מעל 100 חברות יצאו במשלחת של משרד הכלכלה להודו
משרד הכלכלה הוביל יחד עם התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, משלחת עסקית, הכוללת למעלה מ-100 חברות טכנולוגיה ישראלית ויבואנים, במטרה לפתח את קשרי המסחר בין המדינות
כחלק מחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל להודו, יצאה הבוקר משלחת עסקית, הכוללת למעלה מ-100 חברות טכנולוגיה ישראלית ויבואנים, במטרה לפתח את קשרי המסחר בין המדינות.
המשלחת, המאורגנת על ידי משרד הכלכלה והתעשייה באמצעות מינהל סחר חוץ ומכון היצוא ובשיתוף מנהלת צמיחה, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, תשהה בהודו בין התאריכים 10-13 בפברואר 2025, ותשתתף במגוון אירועים כלכליים ועסקיים. לצד שר הכלכלה והתעשייה ברקת ומנכ"ל המשרד, מוטי גמיש, יובילו את המשלחת יו"ר מכון היצוא, אבי בלשניקוב, נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, ומנכ"לית איגוד לשכות המסחר, גילית רובינשטיין.
היקף הסחר בין ישראל להודו ממשיך לגדול ולהתבסס כאחד מצירי המסחר המרכזיים של ישראל באסיה. בשנת 2024 הסתכם הסחר הכולל בין המדינות בכ-5.01 מיליארד דולר, כולל סחורות, שירותים ויהלומים.
מתוך סכום זה, יצוא הסחורות והשירותים מישראל להודו עמד על כ-2.39 מיליארד דולר, והיבוא מהודו לישראל הסתכם בכ-1.42 מיליארד דולר. בנוסף, סחר היהלומים בין המדינות הגיע לכ-1.2 מיליארד דולר. הודו נותרה יעד אסטרטגי ליצוא הישראלי, עם נתח משמעותי של 3.48% מכלל היצוא,
כאשר מגזרים מובילים כוללים מוצרי תחבורה, כימיקלים, מכשור רפואי ותוצרת חקלאית. מגמת ההתרחבות במסחר הדו-צדדי, לצד שיתופי פעולה טכנולוגיים מתקדמים, מעידה על פוטנציאל אדיר לצמיחה ולהעמקת הקשרים הכלכליים בין המדינות בשנים הקרובות.
במהלך הביקור תתקיים סדרת אירועים עסקיים ומפגשים רמי דרג, כולל פורום עסקי ישראל-הודו בהשתתפות שרי הכלכלה ובכירי ממשל משתי המדינות. כמו כן, יתקיימו מאות מפגשים בין החברות משתי המדינות, ויצאו סיורים מקצועיים במוקדי חדשנות ותעשייה בהודו, כולל שבוע האנרגיה ההודי 2025. בנוסף, במהלך הביקור יתקיימו דיונים על הרחבת שיתופי הפעולה להבאת כוח אדם מקצועי מהודו לישראל, תוך שמירה על תנאי העסקה הוגנים וחיזוק שוק העבודה הישראלי.
- ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
- משרד התעשיה דוחה את גביית הערובה על אלומיניום מסין - מה זה אומר על קליל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשלחת תתמקד ביצירת שיתופי פעולה בתחומים אסטרטגיים כמו חקלאות וטכנולוגיות מים (פתרונות להשקיה חכמה וניהול משאבי מים), סייבר ואבטחת מידע (הגנה על תשתיות קריטיות ומערכות פיננסיות), בריאות דיגיטלית (רפואה מרחוק, מכשור רפואי ובינה מלאכותית), אנרגיה מתחדשת, ותחבורה חכמה (תחבורה אוטונומית וערים חכמות)
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "יציאתה של המשלחת הכלכלית להודו היא צעד משמעותי להעמקת הקשרים הכלכליים בין המדינות, לחיזוק כלכלת ישראל באמצעות צמיחה גדולה ביצוא ולהורדת יוקר המחיה באמצעות הרחבת היבוא. בהזמנת שר הכלכלה ההודי פיוש גויאל, אנו יוצאים למסע שיביא לפתיחת שווקים חדשים, הגדלת הסחר והסרת חסמים עבור התעשייה הישראלית. השילוב בין החדשנות הישראלית לשוק ההודי העצום, מהווה מנוע צמיחה אדיר לכלכלת ישראל, ואנו מחויבים למנף אותו לטובת הציבור והמשק הישראלי״
נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר: ״אני שמח וגאה לעמוד בראש המשלחת העסקית שמלווה את השר ברקת להודו. להודו פוטנציאל עצום להיות אחת משותפות הסחר המרכזיות של ישראל והטכנולוגיות הישראליות המתקדמות משמעותיות לצרכים של הממשל ההודי בדרכו לצמיחה. המשלחת מהווה הזדמנות לתעשיינים ישראלים להכיר אנשי עסקים וממשל הודיים, ליצור קשרים עסקיים, בשאיפה שיהפכו לשיתופי פעולה מסחריים בעתיד ויעזרו ליצוא הישראלי לצמוח וגם יחזקו את הברית האזורית בין ישראל הודו ומדינות המפרץ".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
