ריינאייר חוזרת לישראל - למה זה טוב לאל על?
בזמן שרוב החברות הזרות עדיין מהססות, ענקית הלואו-קוסט מביעה אופטימיות וצופה חזרה מלאה בקיץ ; פתיחת טרמינל 1 תהיה המפתח להצלחה; האם זה יסמן את תחילת החזרה של התעופה הבינלאומית לישראל?
/>
בשורה משמעותית לשוק התעופה הישראלי: ריינאייר, ענקית הלואו-קוסט האירופית, מתכננת לחדש את פעילותה המלאה בישראל בקיץ 2025. החלטה זו מסמנת מפנה אפשרי בענף התעופה המקומי, שספג מכה קשה מאז פרוץ המלחמה.
אדי וילסון, מנכ"ל ריינאייר DAC, הביע אופטימיות לגבי חידוש הטיסות והדגיש את חשיבות פתיחתו המחודשת של טרמינל 1 בנתב"ג, המשמש בעיקר לטיסות לואו-קוסט. "אנחנו נחזור בקיץ, וסביר שרוב חברות התעופה האחרות יעשו זאת גם כן," ציין וילסון. המהלך של ריינאייר עשוי להוות סמן דרך עבור חברות תעופה אחרות השוקלות לחדש את פעילותן בישראל. ההחלטה, המתבססת על הנחיות סוכנות הבטיחות בתעופה של האיחוד האירופי (EASA), מעידה על הערכה חיובית לגבי המצב הביטחוני.
חזרתה של ריינאייר מהווה בשורה חיובית גם עבור אל על. התחדשות הפעילות של חברות זרות מצביעה על התייצבות השוק ועשויה להגדיל את תנועת הנוסעים בכל הכיוונים, כולל בקווי החברה הלאומית.
מפתח משמעותי להצלחת המהלך טמון בפתיחה המחודשת של טרמינל 1. הטרמינל, שנסגר בעקבות המלחמה, חיוני במיוחד לפעילות חברות הלואו-קוסט, והפעלתו מחדש תקל על חידוש הטיסות בהיקף נרחב. החלטת ריינאייר משקפת אמון מתחדש בשוק התעופה הישראלי, אך האתגרים עדיין משמעותיים. חברות רבות ממתינות להערכות מעודכנות של מצב הביטחון באזור, ופתיחת טרמינל 1 עדיין אינה מובטחת.
- המדדים באירופה על האפס; ריינאייר קופצת לאחר הדוחות
- ריינאייר חוזרת לישראל: מחירי הטיסות לאירופה נמוכים מ-100 דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות תיקון "חוק טיבי" החברות נמנעו מלחזור
"חוק טיבי", שנחקק כדי להגן על זכויות הנוסעים
במקרה של ביטולי טיסות ועיכובים, עבר לאחרונה תיקון משמעותי. החוק במתכונתו המקורית חייב את חברות התעופה לשלם פיצויים לנוסעים שנפגעו משיבושים בטיסות, אך התיקון החדש מאפשר גמישות גדולה יותר לחברות, בעיקר במקרים של עיכובים וביטולים שנגרמו ממצב ביטחוני. מדובר במהלך
שאמור לעודד את חזרתן של החברות הזרות לפעילות בישראל. עם זאת, עד להודעת ריינאייר נראה שלא קיימת השפעה.
מתוך כ-90 חברות תעופה זרות שפעלו בנתב"ג לפני המלחמה, רק 27 ממשיכות לטוס לישראל כיום, וגם זאת בהיקף מצומצם משמעותית. המקרה של אייר פראנס, שדחתה את חזרתה למרות היותה ממובילות המאבק לתיקון החוק, המחיש את המורכבות של המצב.
האתגרים הביטחוניים ממשיכים להוות מכשול משמעותי, כאשר האירוע האחרון שבו מטוס של חברת אג'יאן נאלץ להסיט את נתיב טיסתו ללרנקה בשל אזעקות, מדגים את הסיכונים שחברות התעופה נדרשות להתמודד עימם. לכן, למרות ההצהרות האופטימיות, נראה כי הדרך לחזרה מלאה של חברות התעופה הזרות עדיין ארוכה. תכנון טיסות לעונת הקיץ מתבצע חודשים מראש, והיעדר ודאות לגבי המצב הביטחוני והתשתיות מקשה על החברות לשלב את ישראל בתוכניותיהן העתידיות.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg "קנאביס")
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
קנאביס מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
