שימו לב ל-7 הסיבות שצריכות לגרום לחשש מפני קריסה נוספת
ביקורת ציבורית על בונוסים ומענקים דוחפת את ממשלת ארה"ב להגביל את הבנקים ולצמצם את הסיוע להם. להערכתי, הדבר מוקדם מדי ועלול לחבל בהתאוששות הכלכלית האמריקאית.
להלן שבע סיבות לחשש זה:
1. נבלמה ההתאוששות בשוק הדיור - בתקופה האחרונה יורדים בעקביות מחירי הדירות ב- 20 הערים הגדולות בארה"ב. החודש מסתיימת הטבת המס לרכישת דירות והנתונים מצביעים על כך שהשוק מוצף בדירות הנמצאות בהליכי עיקול ומספר חודשי ההיצע של הדירות למכירה שב לעלות.
2. מחנק האשראי עדיין כאן - היקף ההלוואות הכולל שמעניקים בנקים מסחריים בארה"ב מתכווץ זה חמישה רבעונים. על פי סקר של הפד, למרות הקלה מסוימת, תנאי האשראי עדיין חמורים יותר מאשר לפני המשבר ובנוסף, הביקוש לאשראי מצד החברות עצמן ממשיך לרדת. שנתיים לאחר שיא המשבר, עדיין לא רואים שיפור בהיקפי האשראי בארה"ב.
3. מצב ההון והחזרי כספי סיוע - הבנקים הגדולים בארה"ב מיהרו לגייס הון ולממש נכסים על מנת להחזיר את כספי הסיוע לממשל אך מצב ההון שלהם רחוק מלהיות בטוח. ממוצע יחס הלימות ההון של הבנקים הגדולים הינו כ- 7.5%, לעומת 12% ערב המשבר, שיעור שלא יספיק כרשת ביטחון במקרה של קריסה נוספת.
4. קצב קריסת הבנקים - ב 2008 קרסו בנקים בהיקף נכסים של כ- 2 טריליון דולר, לעומת כ- 164 מיליארד בשיא משבר הנדל"ן הקודם (בשנת 1989). בחודשיים הראשונים של 2010 כבר קרסו 29 בנקים עם נכסים של יותר מ- 18 מיליארד דולר. בנקים קורסים נרכשים ע"י בנקים אחרים או על ידי ממשלת ארה"ב, לכן אין לדעת מה יקרה כאשר תקטין הממשלה את הסיוע.
5. איכות האשראי הולכת ומדרדרת - המחיקות בגין חוב אבוד עומדות על כ-3% מסך האשראי, שיא של 18 שנה. הפיגורים בהחזר החוב ב- 100 הבנקים הגדולים בארה"ב מהווים 7.6% מסך האשראי, שיא של כל הזמנים. איכות האשראי ממשיכה להידרדר.
6. סיכון חדלות הפירעון עדיין גבוה - ניירות הערך המגובים במשכנתאות ממשיכים להוות מרכיב גדול במאזני הבנקים והסיכון הכרוך בהם לא ירד מספיק,למעשה, ממשלת ארה"ב חדלה לרכוש נכסים אלו מהציבור. לעת עתה היא ממשיכה לגבות את הסוכנויות הפדראליות שהנפיקו חלק גדול מהם, אך לא ברור מה יקרה כשתחדל גם מכך.
7. השלכות הרגולציה במערכת הבנקאית - הרגולציה שמציע נשיא ארה"ב מכוונת למנוע שימוש בנגזרים, שיצרו את בועת האשראי. אולם, בשלב זה ההגבלות הכרוכות בה עלולות להקטין את מקורות הרווח של הבנקים הגדולים ולהאט את צמיחתם.
להערכתי, המערכת הבנקאית האמריקאית עדיין מכילה סיכון גבוה. הביקורת הציבורית והנתונים הכלכליים החיוביים עלולים "לשכנע" את ממשלת ארה"ב להפחית מהר מדי את הסיוע הממשלתי ובכך להכביד על תהליך ההתאוששות.
אגב, זהו מיקרו-קוסמוס לשווקים ומגזרים אחרים הנהנים מתמיכה ממשלתית אשר עלולים לאבד יציבות ואף להתדרדר לכדי משבר נוסף לכשתתחיל אסטרטגיית הפחתת התמיכה הממשלתית בהם.
למעשה זהו אחד המבחנים הגדולים ביותר של השנים 2010 ו-2011.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
