ריינאייר
צילום: Unsplash

ריינאייר חוזרת לישראל - למה זה טוב לאל על?

בזמן שרוב החברות הזרות עדיין מהססות, ענקית הלואו-קוסט מביעה אופטימיות וצופה חזרה מלאה בקיץ ; פתיחת טרמינל 1 תהיה המפתח להצלחה; האם זה יסמן את תחילת החזרה של התעופה הבינלאומית לישראל?



/>
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריינאייר אל על


בשורה משמעותית לשוק התעופה הישראלי: ריינאייר, ענקית הלואו-קוסט האירופית, מתכננת לחדש את פעילותה המלאה בישראל בקיץ 2025. החלטה זו מסמנת מפנה אפשרי בענף התעופה המקומי, שספג מכה קשה מאז פרוץ המלחמה.


אדי וילסון, מנכ"ל ריינאייר DAC, הביע אופטימיות לגבי חידוש הטיסות והדגיש את חשיבות פתיחתו המחודשת של טרמינל 1 בנתב"ג, המשמש בעיקר לטיסות לואו-קוסט. "אנחנו נחזור בקיץ, וסביר שרוב חברות התעופה האחרות יעשו זאת גם כן," ציין וילסון. המהלך של ריינאייר עשוי להוות סמן דרך עבור חברות תעופה אחרות השוקלות לחדש את פעילותן בישראל. ההחלטה, המתבססת על הנחיות סוכנות הבטיחות בתעופה של האיחוד האירופי (EASA), מעידה על הערכה חיובית לגבי המצב הביטחוני.


חזרתה של ריינאייר מהווה בשורה חיובית גם עבור אל על. התחדשות הפעילות של חברות זרות מצביעה על התייצבות השוק ועשויה להגדיל את תנועת הנוסעים בכל הכיוונים, כולל בקווי החברה הלאומית.


מפתח משמעותי להצלחת המהלך טמון בפתיחה המחודשת של טרמינל 1. הטרמינל, שנסגר בעקבות המלחמה, חיוני במיוחד לפעילות חברות הלואו-קוסט, והפעלתו מחדש תקל על חידוש הטיסות בהיקף נרחב. החלטת ריינאייר משקפת אמון מתחדש בשוק התעופה הישראלי, אך האתגרים עדיין משמעותיים. חברות רבות ממתינות להערכות מעודכנות של מצב הביטחון באזור, ופתיחת טרמינל 1 עדיין אינה מובטחת.



למרות תיקון "חוק טיבי" החברות נמנעו מלחזור

"חוק טיבי", שנחקק כדי להגן על זכויות הנוסעים במקרה של ביטולי טיסות ועיכובים, עבר לאחרונה תיקון משמעותי. החוק במתכונתו המקורית חייב את חברות התעופה לשלם פיצויים לנוסעים שנפגעו משיבושים בטיסות, אך התיקון החדש מאפשר גמישות גדולה יותר לחברות, בעיקר במקרים של עיכובים וביטולים שנגרמו ממצב ביטחוני. מדובר במהלך שאמור לעודד את חזרתן של החברות הזרות לפעילות בישראל. עם זאת, עד להודעת ריינאייר נראה שלא קיימת השפעה.


מתוך כ-90 חברות תעופה זרות שפעלו בנתב"ג לפני המלחמה, רק 27 ממשיכות לטוס לישראל כיום, וגם זאת בהיקף מצומצם משמעותית. המקרה של אייר פראנס, שדחתה את חזרתה למרות היותה ממובילות המאבק לתיקון החוק, המחיש את המורכבות של המצב.


האתגרים הביטחוניים ממשיכים להוות מכשול משמעותי, כאשר האירוע האחרון שבו מטוס של חברת אג'יאן נאלץ להסיט את נתיב טיסתו ללרנקה בשל אזעקות, מדגים את הסיכונים שחברות התעופה נדרשות להתמודד עימם. לכן, למרות ההצהרות האופטימיות, נראה כי הדרך לחזרה מלאה של חברות התעופה הזרות עדיין ארוכה. תכנון טיסות לעונת הקיץ מתבצע חודשים מראש, והיעדר ודאות לגבי המצב הביטחוני והתשתיות מקשה על החברות לשלב את ישראל בתוכניותיהן העתידיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות ירדו, המסים ירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'  הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית  והוא יודע שהוא זה שתוט עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר  באופן ברור "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 


סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושבייך קודמים לעולים חדשים.  

החשש שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה ולמרות מלחמה של שנתיים, ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.