מעל 100 חברות יצאו במשלחת של משרד הכלכלה להודו
משרד הכלכלה הוביל יחד עם התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, משלחת עסקית, הכוללת למעלה מ-100 חברות טכנולוגיה ישראלית ויבואנים, במטרה לפתח את קשרי המסחר בין המדינות
כחלק מחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל להודו, יצאה הבוקר משלחת עסקית, הכוללת למעלה מ-100 חברות טכנולוגיה ישראלית ויבואנים, במטרה לפתח את קשרי המסחר בין המדינות.
המשלחת, המאורגנת על ידי משרד הכלכלה והתעשייה באמצעות מינהל סחר חוץ ומכון היצוא ובשיתוף מנהלת צמיחה, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, תשהה בהודו בין התאריכים 10-13 בפברואר 2025, ותשתתף במגוון אירועים כלכליים ועסקיים. לצד שר הכלכלה והתעשייה ברקת ומנכ"ל המשרד, מוטי גמיש, יובילו את המשלחת יו"ר מכון היצוא, אבי בלשניקוב, נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, ומנכ"לית איגוד לשכות המסחר, גילית רובינשטיין.
היקף הסחר בין ישראל להודו ממשיך לגדול ולהתבסס כאחד מצירי המסחר המרכזיים של ישראל באסיה. בשנת 2024 הסתכם הסחר הכולל בין המדינות בכ-5.01 מיליארד דולר, כולל סחורות, שירותים ויהלומים.
מתוך סכום זה, יצוא הסחורות והשירותים מישראל להודו עמד על כ-2.39 מיליארד דולר, והיבוא מהודו לישראל הסתכם בכ-1.42 מיליארד דולר. בנוסף, סחר היהלומים בין המדינות הגיע לכ-1.2 מיליארד דולר. הודו נותרה יעד אסטרטגי ליצוא הישראלי, עם נתח משמעותי של 3.48% מכלל היצוא,
כאשר מגזרים מובילים כוללים מוצרי תחבורה, כימיקלים, מכשור רפואי ותוצרת חקלאית. מגמת ההתרחבות במסחר הדו-צדדי, לצד שיתופי פעולה טכנולוגיים מתקדמים, מעידה על פוטנציאל אדיר לצמיחה ולהעמקת הקשרים הכלכליים בין המדינות בשנים הקרובות.
במהלך הביקור תתקיים סדרת אירועים עסקיים ומפגשים רמי דרג, כולל פורום עסקי ישראל-הודו בהשתתפות שרי הכלכלה ובכירי ממשל משתי המדינות. כמו כן, יתקיימו מאות מפגשים בין החברות משתי המדינות, ויצאו סיורים מקצועיים במוקדי חדשנות ותעשייה בהודו, כולל שבוע האנרגיה ההודי 2025. בנוסף, במהלך הביקור יתקיימו דיונים על הרחבת שיתופי הפעולה להבאת כוח אדם מקצועי מהודו לישראל, תוך שמירה על תנאי העסקה הוגנים וחיזוק שוק העבודה הישראלי.
- משרד התעשיה דוחה את גביית הערובה על אלומיניום מסין - מה זה אומר על קליל?
- יבואני הקנאביס מאיימים על ברקת: נפנה לבג"ץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשלחת תתמקד ביצירת שיתופי פעולה בתחומים אסטרטגיים כמו חקלאות וטכנולוגיות מים (פתרונות להשקיה חכמה וניהול משאבי מים), סייבר ואבטחת מידע (הגנה על תשתיות קריטיות ומערכות פיננסיות), בריאות דיגיטלית (רפואה מרחוק, מכשור רפואי ובינה מלאכותית), אנרגיה מתחדשת, ותחבורה חכמה (תחבורה אוטונומית וערים חכמות)
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "יציאתה של המשלחת הכלכלית להודו היא צעד משמעותי להעמקת הקשרים הכלכליים בין המדינות, לחיזוק כלכלת ישראל באמצעות צמיחה גדולה ביצוא ולהורדת יוקר המחיה באמצעות הרחבת היבוא. בהזמנת שר הכלכלה ההודי פיוש גויאל, אנו יוצאים למסע שיביא לפתיחת שווקים חדשים, הגדלת הסחר והסרת חסמים עבור התעשייה הישראלית. השילוב בין החדשנות הישראלית לשוק ההודי העצום, מהווה מנוע צמיחה אדיר לכלכלת ישראל, ואנו מחויבים למנף אותו לטובת הציבור והמשק הישראלי״
נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר: ״אני שמח וגאה לעמוד בראש המשלחת העסקית שמלווה את השר ברקת להודו. להודו פוטנציאל עצום להיות אחת משותפות הסחר המרכזיות של ישראל והטכנולוגיות הישראליות המתקדמות משמעותיות לצרכים של הממשל ההודי בדרכו לצמיחה. המשלחת מהווה הזדמנות לתעשיינים ישראלים להכיר אנשי עסקים וממשל הודיים, ליצור קשרים עסקיים, בשאיפה שיהפכו לשיתופי פעולה מסחריים בעתיד ויעזרו ליצוא הישראלי לצמוח וגם יחזקו את הברית האזורית בין ישראל הודו ומדינות המפרץ".

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.