ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), המשיכה היום בדיוניה סביב הצעת חוק שירות ביטחון (חוק הגיוס), תוך התמקדות בסוגיית הסנקציות האישיות שיוטלו במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס.

במהלך הדיונים, הזכיר הייעוץ המשפטי לוועדה את מכתבו של שר הביטחון, ישראל כ"ץ, מ-30 בינואר, שבו פירט את עקרונות ההסדר ואת ההתאמות הנדרשות בהצעת החוק. סעיף 2ב למכתב מציין כי אם לא תושג עמידה ביעדים השנתיים, יוטלו סנקציות אישיות על כלל המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון), כולל אלה שלומדים בישיבות ואלה שאינם לומדים. דוגמה לסנקציות אלה כוללת מניעת הנחות במעונות יום.

כדי לבחון לעומק את האפשרות לשלב מנגנון להגבלת הטבות אישיות בהצעת החוק, ביקשה הוועדה מכלל הגורמים הרלוונטיים להציג נתונים על ההטבות הניתנות כיום, הקריטריונים לזכאות, והמנגנונים לקבלת ההחלטות בנושא.

ביטוח לאומי: תלמידי ישיבות לא זכאים להטבות מיוחדות

במהלך הדיון, שהחל אתמול ונמשך היום, הסביר נציג המוסד לביטוח הלאומי כי תלמידי ישיבות אינם זכאים להטבות מיוחדות בנוגע לגמלאות ותשלומים. עם זאת, הוא ציין כי יש הבדל בדמי הביטוח הלאומי למי שאינו עובד: אדם שאינו סטודנט או תלמיד ישיבה נדרש לשלם 120 שקל לחודש, ואילו תלמיד ישיבה משלם 43 שקל בלבד.

• חוק הגיוס - האם החרדים יתחמקו שוב משירות והאם הסנקציות הכלכליות מספקות?
• בג"ץ פסל את חוק הגיוס פה אחד וקבע כי בני הישיבות חייבים להתגייס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במשרד האוצר הדגישו כי בעוד שסטודנטים זכאים להטבות לתקופה מוגבלת של שלוש עד חמש שנים, אברכים מקבלים את ההטבה לאורך שנים רבות, ולכן העלויות שלה גבוהות יותר במקרה שלהם. האוצר ביצע מיפוי של ההטבות הכוללות לבני הישיבות, ביניהן:

• סבסוד של מעונות יום – עבור משפחה ממוצעת עם שישה ילדים מדובר בסכום כולל של כ-400 אלף שקל.

• קצבת אברך – 470 שקל לחודש עד גיל 23 ו-846 שקל לחודש בין הגילים 45-23, סכום שמגיע לכ-250 אלף שקל לאורך השנים.

  קיראו עוד ב"בארץ"
  • בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות
  • ימשוך השקעות ביוטק לישראל: שיתוף פעולה בין שיבא ל-Paradigm Health
  • תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
  • בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

• הנחה בביטוח לאומי – כ-30 אלף שקל.

סך העלות של שלושת ההטבות האלה מגיע לכ-700 אלף שקל לאורך חיי האברך. בנוסף, קיימות הטבות נוספות שאינן ייחודיות לאוכלוסייה החרדית, כמו הנחות בארנונה, סבסוד צהרונים ותוכניות דיור, המסתכמות בדרך כלל בין 300 ל-800 אלף שקל, בהתאם לפרופיל של הזכאי.

נציגי משרד החינוך פירטו כי הקריטריונים לסיוע ללומדי תורה כוללים: היותו של האברך נשוי ולפחות עם שלושה ילדים, היעדר בעלות על נכס נוסף מעבר לדירת מגורים, בעלות על רכב עם שווי של פחות מ-25 אלף שקל, שכר חודשי בסכום של פחות מ-1,200 שקל בשנה האחרונה.

במשרד העבודה ציינו כי נכון להיום מסובסדים 120 אלף ילדים במערכת החינוך, כש-40% מהם משתייכים לחברה החרדית, ומתוכם 26 אלף ילדים להורים שאחד מהם אברך. עוד צוין כי בסוף פברואר תסתיים ההטבה להורים שאביהם אברך, למעט עבור אברכים מגיל 27 ומעלה.

במשרד השיכון הסבירו כי הסיוע לדיור מתבצע בשני אפיקים:

• דיור ציבורי – מסלול המספק דירה בשכירות נמוכה, בממוצע של 1,000 שקל לחודש למשפחה.

• סיוע בשכר דירה – הקריטריונים לקבלת ההטבה מבוססים על היעדר דירה והכנסה נמוכה, ללא העדפה לציבור מסוים.

נציגת המשרד ציינה כי "אין שום הטבה ייחודית למגזר החרדי", וכי הנתונים לגבי חלוקת הסיוע אינם מבוססים על שיוך דתי. לדבריה, ההעדפה ניתנת על בסיס מיצוי כושר השתכרות ונכויות.

נציגת משרד הפנים הסבירה כי החוק מסמיך את שר הפנים לקבוע הנחות בארנונה, אך רוב ההנחות הן בגדר רשות ולא חובה. כלומר כל רשות מקומית יכולה להחליט אם וכיצד ליישמן. תקנה עיקרית מעניקה הנחות לפי מבחן הכנסה, כששיעור ההנחה גדל עם מספר הילדים במשפחה. הנציגים הדגישו כי אין קריטריון ייחודי המעניק הנחות לתלמידי ישיבות, וכי הנחות אינן תלויות בשירות צבאי.

ועדת החוץ והביטחון צפויה להמשיך לדון בהשלכות הכללת סנקציות אישיות על כלל המלש"בים, ובשאלת צמצום ההטבות. הוועדה ביקשה מהגורמים הרלוונטיים להציג נתונים נוספים שיסייעו בגיבוש ההמלצות הסופיות לקראת ניסוח הצעת החוק הסופית.