צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית

לפי סוכנות הדירוג, ההסכם צמצם את סיכוני הטווח הקצר למשק הישראלי ולכלכלה האזורית, וצפוי להקטין את הוצאות הביטחון ואת הנזקים הכלכליים הנלווים לסכסוך ממושך. עם זאת, בדו"ח מודגש כי תנאי ההסכם מוגבלים בהיקפם ובאורכם, והשלמתו תלויה במגעים נוספים להארכת הפסקת

האש

עוזי גרסטמן | (1)


חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס פרסמה דו"ח מפורט המנתח את ההשפעות הכלכליות והגיאופוליטיות של הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס. בדו"ח צוין כי ההסכם מפחית את הסיכונים הכלכליים בטווח הקצר, אך עדיין קיימים אתגרים משמעותיים להמשך היציבות באזור.




לפי מודי'ס, ההסכם, שנכנס לתוקפו ב-19 בינואר 2025, צמצם את סיכוני הטווח הקצר למשק הישראלי ולכלכלה האזורית. הסכם זה גם צפוי להקטין את הוצאות הביטחון הגבוהות ואת הנזקים הכלכליים הנלווים לסכסוך ממושך. עם זאת, בדו"ח מודגש כי תנאי ההסכם מוגבלים בהיקפם ובאורכם, והשלמתו תלויה במגעים נוספים להארכת הפסקת האש. "על אף ההתקדמות, ישנן מגבלות ברורות הנובעות מחוסר ודאות לגבי השלב הבא", נכתב בדו"ח.



הדו"ח גם כולל כמה נתונים כלכליים מעניינים וחשובים:

תוצר מקומי גולמי (תמ"ג): ב-2024 נרשמה ירידה של 2.4% בתמ"ג הריאלי מהרבעון השני ועד הרביעי, לעומת עלייה שנתית ממוצעת של 4.7% ב-2023.

גירעון פיסקלי: הגירעון הממשלתי הגיע ל-5%-6% מהתמ"ג מאז תחילת הסכסוך, ונצפתה הרעה במדדים הפיסקליים לעומת 2023-2022.

פעילות ימית: ההפרעות בים האדום בעקבות העימות גרמו לירידה של כ-80% בתנועת הספינות עד סוף 2023 - מה שהוביל לעלייה משמעותית בעלויות ההובלה והביטוח.


ייתכנו קשיים במגעים להארכת ההסכם



בדו"ח צוין גם שהפסקת האש מפחיתה את הסיכון להסלמה רחבה יותר, בייחוד מול איראן והארגונים והמדינות שנתמכים על ידה. עם זאת, הסכם הפסקת האש הקודם בנובמבר 2023, ששרד זמן קצר בלבד, מלמד כי ייתכנו קשיים במגעים להארכת ההסכם הנוכחי. "ההסכם הנוכחי מתמודד עם אתגרים כמו מעורבות כוחות צה"ל ברצועה, שאלת החטופים, ואתגרים פוליטיים פנימיים וביטחוניים", נכתב. בנוסף, חידוש הלחימה או הסלמה בין ישראל לאיראן עלולים להחזיר את הסיכון הכלכלי והגיאופוליטי למוקד.



הדו"ח סוקר גם השפעות אפשריות על מדינות נוספות באזור:

לבנון: המצב הכלכלי בלבנון נותר קשה, למרות הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה ומינויים חדשים בפרלמנט הלבנוני.

קיראו עוד ב"בארץ"

מצרים וירדן: פעילות תיירותית ומקורות הכנסה מרכזיים כמו תעלת סואץ הושפעו באופן זמני מהמלחמה, אך חזרו כבר לפעילות יציבה.

תימן: פעולות המורדים החות'ים בים האדום הובילו להפרעות משמעותיות בסחר הימי העולמי.


הדו"ח מדגיש כי הפסקת האש היא צעד חיובי שיכול לתרום ליציבות כלכלית בטווח הקצר, אך כדי לממש את הפוטנציאל שלה, יידרשו צעדים נוספים להארכת ההסכם ולשיקום הביטחון והכלכלה באזור כולו. "שיתוף פעולה אזורי ואכיפת ההסכם יפחיתו את הסיכונים הגיאופוליטיים ואת העלויות הפיסקליות עבור ישראל", סיכמה מודי'ס.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מדהים . איך הם הגיעו למסקנה הזאת (ל"ת)
    ליאור 21/01/2025 13:07
    הגב לתגובה זו
פרוטקשן (דאלי)פרוטקשן (דאלי)

שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"

ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, דיבר בכנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, וקרא להגדיר את התופעה של גביית דמי חסות כטרור לכל דבר. לדבריו, "כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. זה מאבק על הצפון שלנו"

עוזי גרסטמן |

כנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, נערך היום במלון פסטוראל שבכפר בלום. בין המשתתפים הבולטים נכח מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית ונציג אשכול גליל מזרחי, שהוביל קריאה נחושה לשינוי תפישתי ומוסדי ביחס לאיום ההולך וגובר על יישובי הצפון והמגזר העסקי. קבסה פתח את דבריו בהבעת תודה לכל הגורמים שהגיעו לכנס כדי להשמיע קול משותף נגד התופעה: "תודה לכל השותפים שהגיעו ושמשמיעים את הקול שלנו בסוגיה שמטרידה את כולנו ולא פוסחת על שום פרק זמן או סקטור. אני שמח שמתחילים לדבר על זה בצורה רחבה, כי זו בעיה שמקיפה ונוגעת לכולם".

לדבריו, המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישאר באחריות המשטרה בלבד, ויש צורך להגדיר את התופעה כפעילות טרור לכל דבר, כדי לאפשר לשב"כ להיות מעורב. "פניתי שנים לשירותי הביטחון בדרישה לקרוא לזה טרור. אם זה יוגדר כטרור - גם השב"כ יוכל להיות מעורב. עם האמצעים והיכולות שלהם אפשר להשלים את עבודת המשטרה בהיבט הזה", הוא הוסיף.

על פי נתונים של מארגני הכנס, יותר מ-60 אירועי פרוטקשן התרחשו בחודשיים האחרונים בצפון, כולל גביית דמי חסות באיומים, הצתות ופעולות אלימות שונות. לדבריהם, רק באחרונה פורסם כי 160 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות כאלה, כש-78% מהתיקים שנפתחו הם מהצפון.

קבסה הדגיש כי, "זו שעת רצון גדולה בתקווה שכולם ישלבו כוחות במאבק נגד הפרוטקשן. נעלה הילוך ונצטייד בכלים משמעותיים. זו לא גזירת גורל - כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. תעודדו את כולם להתלונן ולתקוף. זה מאבק על הצפון שלנו, זו משילות ברמה הכי גבוהה שיש".

אחד הנושאים שעלו בכנס והוגדרו כ"חמורים במיוחד" הוא היבט הביטוח. קבסה אף התריע כי חברות ביטוח רבות אינן מבטחות עסקים שנפגעו מפרוטקשן - מה שמכניס בעלי עסקים למעגל שתיקה וחוסר יכולת להתגונן. לדבריו, "אם עסק מאבד את הפוליסה - הוא נכנס למעגל שתיקה. וכשהוא עוד מקבל חשבונית רשמית ומוכרת כהוצאה - לאן הגענו?". הוא טען כי לאחר מלחמת חרבות ברזל והחלפת ראשי שירותי הביטחון, הוא חש כי המשטרה מעבירה הילוך במאבק, וזה הזמן להתקדם ולהקים מנגנוני פעולה ברורים: "אני חושב שיש שעת רצון גדולה אחרי המלחמה. מרגישים שהמשטרה מעבירה הילוך".