עזה (רשתות)
עזה (רשתות)

סוד ההצלחה של החמאס - המצוקה הכלכלית הקשה בעזה

מי שמצטרף לחמאס ולחמולות התומכות מסתדר כלכלית; ככה הצליח החמאס לשמר את היקף הלוחמים שלו מאז תחילת המלחמה

אביחי טדסה | (11)
נושאים בכתבה חמאס עזה

אין בעזה כלכלה. אין עבודה, אין אוכל. עזתים רבים בלי בית. הדרך של רבים לשרוד היא לחבור לחמאס. זו תמצית ההתאוששות של החמאס בחודשים האחרונים כשלצד זה בהפסקת האש הוא הצליח לאושש את התשתיות שלו - לצאת מהמנהרות, להתחבר לשטח, לגייס פעילים, לייצר ולהתחמש ולחדש שוב קשרים עם גורמי תמיכה לרבות איראן (להרחבה: מה נשאר מהיכולות הצבאיות של חמאס? הרבה). צעירים רואים בחמאס מקור פרנסה וברוב הגדול של המקרים זה מתחבר להם לאמונה הדתית  ולאמונה שישראל והיהודים הם האויב הגדול. עכשיו מבחינת גיוסים לחמאס, אפילו קל יותר - ישראל מבחינת העזתים הרסה את עזה וגרמה להרוגים רבים. אולי חלק חושבים שזאת בראש וראשונה אשמת החמאס שפתח במלחמת 7/10, אבל הם מיעוט דומם.  


לפני המלחמה, שיעור האבטלה בעזה עמד על כ-46% (לפי נתוני הבנק העולמי), והשכר החודשי הממוצע של מי שכן עבד היה בסביבות 720 שקלים. מאז המלחמה, המצב התדרדר עוד יותר. רוב העסקים – חנויות, מפעלים קטנים, חקלאות – נהרסו או ננטשו. הערכות של ארגון העבודה הבינלאומי  מדצמבר מלמדות שכ-80% מהמשרות בעזה אבדו. מי שכן עובד, עושה את זה בעיקר בעבודות זמניות כמו חלוקת סיוע או סבלות, ומרוויח במקרה הטוב כמה עשרות שקלים ביום. הכנסה קבועה כמעט לא קיימת עבור רוב התושבים.


מאיפה מגיע האוכל?

האוכל בעזה תלוי בסיוע הומניטרי. לפני המלחמה, כ-500 משאיות של מזון וציוד נכנסו לרצועה מדי יום דרך ישראל ומצרים. במהלך הלחימה, המספר הזה צנח לכמה עשרות ביום, אבל מאז הפסקת האש האחרונה, כ-600 משאיות נכנסות ביום, לפי דיווחים של מתאם הפעולות בשטחים. האו"ם מחלק אורז, קמח, שמן, שימורים ומצרכים נוספים אבל הכמויות כנראה לא מספיקות לכולם. השווקים המקומיים עדיין פועלים, אבל אין הרבה מבחר והמסחר ירד משמעותית.


יש בית או אין בית?

ההרס בעזה הוא עצום. על פי הערכות מלפני כחצי שנה 370,000 בתים נפגעו, מתוכם 79,000 נהרסו לגמרי. מאז, המספרים גדלו. רוב העזתים חיים כיום במבנים חצי הרוסים, באוהלים או במקלטים זמניים. תיקוני תשתיות התחילו, אבל הם איטיים – אין מספיק חומרי בנייה, והגישה לחלקים מהרצועה עדיין מוגבלת.


מים, חשמל ותנאי מחיה

מים נקיים הם מצרך נדיר. רשת המים בעזה קרסה כמעט לגמרי במהלך המלחמה, וגם תיקונים מאז הפסקת האש לא מחזירים את המצב לקדמותו. יוניצ"ף דיווחה לאחרונה  ש-600,000 תושבים קיבלו גישה למים נקיים בנובמבר 2024, אבל החיבור הזה נותק שוב בגלל מחסור בדלק לגנרטורים. רבים מסתמכים על פאנלים סולאריים קטנים שהובאו בסיוע

.

מחירים ומחסור: הכל יקר ולא תמיד יש

המחסור במוצרים בסיסיים העלה את המחירים בעזה לשמיים. לפי דיווחים של ארגוני סיוע, קילו קמח עולה כיום כ-20 ש"ח (לעומת 2-3 ש"ח לפני המלחמה), ליטר שמן עולה 30-40 ש"ח, ותרופות פשוטות כמו אקמול נמכרות ב-10-15 ש"ח ליחידה בשוק השחור. בשר או מוצרי חלב כמעט לא קיימים, ומי שיש לו כסף משתמש בו בעיקר לרכישת מזון יבש או דלק. המחסור מייצר תחרות גדולה ומייקר את המוצרים.


מי שורד כלכלית ומי לא?

אלה שיש להם קשרים שורדים ומצליחים כלכלית – חמולות גדולות ששולטות בחלוקת סיוע, או אנשים שעובדים עם ארגונים בינלאומיים ומקבלים תשלום במזומן (בדרך כלל דולרים) וכמובן מי שמחובר לחמאס. רוב האוכלוסייה תלויה לחלוטין בסיוע. העזתי הממוצע חי מצב של הישרדות בגלל החמאס, אבל האבסורד שהוא חושב שמה שיכול להוציא אותו מזה הוא הצטרפות וחבירה לחמאס. אולי זאת הסיבה שחמאס לא התקדם לשלב ב' של עסקת החטופים. ככל שהמצב הכלכלי בעזה רע יותר החמאס מתחזק.

קיראו עוד ב"בארץ"


תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שרביט 18/03/2025 15:42
    הגב לתגובה זו
    הינו ההנהגה החרדית.החרדים מסרבים להתגייס לצהל ולספק את כוח האדם הדרוש כדי להכניע את החמאס.
  • 8.
    אנונימי 18/03/2025 15:32
    הגב לתגובה זו
    ביבי בן גביר וסמוטריץ ממשיכים לממן את החמאס מספקים לחמאס סיוע הומניטרי שהחמאס מוכר לאוכלוסיה.בזמן שחיילנו נהרגים הממשלה הורסת את ההישגים הצבאיים
  • 7.
    אנונימי 18/03/2025 11:06
    הגב לתגובה זו
    סדר עדיפויות של נאשמי טבח 07102023
  • 6.
    אזרח לא סרבן 18/03/2025 10:55
    הגב לתגובה זו
    ההצטרפות בשל מצוקה כלכלית לא יוצרת לוחמים טובים ואפקטיביים כן ניתן לנצלם למערך ייצור נשקים בניית מנהרות וכו
  • 5.
    הצבא הכי חזק בעולם 18/03/2025 10:54
    הגב לתגובה זו
    עידן הביביזם הרס את ארצנו . הפליה בן דם לדם . מנהיג עלוב ומושחת השתמטות ופרזיטיות . הכול פוליטי והכול מותר כדי לשרוד ולנצל לרעה את הקופה הציבורית .
  • 4.
    משלתנו המחורבנת 18/03/2025 10:42
    הגב לתגובה זו
    מעולם לא עשתה כול מאמץ לשכנע את המוני העזתים שחיים במצוקה ובזבל לבחור בדרך סילוק החמאס ושיקום החיים . לישראל אבד השכל והיצירתיות לעשות שינוי כול זמן שביבי מתעסק רק בעצמו עם בן גביר לוין והסמוטריצים .
  • אנונימי 18/03/2025 10:48
    הגב לתגובה זו
    נבעה מהכישלון שהאכיל אותנו ביבי עם השקט יקנה שקט וחוסר התגובה להפצצות הפצמרים ובלוני התבערה . השחיתות וההפיכה המשטרית קראה להם לקרוע אותנו . תמשיכו להצביע עבור עמלק אסוננו טמבלים .
  • 3.
    אנונימיאדם חושב 18/03/2025 10:37
    הגב לתגובה זו
    הגירה מרצון. או בכפייה. לתתי האדם שנקראים ערביי עזה
  • 2.
    זה בדיוק גם סוד ההצלחה של ביבי והליכוד בישראל (ל"ת)
    אני 18/03/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 18/03/2025 09:59
    הגב לתגובה זו
    אפשר לדווח גם עם טיפה סינון או בצורה מרימה צר לי לראות שהאתר הזה לא מצטיין בזה
  • זה בסדר גם הרמטכל לשעבר איזה כייף להגיד לשעבר.. פירגן לחמאס . שמאל נישאר שמאל בכל מצב !!! (ל"ת)
    אנונימי 18/03/2025 11:22
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.