ריינאייר חוזרת לישראל - למה זה טוב לאל על?
בזמן שרוב החברות הזרות עדיין מהססות, ענקית הלואו-קוסט מביעה אופטימיות וצופה חזרה מלאה בקיץ ; פתיחת טרמינל 1 תהיה המפתח להצלחה; האם זה יסמן את תחילת החזרה של התעופה הבינלאומית לישראל?
/>
בשורה משמעותית לשוק התעופה הישראלי: ריינאייר, ענקית הלואו-קוסט האירופית, מתכננת לחדש את פעילותה המלאה בישראל בקיץ 2025. החלטה זו מסמנת מפנה אפשרי בענף התעופה המקומי, שספג מכה קשה מאז פרוץ המלחמה.
אדי וילסון, מנכ"ל ריינאייר DAC, הביע אופטימיות לגבי חידוש הטיסות והדגיש את חשיבות פתיחתו המחודשת של טרמינל 1 בנתב"ג, המשמש בעיקר לטיסות לואו-קוסט. "אנחנו נחזור בקיץ, וסביר שרוב חברות התעופה האחרות יעשו זאת גם כן," ציין וילסון. המהלך של ריינאייר עשוי להוות סמן דרך עבור חברות תעופה אחרות השוקלות לחדש את פעילותן בישראל. ההחלטה, המתבססת על הנחיות סוכנות הבטיחות בתעופה של האיחוד האירופי (EASA), מעידה על הערכה חיובית לגבי המצב הביטחוני.
חזרתה של ריינאייר מהווה בשורה חיובית גם עבור אל על. התחדשות הפעילות של חברות זרות מצביעה על התייצבות השוק ועשויה להגדיל את תנועת הנוסעים בכל הכיוונים, כולל בקווי החברה הלאומית.
מפתח משמעותי להצלחת המהלך טמון בפתיחה המחודשת של טרמינל 1. הטרמינל, שנסגר בעקבות המלחמה, חיוני במיוחד לפעילות חברות הלואו-קוסט, והפעלתו מחדש תקל על חידוש הטיסות בהיקף נרחב. החלטת ריינאייר משקפת אמון מתחדש בשוק התעופה הישראלי, אך האתגרים עדיין משמעותיים. חברות רבות ממתינות להערכות מעודכנות של מצב הביטחון באזור, ופתיחת טרמינל 1 עדיין אינה מובטחת.
- המדדים באירופה על האפס; ריינאייר קופצת לאחר הדוחות
- ריינאייר חוזרת לישראל: מחירי הטיסות לאירופה נמוכים מ-100 דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות תיקון "חוק טיבי" החברות נמנעו מלחזור
"חוק טיבי", שנחקק כדי להגן על זכויות הנוסעים
במקרה של ביטולי טיסות ועיכובים, עבר לאחרונה תיקון משמעותי. החוק במתכונתו המקורית חייב את חברות התעופה לשלם פיצויים לנוסעים שנפגעו משיבושים בטיסות, אך התיקון החדש מאפשר גמישות גדולה יותר לחברות, בעיקר במקרים של עיכובים וביטולים שנגרמו ממצב ביטחוני. מדובר במהלך
שאמור לעודד את חזרתן של החברות הזרות לפעילות בישראל. עם זאת, עד להודעת ריינאייר נראה שלא קיימת השפעה.
מתוך כ-90 חברות תעופה זרות שפעלו בנתב"ג לפני המלחמה, רק 27 ממשיכות לטוס לישראל כיום, וגם זאת בהיקף מצומצם משמעותית. המקרה של אייר פראנס, שדחתה את חזרתה למרות היותה ממובילות המאבק לתיקון החוק, המחיש את המורכבות של המצב.
האתגרים הביטחוניים ממשיכים להוות מכשול משמעותי, כאשר האירוע האחרון שבו מטוס של חברת אג'יאן נאלץ להסיט את נתיב טיסתו ללרנקה בשל אזעקות, מדגים את הסיכונים שחברות התעופה נדרשות להתמודד עימם. לכן, למרות ההצהרות האופטימיות, נראה כי הדרך לחזרה מלאה של חברות התעופה הזרות עדיין ארוכה. תכנון טיסות לעונת הקיץ מתבצע חודשים מראש, והיעדר ודאות לגבי המצב הביטחוני והתשתיות מקשה על החברות לשלב את ישראל בתוכניותיהן העתידיות.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
