צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית

לפי סוכנות הדירוג, ההסכם צמצם את סיכוני הטווח הקצר למשק הישראלי ולכלכלה האזורית, וצפוי להקטין את הוצאות הביטחון ואת הנזקים הכלכליים הנלווים לסכסוך ממושך. עם זאת, בדו"ח מודגש כי תנאי ההסכם מוגבלים בהיקפם ובאורכם, והשלמתו תלויה במגעים נוספים להארכת הפסקת

האש

עוזי גרסטמן | (1)


חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס פרסמה דו"ח מפורט המנתח את ההשפעות הכלכליות והגיאופוליטיות של הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס. בדו"ח צוין כי ההסכם מפחית את הסיכונים הכלכליים בטווח הקצר, אך עדיין קיימים אתגרים משמעותיים להמשך היציבות באזור.




לפי מודי'ס, ההסכם, שנכנס לתוקפו ב-19 בינואר 2025, צמצם את סיכוני הטווח הקצר למשק הישראלי ולכלכלה האזורית. הסכם זה גם צפוי להקטין את הוצאות הביטחון הגבוהות ואת הנזקים הכלכליים הנלווים לסכסוך ממושך. עם זאת, בדו"ח מודגש כי תנאי ההסכם מוגבלים בהיקפם ובאורכם, והשלמתו תלויה במגעים נוספים להארכת הפסקת האש. "על אף ההתקדמות, ישנן מגבלות ברורות הנובעות מחוסר ודאות לגבי השלב הבא", נכתב בדו"ח.



הדו"ח גם כולל כמה נתונים כלכליים מעניינים וחשובים:

תוצר מקומי גולמי (תמ"ג): ב-2024 נרשמה ירידה של 2.4% בתמ"ג הריאלי מהרבעון השני ועד הרביעי, לעומת עלייה שנתית ממוצעת של 4.7% ב-2023.

גירעון פיסקלי: הגירעון הממשלתי הגיע ל-5%-6% מהתמ"ג מאז תחילת הסכסוך, ונצפתה הרעה במדדים הפיסקליים לעומת 2023-2022.

פעילות ימית: ההפרעות בים האדום בעקבות העימות גרמו לירידה של כ-80% בתנועת הספינות עד סוף 2023 - מה שהוביל לעלייה משמעותית בעלויות ההובלה והביטוח.


ייתכנו קשיים במגעים להארכת ההסכם



בדו"ח צוין גם שהפסקת האש מפחיתה את הסיכון להסלמה רחבה יותר, בייחוד מול איראן והארגונים והמדינות שנתמכים על ידה. עם זאת, הסכם הפסקת האש הקודם בנובמבר 2023, ששרד זמן קצר בלבד, מלמד כי ייתכנו קשיים במגעים להארכת ההסכם הנוכחי. "ההסכם הנוכחי מתמודד עם אתגרים כמו מעורבות כוחות צה"ל ברצועה, שאלת החטופים, ואתגרים פוליטיים פנימיים וביטחוניים", נכתב. בנוסף, חידוש הלחימה או הסלמה בין ישראל לאיראן עלולים להחזיר את הסיכון הכלכלי והגיאופוליטי למוקד.



הדו"ח סוקר גם השפעות אפשריות על מדינות נוספות באזור:

לבנון: המצב הכלכלי בלבנון נותר קשה, למרות הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה ומינויים חדשים בפרלמנט הלבנוני.

קיראו עוד ב"בארץ"

מצרים וירדן: פעילות תיירותית ומקורות הכנסה מרכזיים כמו תעלת סואץ הושפעו באופן זמני מהמלחמה, אך חזרו כבר לפעילות יציבה.

תימן: פעולות המורדים החות'ים בים האדום הובילו להפרעות משמעותיות בסחר הימי העולמי.


הדו"ח מדגיש כי הפסקת האש היא צעד חיובי שיכול לתרום ליציבות כלכלית בטווח הקצר, אך כדי לממש את הפוטנציאל שלה, יידרשו צעדים נוספים להארכת ההסכם ולשיקום הביטחון והכלכלה באזור כולו. "שיתוף פעולה אזורי ואכיפת ההסכם יפחיתו את הסיכונים הגיאופוליטיים ואת העלויות הפיסקליות עבור ישראל", סיכמה מודי'ס.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מדהים . איך הם הגיעו למסקנה הזאת (ל"ת)
    ליאור 21/01/2025 13:07
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.