שימו לב ל-7 הסיבות שצריכות לגרום לחשש מפני קריסה נוספת
ביקורת ציבורית על בונוסים ומענקים דוחפת את ממשלת ארה"ב להגביל את הבנקים ולצמצם את הסיוע להם. להערכתי, הדבר מוקדם מדי ועלול לחבל בהתאוששות הכלכלית האמריקאית.
להלן שבע סיבות לחשש זה:
1. נבלמה ההתאוששות בשוק הדיור - בתקופה האחרונה יורדים בעקביות מחירי הדירות ב- 20 הערים הגדולות בארה"ב. החודש מסתיימת הטבת המס לרכישת דירות והנתונים מצביעים על כך שהשוק מוצף בדירות הנמצאות בהליכי עיקול ומספר חודשי ההיצע של הדירות למכירה שב לעלות.
2. מחנק האשראי עדיין כאן - היקף ההלוואות הכולל שמעניקים בנקים מסחריים בארה"ב מתכווץ זה חמישה רבעונים. על פי סקר של הפד, למרות הקלה מסוימת, תנאי האשראי עדיין חמורים יותר מאשר לפני המשבר ובנוסף, הביקוש לאשראי מצד החברות עצמן ממשיך לרדת. שנתיים לאחר שיא המשבר, עדיין לא רואים שיפור בהיקפי האשראי בארה"ב.
3. מצב ההון והחזרי כספי סיוע - הבנקים הגדולים בארה"ב מיהרו לגייס הון ולממש נכסים על מנת להחזיר את כספי הסיוע לממשל אך מצב ההון שלהם רחוק מלהיות בטוח. ממוצע יחס הלימות ההון של הבנקים הגדולים הינו כ- 7.5%, לעומת 12% ערב המשבר, שיעור שלא יספיק כרשת ביטחון במקרה של קריסה נוספת.
4. קצב קריסת הבנקים - ב 2008 קרסו בנקים בהיקף נכסים של כ- 2 טריליון דולר, לעומת כ- 164 מיליארד בשיא משבר הנדל"ן הקודם (בשנת 1989). בחודשיים הראשונים של 2010 כבר קרסו 29 בנקים עם נכסים של יותר מ- 18 מיליארד דולר. בנקים קורסים נרכשים ע"י בנקים אחרים או על ידי ממשלת ארה"ב, לכן אין לדעת מה יקרה כאשר תקטין הממשלה את הסיוע.
5. איכות האשראי הולכת ומדרדרת - המחיקות בגין חוב אבוד עומדות על כ-3% מסך האשראי, שיא של 18 שנה. הפיגורים בהחזר החוב ב- 100 הבנקים הגדולים בארה"ב מהווים 7.6% מסך האשראי, שיא של כל הזמנים. איכות האשראי ממשיכה להידרדר.
6. סיכון חדלות הפירעון עדיין גבוה - ניירות הערך המגובים במשכנתאות ממשיכים להוות מרכיב גדול במאזני הבנקים והסיכון הכרוך בהם לא ירד מספיק,למעשה, ממשלת ארה"ב חדלה לרכוש נכסים אלו מהציבור. לעת עתה היא ממשיכה לגבות את הסוכנויות הפדראליות שהנפיקו חלק גדול מהם, אך לא ברור מה יקרה כשתחדל גם מכך.
7. השלכות הרגולציה במערכת הבנקאית - הרגולציה שמציע נשיא ארה"ב מכוונת למנוע שימוש בנגזרים, שיצרו את בועת האשראי. אולם, בשלב זה ההגבלות הכרוכות בה עלולות להקטין את מקורות הרווח של הבנקים הגדולים ולהאט את צמיחתם.
להערכתי, המערכת הבנקאית האמריקאית עדיין מכילה סיכון גבוה. הביקורת הציבורית והנתונים הכלכליים החיוביים עלולים "לשכנע" את ממשלת ארה"ב להפחית מהר מדי את הסיוע הממשלתי ובכך להכביד על תהליך ההתאוששות.
אגב, זהו מיקרו-קוסמוס לשווקים ומגזרים אחרים הנהנים מתמיכה ממשלתית אשר עלולים לאבד יציבות ואף להתדרדר לכדי משבר נוסף לכשתתחיל אסטרטגיית הפחתת התמיכה הממשלתית בהם.
למעשה זהו אחד המבחנים הגדולים ביותר של השנים 2010 ו-2011.

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין
החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון.
מה קרה באירוע האחרון?
היום שיגרו
החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג.
מדוע לא
הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.
במה שונה כטב"ם מטיל
או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך, ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.
- גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה פעמים
הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.