סוד ההצלחה של החמאס - המצוקה הכלכלית הקשה בעזה
מי שמצטרף לחמאס ולחמולות התומכות מסתדר כלכלית; ככה הצליח החמאס לשמר את היקף הלוחמים שלו מאז תחילת המלחמה
אין בעזה כלכלה. אין עבודה, אין אוכל. עזתים רבים בלי בית. הדרך של רבים לשרוד היא לחבור לחמאס. זו תמצית ההתאוששות של החמאס בחודשים האחרונים כשלצד זה בהפסקת האש הוא הצליח לאושש את התשתיות שלו - לצאת מהמנהרות, להתחבר לשטח, לגייס פעילים, לייצר ולהתחמש ולחדש שוב קשרים עם גורמי תמיכה לרבות איראן (להרחבה: מה נשאר מהיכולות הצבאיות של חמאס? הרבה). צעירים רואים בחמאס מקור פרנסה וברוב הגדול של המקרים זה מתחבר להם לאמונה הדתית ולאמונה שישראל והיהודים הם האויב הגדול. עכשיו מבחינת גיוסים לחמאס, אפילו קל יותר - ישראל מבחינת העזתים הרסה את עזה וגרמה להרוגים רבים. אולי חלק חושבים שזאת בראש וראשונה אשמת החמאס שפתח במלחמת 7/10, אבל הם מיעוט דומם.
לפני המלחמה, שיעור האבטלה בעזה עמד על כ-46% (לפי נתוני הבנק העולמי), והשכר החודשי הממוצע של מי שכן עבד היה בסביבות 720 שקלים. מאז המלחמה, המצב התדרדר עוד יותר. רוב העסקים – חנויות, מפעלים קטנים, חקלאות – נהרסו או ננטשו. הערכות של ארגון העבודה הבינלאומי מדצמבר מלמדות שכ-80% מהמשרות בעזה אבדו. מי שכן עובד, עושה את זה בעיקר בעבודות זמניות כמו חלוקת סיוע או סבלות, ומרוויח במקרה הטוב כמה עשרות שקלים ביום. הכנסה קבועה כמעט לא קיימת עבור רוב התושבים.
מאיפה מגיע האוכל?
האוכל בעזה תלוי בסיוע הומניטרי. לפני המלחמה, כ-500 משאיות של מזון וציוד נכנסו לרצועה מדי יום דרך ישראל ומצרים. במהלך הלחימה, המספר הזה צנח לכמה עשרות ביום, אבל מאז הפסקת האש האחרונה, כ-600 משאיות נכנסות ביום, לפי דיווחים של מתאם הפעולות בשטחים. האו"ם מחלק אורז, קמח, שמן, שימורים ומצרכים נוספים אבל הכמויות כנראה לא מספיקות לכולם. השווקים המקומיים עדיין פועלים, אבל אין הרבה מבחר והמסחר ירד משמעותית.
יש בית או אין בית?
ההרס בעזה הוא עצום. על פי הערכות מלפני כחצי שנה 370,000 בתים נפגעו, מתוכם 79,000 נהרסו לגמרי. מאז, המספרים גדלו. רוב העזתים חיים כיום במבנים חצי הרוסים, באוהלים או במקלטים זמניים. תיקוני תשתיות התחילו, אבל הם איטיים – אין מספיק חומרי בנייה, והגישה לחלקים מהרצועה עדיין מוגבלת.
- מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
- שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מים, חשמל ותנאי מחיה
מים נקיים הם מצרך נדיר. רשת המים בעזה קרסה כמעט לגמרי במהלך המלחמה, וגם תיקונים מאז הפסקת האש לא מחזירים את המצב לקדמותו. יוניצ"ף דיווחה לאחרונה ש-600,000 תושבים קיבלו גישה למים נקיים בנובמבר 2024, אבל החיבור הזה נותק שוב בגלל מחסור בדלק לגנרטורים. רבים מסתמכים על פאנלים סולאריים קטנים שהובאו בסיוע
.
מחירים ומחסור: הכל יקר ולא תמיד יש
המחסור במוצרים בסיסיים העלה את המחירים בעזה לשמיים. לפי דיווחים של ארגוני סיוע, קילו קמח עולה כיום כ-20 ש"ח (לעומת 2-3 ש"ח לפני המלחמה), ליטר שמן עולה 30-40 ש"ח, ותרופות פשוטות כמו אקמול נמכרות ב-10-15 ש"ח ליחידה בשוק השחור. בשר או מוצרי חלב כמעט לא קיימים, ומי שיש לו כסף משתמש בו בעיקר לרכישת מזון יבש או דלק. המחסור מייצר תחרות גדולה ומייקר את המוצרים.
מי שורד כלכלית ומי לא?
אלה שיש להם קשרים שורדים ומצליחים כלכלית – חמולות גדולות ששולטות בחלוקת סיוע, או אנשים שעובדים עם ארגונים בינלאומיים ומקבלים תשלום במזומן (בדרך כלל דולרים) וכמובן מי שמחובר לחמאס. רוב האוכלוסייה תלויה לחלוטין בסיוע. העזתי הממוצע חי מצב של הישרדות בגלל החמאס, אבל האבסורד שהוא חושב שמה שיכול להוציא אותו מזה הוא הצטרפות וחבירה לחמאס. אולי זאת הסיבה שחמאס לא התקדם לשלב ב' של עסקת החטופים. ככל שהמצב הכלכלי בעזה רע יותר החמאס מתחזק.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- 9.שרביט 18/03/2025 15:42הגב לתגובה זוהינו ההנהגה החרדית.החרדים מסרבים להתגייס לצהל ולספק את כוח האדם הדרוש כדי להכניע את החמאס.
- 8.אנונימי 18/03/2025 15:32הגב לתגובה זוביבי בן גביר וסמוטריץ ממשיכים לממן את החמאס מספקים לחמאס סיוע הומניטרי שהחמאס מוכר לאוכלוסיה.בזמן שחיילנו נהרגים הממשלה הורסת את ההישגים הצבאיים
- 7.אנונימי 18/03/2025 11:06הגב לתגובה זוסדר עדיפויות של נאשמי טבח 07102023
- 6.אזרח לא סרבן 18/03/2025 10:55הגב לתגובה זוההצטרפות בשל מצוקה כלכלית לא יוצרת לוחמים טובים ואפקטיביים כן ניתן לנצלם למערך ייצור נשקים בניית מנהרות וכו
- 5.הצבא הכי חזק בעולם 18/03/2025 10:54הגב לתגובה זועידן הביביזם הרס את ארצנו . הפליה בן דם לדם . מנהיג עלוב ומושחת השתמטות ופרזיטיות . הכול פוליטי והכול מותר כדי לשרוד ולנצל לרעה את הקופה הציבורית .
- 4.משלתנו המחורבנת 18/03/2025 10:42הגב לתגובה זומעולם לא עשתה כול מאמץ לשכנע את המוני העזתים שחיים במצוקה ובזבל לבחור בדרך סילוק החמאס ושיקום החיים . לישראל אבד השכל והיצירתיות לעשות שינוי כול זמן שביבי מתעסק רק בעצמו עם בן גביר לוין והסמוטריצים .
- אנונימי 18/03/2025 10:48הגב לתגובה זונבעה מהכישלון שהאכיל אותנו ביבי עם השקט יקנה שקט וחוסר התגובה להפצצות הפצמרים ובלוני התבערה . השחיתות וההפיכה המשטרית קראה להם לקרוע אותנו . תמשיכו להצביע עבור עמלק אסוננו טמבלים .
- 3.אנונימיאדם חושב 18/03/2025 10:37הגב לתגובה זוהגירה מרצון. או בכפייה. לתתי האדם שנקראים ערביי עזה
- 2.זה בדיוק גם סוד ההצלחה של ביבי והליכוד בישראל (ל"ת)אני 18/03/2025 10:12הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 18/03/2025 09:59הגב לתגובה זואפשר לדווח גם עם טיפה סינון או בצורה מרימה צר לי לראות שהאתר הזה לא מצטיין בזה
- זה בסדר גם הרמטכל לשעבר איזה כייף להגיד לשעבר.. פירגן לחמאס . שמאל נישאר שמאל בכל מצב !!! (ל"ת)אנונימי 18/03/2025 11:22הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)