כלכלני לאומי: חברות רבות עדיין נסחרות במחירים נמוכים מערכן הכלכלי

בחטיבת המחקר של הבנק דובקים בהערכותיהם מהשבועות האחרונים וממשיכים לציין כי "התאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009"
נועם הוד |

כלכלני חטיבת המחקר של בנק לאומי מתייחסים בסקירתם השבועית לעליות השערים שנרשמו השבוע בשוק המניות המקומי, להתפתחויות בזירת המט"ח ולמהלכי נגיד בנק ישראל. שוק המניות: "בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר" שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין בעליות שערים חדות. בראשית השבוע הושפע המסחר מהפחתת הריבית בארץ ובהמשך התחדדו העליות על רקע מגמת המסחר מעבר לים שהושפעה מאישור תוכניתו של הנשיא האמריקאי. כלכלני חטיבת המחקר של בנק לאומי ציינו כי העליות החדות שנרשמו ביום רביעי לוו בעלייה של כ- 35% במחזור המסחר, לעומת המחזור הממוצע שנרשם במחצית הראשונה של השבוע. בלאומי מעריכים כי המשקיעים בשוק המקומי לא נתנו משקל רב לתחזית הצמיחה המעודכנת ל- 2009 שפרסם בראשית השבוע בנק ישראל. זו עודכנה כלפי מטה מצמיחה חזויה בשיעור של 1.5% להתכווצות כלכלית בשיעור של 0.2%. בין הגורמים המרכזיים שהשפיעו על עדכון התחזית ציינו בלאומי את הירידה בסחר העולמי, בעקבותיו צפוי קיטון ביצוא, והירידה הצפויה בהשקעה המקומית. כלכלני הבנק הדגישו: "מעניין לציין כי על אף התחזית העגומה, להערכת הבנק תמשך העלייה בצריכה הפרטית, אם כי בקצב מתון באופן משמעותי מזה שנרשם בשנים האחרונות". בתוך כך, מניות הבנקים שרשמו ירידות חדות בשבוע שעבר, המשיכו גם בתחילת השבוע להתאפיין בפסימיות יחסית. זו התחלפה לקראת סוף השבוע בעקבות אישור תוכנית הסיוע למערכת הבנקאות בארה"ב ועליות השערים החדות במגזר הפיננסי שם. הפסימיות היחסית של מניות הבנקים, בד בבד עם הדפנסיביות המאפיינת את מניות מדד המעו"ף, הובילו לכך שגם השבוע רשמו מניות השורה השנייה, בהובלת ענף הנדל"ן, תשואה עודפת על פני מניות השורה הראשונה. להערכתם: "חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים ערך נמוך מערכן הכלכלי. יחד עם זאת, רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במניות עודנה גבוהה. אנו צופים כי בטווח הקצר תושפע התנהגות השוק המקומי מנתוני מאקרו ומיקרו שהשפעת ההאטה העולמית ניכרת בהם וכן מעוצמת הפחד בשווקים". והדגישו כי "ההתאוששות בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009. בשל התנודתיות הרבה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר". נזכיר כי בסיכום שבועי רשמו מדדי המעו"ף והבנקים עליות של כ- 3.7% וכ- 2.0% בהתאמה. מדדי ת"א 75 והנדל"ן 15 רשמו עליה של כ- 8.5% וכ- 8.6% בהתאמה ומדד היתר 50 חתם את השבוע עם עלייה של כ- 4.4% . זירת המט"ח: "חוסר התיאבון לסיכון ימשיכו לתמוך במטבע האמריקאי" השבוע התחזק הדולר מול השקל, תוך חציית רמת ה- 4 שקלים לדולר, על רקע פקיעת האופציות שקל-דולר לחודש ינואר ועל רקע הפחתת הריבית המקומית. בנק ישראל הפחית השבוע כאמור את הריבית המקומית בשיעור של 0.75%, מה שצמצם את פער הריביות בין השוק המקומי לזה האמריקאי לרמה של 0.75-1%, לטובת המטבע המקומי. בהקשר זה ציינו בלאומי כי בנק ישראל התייחס השבוע בדו"ח האינפלציה שפרסם להפחתות הריבית האחרונות שביצע ואמר כי התפתחות שער החליפין שקל-דולר לא הייתה שיקול מרכזי כבעבר בהחלטות הריבית, זאת עקב החלשות מנגנון התמסורת משער החליפין לאינפלציה. בתחזית שפרסם השבוע בנק ישראל, ציין בנק ישראל כי למרות הירידה בפעילות הכלכלית והפגיעה ביצוא, צפוי העודף בחשבון השוטף להישמר. מגמה זו תחול, בין היתר, כתוצאה משיפור חד שיחול בתנאי הסחר, בשיעור צפוי של 5%. שיפור זה יבוא כתוצאה מהירידה החדה במחירי הסחורות בכלל ובמחיר הנפט בפרט. להעתרכתם, ירידת מחירי הסחורות צפויה לצמצם את עלויות היבוא, מה שיפחית את זרם המט"ח היוצא. על כן סוברים כלכלני הבנק כי "יציבות צפויה זו בעודף בחשבון השוטף, תסייע לעוצמתו של המטבע המקומי". בתוך כך, בזירת המט"ח הבינ"ל נחלש השבוע הדולר עקב רגיעה מסוימת שחלה במפלס החששות של המשקיעים. לרגיעה זו תרמו בין היתר הדיווחים כי הממשל קרוב לאשר תוכנית להקמת בנק פדרלי מיוחד שירכוש מהבנקים את הנכסים הרעילים שמכבידים על מאזנם, דבר שיכול לסייע בשחרור מחנק האשראי בשוק. בלאומי ציינו כי "מגמה זו של הדולר ממשיכה לאפיין את התנהגותו בתקופה האחרונה, לפיה בעת עלייה במפלס החששות נוטים המשקיעים להתבצר בנכסים חסרי סיכון ובראשם אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות (מה שמחזק את הדולר), ולהיפך". לסיכום מציינים כלכלני לאומי כי "סיום פוטנציאל הפחתת הריבית במשק האמריקאי יחזק את הדולר. כמו כן, המשך חוסר הוודאות הכלכלית בעולם וחוסר התיאבון לסיכון הנגזר מכך, ימשיכו לתמוך במטבע האמריקאי". בסיכום שבועי (לא כולל את יום שישי) התחזק הדולר בכ- 1.8% מול השקל ונחלש בכ- 1.0% מול האירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.