראי עדיין כאן - היקף ההלוואות הכולל שמעניקים בנקים מסחריים בארה"ב מתכווץ זה חמישה רבעונים. על פי סקר של הפד, למרות הקלה מסוימת, תנאי האשראי עדיין חמורים יותר מאשר לפני המשבר ובנוסף, הביקוש לאשראי מצד החברות עצמן ממשיך לרדת. שנתיים לאחר שיא המשבר, עדיין לא רואים שיפור בהיקפי האשראי בארה"ב.
3. מצב ההון והחזרי כספי סיוע - הבנקים הגדולים בארה"ב מיהרו לגייס הון ולממש נכסים על מנת להחזיר את כספי הסיוע לממשל אך מצב ההון שלהם רחוק מלהיות בטוח. ממוצע יחס הלימות ההון של הבנקים הגדולים הינו כ- 7.5%, לעומת 12% ערב המשבר, שיעור שלא יספיק כרשת ביטחון במקרה של קריסה נוספת.
4. קצב קריסת הבנקים - ב 2008 קרסו בנקים בהיקף נכסים של כ- 2 טריליון דולר, לעומת כ- 164 מיליארד בשיא משבר הנדל"ן הקודם (בשנת 1989). בחודשיים הראשונים של 2010 כבר קרסו 29 בנקים עם נכסים של יותר מ- 18 מיליארד דולר. בנקים קורסים נרכשים ע"י בנקים אחרים או על ידי ממשלת ארה"ב, לכן אין לדעת מה יקרה כאשר תקטין הממשלה את הסיוע.
5. איכות האשראי הולכת ומדרדרת - המחיקות בגין חוב אבוד עומדות על כ-3% מסך האשראי, שיא של 18 שנה. הפיגורים בהחזר החוב ב- 100 הבנקים הגדולים בארה"ב מהווים 7.6% מסך האשראי, שיא של כל הזמנים. איכות האשראי ממשיכה להידרדר.
6. סיכון חדלות הפירעון עדיין גבוה - ניירות הערך המגובים במשכנתאות ממשיכים להוות מרכיב גדול במאזני הבנקים והסיכון הכרוך בהם לא ירד מספיק,למעשה, ממשלת ארה"ב חדלה לרכוש נכסים אלו מהציבור. לעת עתה היא ממשיכה לגבות את הסוכנויות הפדראליות שהנפיקו חלק גדול מהם, אך לא ברור מה יקרה כשתחדל גם מכך.
7. השלכות הרגולציה במערכת הבנקאית - הרגולציה שמציע נשיא ארה"ב מכוונת למנוע שימוש בנגזרים, שיצרו את בועת האשראי. אולם, בשלב זה ההגבלות הכרוכות בה עלולות להקטין את מקורות הרווח של הבנקים הגדולים ולהאט את צמיחתם.
להערכתי, המערכת הבנקאית האמריקאית עדיין מכילה סיכון גבוה. הביקורת הציבורית והנתונים הכלכליים החיוביים עלולים "לשכנע" את ממשלת ארה"ב להפחית מהר מדי את הסיוע הממשלתי ובכך להכביד על תהליך ההתאוששות.
אגב, זהו מיקרו-קוסמוס לשווקים ומגזרים אחרים הנהנים מתמיכה ממשלתית אשר עלולים לאבד יציבות ואף להתדרדר לכדי משבר נוסף לכשתתחיל אסטרטגיית הפחתת התמיכה הממשלתית בהם.
למעשה זהו אחד המבחנים הגדולים ביותר של השנים 2010 ו-2011.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
