צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית

לפי סוכנות הדירוג, ההסכם צמצם את סיכוני הטווח הקצר למשק הישראלי ולכלכלה האזורית, וצפוי להקטין את הוצאות הביטחון ואת הנזקים הכלכליים הנלווים לסכסוך ממושך. עם זאת, בדו"ח מודגש כי תנאי ההסכם מוגבלים בהיקפם ובאורכם, והשלמתו תלויה במגעים נוספים להארכת הפסקת

האש

עוזי גרסטמן | (1)


חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס פרסמה דו"ח מפורט המנתח את ההשפעות הכלכליות והגיאופוליטיות של הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס. בדו"ח צוין כי ההסכם מפחית את הסיכונים הכלכליים בטווח הקצר, אך עדיין קיימים אתגרים משמעותיים להמשך היציבות באזור.




לפי מודי'ס, ההסכם, שנכנס לתוקפו ב-19 בינואר 2025, צמצם את סיכוני הטווח הקצר למשק הישראלי ולכלכלה האזורית. הסכם זה גם צפוי להקטין את הוצאות הביטחון הגבוהות ואת הנזקים הכלכליים הנלווים לסכסוך ממושך. עם זאת, בדו"ח מודגש כי תנאי ההסכם מוגבלים בהיקפם ובאורכם, והשלמתו תלויה במגעים נוספים להארכת הפסקת האש. "על אף ההתקדמות, ישנן מגבלות ברורות הנובעות מחוסר ודאות לגבי השלב הבא", נכתב בדו"ח.



הדו"ח גם כולל כמה נתונים כלכליים מעניינים וחשובים:

תוצר מקומי גולמי (תמ"ג): ב-2024 נרשמה ירידה של 2.4% בתמ"ג הריאלי מהרבעון השני ועד הרביעי, לעומת עלייה שנתית ממוצעת של 4.7% ב-2023.

גירעון פיסקלי: הגירעון הממשלתי הגיע ל-5%-6% מהתמ"ג מאז תחילת הסכסוך, ונצפתה הרעה במדדים הפיסקליים לעומת 2023-2022.

פעילות ימית: ההפרעות בים האדום בעקבות העימות גרמו לירידה של כ-80% בתנועת הספינות עד סוף 2023 - מה שהוביל לעלייה משמעותית בעלויות ההובלה והביטוח.


ייתכנו קשיים במגעים להארכת ההסכם



בדו"ח צוין גם שהפסקת האש מפחיתה את הסיכון להסלמה רחבה יותר, בייחוד מול איראן והארגונים והמדינות שנתמכים על ידה. עם זאת, הסכם הפסקת האש הקודם בנובמבר 2023, ששרד זמן קצר בלבד, מלמד כי ייתכנו קשיים במגעים להארכת ההסכם הנוכחי. "ההסכם הנוכחי מתמודד עם אתגרים כמו מעורבות כוחות צה"ל ברצועה, שאלת החטופים, ואתגרים פוליטיים פנימיים וביטחוניים", נכתב. בנוסף, חידוש הלחימה או הסלמה בין ישראל לאיראן עלולים להחזיר את הסיכון הכלכלי והגיאופוליטי למוקד.



הדו"ח סוקר גם השפעות אפשריות על מדינות נוספות באזור:

לבנון: המצב הכלכלי בלבנון נותר קשה, למרות הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה ומינויים חדשים בפרלמנט הלבנוני.

קיראו עוד ב"בארץ"

מצרים וירדן: פעילות תיירותית ומקורות הכנסה מרכזיים כמו תעלת סואץ הושפעו באופן זמני מהמלחמה, אך חזרו כבר לפעילות יציבה.

תימן: פעולות המורדים החות'ים בים האדום הובילו להפרעות משמעותיות בסחר הימי העולמי.


הדו"ח מדגיש כי הפסקת האש היא צעד חיובי שיכול לתרום ליציבות כלכלית בטווח הקצר, אך כדי לממש את הפוטנציאל שלה, יידרשו צעדים נוספים להארכת ההסכם ולשיקום הביטחון והכלכלה באזור כולו. "שיתוף פעולה אזורי ואכיפת ההסכם יפחיתו את הסיכונים הגיאופוליטיים ואת העלויות הפיסקליות עבור ישראל", סיכמה מודי'ס.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מדהים . איך הם הגיעו למסקנה הזאת (ל"ת)
    ליאור 21/01/2025 13:07
    הגב לתגובה זו
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

המהלך מבקש להסיר חסם ביבוא הרכב, להרחיב את היבוא האישי והמקביל, ולהוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.