אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

האבטלה מזנקת: 12,610 דורשי עבודה - פי 2 לעומת תחילת "חרבות ברזל"

במהלך שבעת הימים הראשונים למערכת "עם כלביא" נרשמו 12,610 דורשי עבודה חדשים - פי 2.7 לעומת השבוע שקדם למבצע שעמדו על 4,600 נרשמים ופי 2 בהשוואה לשבוע הראשון של "חרבות ברזל"; למרות היעדר החלטה רשמית שוק העבודה נכנס למצב של "חל"ת דה פקטו" - האם הפסקת האש תבלום את המגמה?

מנדי הניג | (4)

נתוני שירות התעסוקה חושפים תמונה מדאיגה. עם תחילת מבצע "עם כלביא" בשבוע הראשון ללחימה (13-20 ביוני) נרשמו 12,610 דורשי עבודה חדשים זינוק של פי 2.7 לעומת השבוע שקדם למבצע (4,600 נרשמים) ופי 2 לעומת השבוע הראשון של מבצע "חרבות ברזל" (6,494 נרשמים). למרות שמדובר בהיקף נמוך בהרבה לעומת גלי הרישום בתחילת סגרי הקורונה בהן נרשמו 491 אלף נרשמים בשבוע הראשון של הסגר הראשון, בשירות התעסוקה מזהירים כי כל הסלמה נוספת יכולה להמשיך את המגמה.

במהלך הלילה הכריז נשיא ארצות הברית כי הושגה הפסקת אש בתווך קטארי בין ישראל לאיראן, על פי ההסכם איראן אמורה הייתה לנצור את האש ב-7:00 בבוקר וישראל 12 שעות לאחר מכן בשעה 19:00 בערב שעון ישראל. למרות זאת, במהלך הבוקר איראן שיגרה מטח גדול לכל רחבי הארץ כשזוהו מספר פגיעות ישירות, אחת בדרום גבתה מחיר גבוה בחיי אדם. באם הצדדים יכבדו את ההסכמה נוכל לקוות שהמשק ישוב לסדרו ונתוני דורשי העבודה הגבוהים שפורסמו יתמתנו.


מספר הנרשמים החדשים מידי שבוע - מאז פרוץ חרבות ברזל ועד לסוף השבוע הראשון בעם כלביא

שוק העבודה במצב חירום: "חל"ת דה פקטו"

למרות היעדר החלטה ממשלתית רשמית המאפשרת הוצאה לחל"ת עם זכאות מיידית לדמי אבטלה, 28.1% מהנרשמים החדשים בשבוע הראשון של המבצע הוצאו לחל"ת בפועל תופעה ששירות התעסוקה מכנה "חל"ת דה פקטו". את התופעה הזאת ראינו גם במשברים קודמים, המעסיקים חסרי וודאות מה שמוביל אותם להוציא את העובדים לחל"ת מנגנון שהפך לנפוץ ביותר גם בתקופת הקורונה. השיעור של דורשי העבודה הרבה יותר גבוה מזה שנרשם בתחילת "חרבות ברזל", אבל עדיין נמוך מההיקפים של ההוצאה לחל"ת שראינו בסגרי הקורונה, מה שמעיד על כך שהמשק לא ממתין לגיבוי וחקיקה ולוקח את המושכות לידיים.


שיעור השוהים בחל"ת מבין כלל דורשי העבודה הרשומים במהלך משברי חמש השנים האחרונות

מניתוח מגדרי של נתוני הנרשמים מגלה ש-63.5% מדורשי העבודה החדשים הן נשים. הפגיעה קשה במיוחד בקרב נשים שהן אימהות לילדים תלויים (מתחת לגיל 18). בעוד שבימי שגרה שיעור האימהות מבין דורשי העבודה עומד על כ-24%, הרי שבשלושת הימים הראשונים של "עם כלביא" הוא זינק ל-32.7%. התמונה מחמירה עוד יותר כאשר בוחנים את האוכלוסייה שנפלטת שוב ושוב ממעגל העבודה, שבה שיעור האימהות עומד על 37.4%. הנתונים מעידים איך שבכל זעזוע שעובר המשק, הראשונות להפגע הן הנשים, בשירות התעסוקה מדגישים כי מדובר באוכלוסייה פגיעה במיוחד, שסופגת את עיקר הנטל במשברים כלכליים-חברתיים.


התפלגות הנרשמים החדשים לפי הורות ומגדר בשבוע הראשון - חרבות ברזל לעומת עם כלביא

קיראו עוד ב"בארץ"

נתוני התפלגות הגילים מפתיעים: בניגוד למשברים קודמים - משבר הקורונה ותחילת מערכת "חרבות ברזל" - שבהם מרבית הנפגעים היו צעירים עד גיל 34 (46%-51% מהנרשמים), ב"עם כלביא" חלה ירידה משמעותית בשיעור זה ל-35.1% בלבד. לעומת זאת, דווקא בקרב קבוצת גילאי 35–49 נרשמה עלייה בולטת: 38% מהנרשמים משתייכים לגיל זה. גם קבוצת הגיל המבוגר יותר (50 ומעלה) מהווה שיעור גבוה מהרגיל ועומדת על 27% מהנרשמים. התמונה הזאת ממחישה את עוצמת הפגיעה הכלכלית, שמגיעה כעת גם לעובדים ותיקים שמן הסתם המעמד שלהם אמור להיות מבוסס יותר בשוק העבודה.

"היחלשות החזקים": גם ההייטק ואיזור המרכז נפגעו

בשונה ממשברים קודמים, שבהם נפגעו בעיקר תושבי אשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, ב"עם כלביא" נרשם זינוק במספר דורשי העבודה מאשכולות גבוהים (8–10). הפגיעה חודרת לענפי ההיי-טק והשירותים ביישובי המרכז, שמושפעים ממטחי טילים והתראות פיקוד העורף ששיבשו את השגרה. בשירות התעסוקה מייחסים זאת למגמה מתמשכת של "היחלשות החזקים", שהחלה כבר ב-2023.


התפלגות הנרשמים החדשים לפי אשכולות חברתיים כלכליים - עם כלביא לעומת חרבות ברזל

בשירות התעסוקה משווים את המשבר התעסוקתי למשברים קודמים כדי לגלות איך מגיב שוק העבודה לזעזועים, הסגר הראשון של הקורונה רשם שיא היסטורי ברישום דורשי עבודה עם 491 אלף דורשי עבודה בשבוע שזו הייתה תוצאה של סגר כללי כהתמגנות מתפוצת נגיף הקורנה. בשבוע הראשון של מערכת "חרבות ברזל" נרשמו 6,494 ואם משווים את זה לשבוע הראשון של מערכת "עם כלביא" אנחנו רואים קצב הכפלה בשיעור דורשי העבודה שבשבוע הראשון בלבד נרשמו 12,610 דורשי עבודה.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש מסרה בהתייחסות לנתונים: "העלייה במספר הנרשמים החדשים אופיינית לתחילתם של משברי חירום, נוכחנו לכך הן בקורונה והן בחרבות ברזל. עוד מוקדם לדעת עד מתי תימשך העלייה ועד כמה, הדבר הוא פונקציה של משך הלחימה ועצימותה. יתר על כן, אימוץ מנגנון החל"ת יקל משמעותית על חיי העובדים והמעסיקים, אך ככל שיימשך נראה עלייה משמעותית מאוד במספר דורשי העבודה וקושי בחזרתם למעגל העבודה. מכל מקום, בזמני שגרה ועל אחת כמה וכמה חירום שירות התעסוקה פועל להשבתם המיטבית של דורשי העבודה למעגל העבודה. גם כיום עובדי שירות התעסוקה מממשיכים לתת מענה מרחוק תוך שמירה על רציפות תפקודית מלאה. כלל השירותים זמינים מרחוק באתר המשודרג, ובנוסף המוקד הטלפוני תוגבר ומספק מענה רציף לאלפי הפונים"

אם הצדדים יכבדו את הסכם הפסקת האש שגובש בתיווך קטארי, ייתכן שהלחץ הכלכלי יירגע ושוק העבודה ישוב בהדרגה לאיזון. עם זאת, גורמים מקצועיים מזהירים כי ככל שהפסקת האש תשבר הפגיעה בשוק העבודה יכולה להתרחב, לחדור למעמד הביניים וליצור גלי אבטלה מתמשכים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פייק אין אבטלה !!! 26/06/2025 06:33
    הגב לתגובה זו
    קשקוש איזו אבטחה חסרים עובדים בכל מקום !!!! אנשים לא רוצים לעבוד הרבה יותר קל לקבל הלוואה כי מי יגיד לא למילואימניק שסיים עכשיו מילואים המון הצעות עבודה יש היום
  • 3.
    ציקו 24/06/2025 12:59
    הגב לתגובה זו
    הממשלה פעלה בשקט בשקט עם המוסדיים להחזיק את השוק החסכונות שלכם מושקעים לא במה שנכון לכם אלה במה שייטיב עם הממשלה והחברות שנכנסו בכספי החסכונות שלכם הקריסה בוא תבוא שלא תחשבו
  • 2.
    המספרים הם פי כמה יותר גדולים יש הרבה שלא מגיעים בכלל ללשכת התעסוקה. (ל"ת)
    אייל 24/06/2025 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 24/06/2025 10:19
    הגב לתגובה זו
    בקרוב יסתיימו ימי המילואים והרבה אנשים יפלטו למציאות ללא הכנסה.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.