מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
לפי סוכנות הדירוג, ההסכם צמצם את סיכוני הטווח הקצר למשק הישראלי ולכלכלה האזורית, וצפוי להקטין את הוצאות הביטחון ואת הנזקים הכלכליים הנלווים לסכסוך ממושך. עם זאת, בדו"ח מודגש כי תנאי ההסכם מוגבלים בהיקפם ובאורכם, והשלמתו תלויה במגעים נוספים להארכת הפסקת
האש
חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס פרסמה דו"ח מפורט המנתח את ההשפעות הכלכליות והגיאופוליטיות של הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס. בדו"ח צוין כי ההסכם מפחית את הסיכונים הכלכליים בטווח הקצר, אך עדיין קיימים אתגרים משמעותיים להמשך היציבות באזור.
לפי מודי'ס, ההסכם, שנכנס לתוקפו ב-19 בינואר 2025, צמצם את סיכוני הטווח הקצר למשק הישראלי ולכלכלה האזורית. הסכם זה גם צפוי להקטין את הוצאות הביטחון הגבוהות ואת הנזקים הכלכליים הנלווים לסכסוך ממושך. עם זאת, בדו"ח מודגש כי תנאי ההסכם מוגבלים בהיקפם ובאורכם, והשלמתו תלויה במגעים נוספים להארכת הפסקת האש. "על אף ההתקדמות, ישנן מגבלות ברורות הנובעות מחוסר ודאות לגבי השלב הבא", נכתב בדו"ח.
הדו"ח גם כולל כמה נתונים כלכליים מעניינים וחשובים:
תוצר מקומי גולמי (תמ"ג): ב-2024 נרשמה ירידה של 2.4% בתמ"ג הריאלי מהרבעון השני ועד הרביעי, לעומת עלייה שנתית ממוצעת של 4.7% ב-2023.
גירעון פיסקלי: הגירעון הממשלתי
הגיע ל-5%-6% מהתמ"ג מאז תחילת הסכסוך, ונצפתה הרעה במדדים הפיסקליים לעומת 2023-2022.
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פעילות ימית: ההפרעות בים האדום בעקבות העימות גרמו לירידה של כ-80% בתנועת הספינות עד סוף 2023 - מה שהוביל לעלייה משמעותית
בעלויות ההובלה והביטוח.
ייתכנו קשיים במגעים להארכת ההסכם
בדו"ח צוין גם שהפסקת האש מפחיתה את הסיכון להסלמה רחבה יותר, בייחוד מול איראן והארגונים והמדינות שנתמכים על ידה. עם זאת, הסכם הפסקת האש הקודם בנובמבר 2023, ששרד זמן קצר בלבד, מלמד כי ייתכנו קשיים במגעים להארכת ההסכם הנוכחי. "ההסכם הנוכחי מתמודד עם אתגרים כמו מעורבות כוחות צה"ל ברצועה, שאלת החטופים, ואתגרים פוליטיים פנימיים וביטחוניים", נכתב. בנוסף, חידוש הלחימה או הסלמה בין ישראל לאיראן עלולים להחזיר את הסיכון הכלכלי והגיאופוליטי למוקד.
הדו"ח סוקר גם השפעות אפשריות על מדינות נוספות באזור:
לבנון: המצב הכלכלי בלבנון נותר קשה, למרות הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה ומינויים
חדשים בפרלמנט הלבנוני.
- "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
מצרים וירדן: פעילות תיירותית ומקורות הכנסה מרכזיים כמו תעלת סואץ הושפעו באופן זמני מהמלחמה, אך חזרו כבר לפעילות יציבה.
תימן: פעולות
המורדים החות'ים בים האדום הובילו להפרעות משמעותיות בסחר הימי העולמי.
הדו"ח מדגיש כי הפסקת האש היא צעד חיובי שיכול לתרום ליציבות כלכלית בטווח הקצר, אך כדי לממש את הפוטנציאל שלה, יידרשו צעדים נוספים להארכת ההסכם ולשיקום הביטחון והכלכלה
באזור כולו. "שיתוף פעולה אזורי ואכיפת ההסכם יפחיתו את הסיכונים הגיאופוליטיים ואת העלויות הפיסקליות עבור ישראל", סיכמה מודי'ס.
- 1.מדהים . איך הם הגיעו למסקנה הזאת (ל"ת)ליאור 21/01/2025 13:07הגב לתגובה זו

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.65% , ישראייר ישראייר גרופ 2.45% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- הסטארט-אפ שביקש לשנות את עולם העבודה פושט רגל, ומה קרה היום לפני 77 שנה
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
