עסקאות הנדל"ן הבולטות: דירת 5 חדרים בפ"ת נמכרה ב-1.03 מיליון ש'
כמדי שבוע, אתר Bizportal מביא את עסקאות הנדל"ן הבולטות ברחבי הארץ:
תל אביב
דירת 2.5 חדרים ברחוב מיכה, 65 מ"ר, קומה 2, ללא מעלית וללא חניה, עברה שיפוץ לפני 12 שנה, נמכרה ב-1.518 מיליון שקלים.
דירת 3 חדרים ברחוב אוסישקין, 70 מ"ר, קומה 1, עם מעלית וללא חניה, מסודרת, נמכרה ב-1.495 מיליון שקלים.
דירת 2.5 חדרים ברחוב הלסינקי, 63 מ"ר, קומה 1 ללא מעלית וללא חניה, חזיתית, לא משופצת (הייתה מושכרת תקופה ממושכת מאוד) נמכרה ב-1.28 מיליון שקלים.
דירת 3 חדרים ברחוב ז'אן ז'ורס, 78 מ"ר, קומת פרטר גבוהה עורפית, זקוקה לשיפוץ יסודי, נמכרה ב-1.306 מיליון שקלים.
דירת 2.5 חדרים ברחוב עמישב,65 מ"ר, קומה 1 ללא מעלית וללא חניה, זקוקה לשיפוץ, נמכרה ב-875 אלף שקלים.
דירת 3 חדרים ברחוב לה גרדיה, 70 מ"ר, קומה 6 עם מעלית וחניה, ממוזגת ומושקעת נמכרה ב-903 אלף שקלים.
רמת גן
דירת 2 חדרים ברחוב הילל, קומה 2, מסודרת עם ריהוט חלקי, הושכרה ב-2900 שקלים לחודש.
דירת 4.5 חדרים ברחוב קריניצי קומה 5, עם מעלית וחניה, מאוד מפוארת ומושקעת, הושכרה ב-4400 שקלים לחודש.
אשדוד
דירת 4 חדרים ברחוב שבט זבולון, 118 מ"ר, קומה 4, עם מעלית וחניה, נוף לים, מרפסת שמש, מאוד מושקעת עם ממ"ד ומחסן, נמכרה ב-940 אלף שקלים.
דירת 3 חדרים ברחוב הנרקיס, 80 מ"ר, קומה 3, עם מעלית וחניה, נמכרה ב-532 אלף שקלים.
העסקאות דווחו על ידי לוי יצחק, עורך מחירון הדירות
פתח תקווה
דירת 5 חדרים ברחוב אנלביץ, 130 מ"ר, עם חניה ומעלית, נמכרה ב-1.03 מיליון שקלים.
דירת 6 חדרים דופלקס עם גג ברחוב דניאל ליפשיץ, 150 מ"ר, עם מעלית וחניה, נמכרה ב-2.35 מיליון שקלים.
קוטג' 6 חדרים ברחוב יגנס, 250 מ"ר על מגרש 300 מ"ר, נמכר ב-2.65 מיליון שקלים.
דירת 4 חדרים ברחוב הרברט סמואל, קומה 1, ללא מעלית, עם חניה, נמכרה ב-800 אלף שקלים.
דירת 4 חדרים ברחוב אחד העם, 100 מ"ר, עם מרפסת שמש, מעלית וחניה, הושכרה ב-3,600 שקלים לחודש.
העסקאות בוצעו באמצעות אנגלו סכסון סניף פתח תקווה
חיפה
דירת 4 חדרים ברחוב היינריך היינה, 100 מ"ר, קומה 2, זקוקה לשיפוץ, נמכרה ב-830 אלף שקלים.
דירת 3.5 חדרים ברחוב וגווד, 90 מ"ר, קומה 1, נמכרה ב-660 אלף שקלים.
דירת 3 חדרים ברחוב בורלא, 75 מ"ר, קומה 2, משופצת, נמכרה ב-469 אלף שקלים.
דירת 2.5 חדרים ברחוב מונטיפיורי, 60 מ"ר, זקוקה לשיפוץ, קומה 1, נמכרה ב-260 אלף שקלים.
העסקאות בוצעו באמצעות אנגלו סכסון סניף חיפה
שוהם
בית בן 6 חדרים ברחוב תרשיש, 220 מ"ר על מגרש חצי דונם, 2 חניות, זקוק לשיפוץ, נמכר ב-2.64 מיליון שקלים.
דירת גן 4 חדרים ברחוב המכבים, 110 מ"ר על שטח 200 מ"ר, מושקעת עם חניה ומעלית, נמכרה ב-1.43 מיליון שקלים.
מודיעין
דירת גן 5 חדרים ברחוב אבני החושן, 120 מ"ר, גינה של 70 מ"ר, עם מעלית וחניה, נמכרה ב-1.3 מיליון שקלים.
העסקאות בוצעו באמצעות רימקס אדיר בשוהם
קריית שמונה
דירת פטיו 6 חדרים ברחוב קרן היסוד, 170 מ"ר, עם חניה, נמכרה ב-450 אלף שקלים.
דירת 3 חדרים ברחוב הירדן, 75 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב-155 אלף שקלים.
דירת 3 חדרים ברחוב שפרינצק, 75 מ"ר, קומה 1, נמכרה ב-150 אלף שקלים.
וילה בת 6.5 חדרים בברחוב הר צופיה, 165 מ"ר על מגרש חצי דונם, עם חניה, נמכרה ב-585 אלף שקלים.
דירת 6 חדרים בקיבוץ שדה נחמיה, 200 מ"ר, קומת קרקע, עם 2 חניות, הושכרה ב-4,500 שקלים לחודש.
העסקאות בוצעו באמצעות רימקס פסגה בקריית שמונה
חדרה
קוטג' 7 חדרים ברחוב השלכת, 140 מ"ר על מגרש 250 מ"ר, עם חניה, נמכר ב-850 אלף שקלים.
קוטג' 6 חדרים ברחוב מנרה, 200 מ"ר על מגרש 400 מ"ר, עם חניה, נמכר ב-1.2 מיליון שקלים.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)