11 באוגוסט 2020 - רוסיה מכריזה על חיסון ראשון לקורונה, לפני המערב

ב-11 באוגוסט 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, הודיעה רוסיה רשמית כי היא רושמת לשימוש חירום את החיסון "ספוטניק V", והפכה בכך למדינה הראשונה בעולם שמעניקה רישוי לחיסון נגד קורונה. המהלך עורר סערה בינלאומית, שכן הרישום בוצע עוד לפני השלמת שלב 3 של הניסויים הקליניים ולפני פרסום נתוני בטיחות ויעילות מלאים. בעולם המערבי נמתחה ביקורת על הפגיעה בכללי המדע והרגולציה, ונשמעו אזהרות על פגיעה באמון הציבור. מבחינה גיאו-פוליטית, הצעד נתפס כחלק משאיפת הקרמלין להוביל את מרוץ החיסונים, לעקוף את ארה"ב ומדינות המערב, ולהציג הישג טכנולוגי-רפואי בזמן שיא. ההכרזה לוותה בקמפיין מיתוגי חזק, כולל אזכורים ישירים ל"ספוטניק 1".

מבחינה כלכלית, ההודעה גרמה לתנודתיות בשוקי המניות של חברות פארמה וביוטכנולוגיה, במיוחד אלו שעמדו בשלבי פיתוח מתקדמים לחיסונים. משקיעים במדינות מסוימות ראו באישור של רוסיה הזדמנות לרכישת חיסון זול וזמין, בעוד אחרים חששו מהשלכות של כשל אפשרי - הן ברמת הבריאות הציבורית והן מבחינת פגיעה בתדמית וביציבות כלכלית. מדינות שחתמו על חוזים מוקדמים עם רוסיה נדרשו לשקלול סיכונים רפואיים לצד שיקולים פוליטיים וכלכליים, שכן החלטה על חיסון לא מבוסס עלולה לגרור עלויות נוספות אם יתברר שאינו יעיל. 

11 באוגוסט 2006 - פיגוע "נוזלי הטיסות" סוכל אך שינה את פני ענף התעופה

ב-11 באוגוסט 2006, יום לאחר חשיפת מזימת טרור בבריטניה - שבמסגרתה נעצרו עשרות חשודים בקנוניה לפוצץ מטוסי נוסעים בקווים לונדון-צפון אמריקה באמצעות נוזלים נפיצים שהוסוו בבקבוקים, נכנסה התעופה האזרחית באירופה, בצפון אמריקה ובחלקים מאסיה לכאוס תפעולי חריג: ביטולי טיסות המוניים, עיכובים של שעות ותורים אינסופיים בבידוק הביטחוני. חברות תעופה הפסידו הכנסות מיידיות, עלויות הביטחון האמירו, ותנועת הנוסעים הבינלאומית ירדה בחדות.

בעקבות החשיפה, נכנסו לתוקף מגבלות מחמירות על העלאת נוזלים למטוס - רגולציה שנשארה בתוקף עד היום. החמרת הנהלים יצרה ביקוש עצום לטכנולוגיות סריקה חדשות, והביאה להאצת השקעות במערכות אבטחה מתקדמות. תיירות בינלאומית ליעדים מרכזיים בבריטניה ספגה ירידה זמנית, וחברות ביטוח תעופה העלו פרמיות. גם ספקי שירותי קרקע ושדות תעופה נדרשו להוצאות נוספות לצורך התאמת תשתיות ותהליכי בידוק. האירוע המחיש כיצד מתקפת טרור נבלמה אומנם בשלב התכנון אך יכולה להוביל להשלכות כלכליות מיידיות ורחבות היקף, ולהפוך שינוי רגולטורי נקודתי למרכיב קבוע במבנה העלויות והתפעול של ענף שלם.

• הנאום שהקפיץ את המדד המפורסם במאות נקודות ביום אחד, ומה קרה היום לפני 80 שנה
• אלן גרינספן: "ה-'Brexit' הוא המשבר החמור ביותר בחיי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

11 באוגוסט 1987 - אלן גרינספן מתמנה ליו"ר הפדרל ריזרב, הכהונה הארוכה ביותר

ב-11 באוגוסט 1987 נכנס אלן גרינספן רשמית לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב, כשהוא מחליף את פול וולקר, שנחשב לאדריכל המלחמה באינפלציה בתחילת שנות השמונים. גרינספן, שהיה עד אז כלכלן ויועץ בעל שם, עם קריירה ציבורית ועסקית מגוונת, קיבל לידיו כלכלה אמריקאית במצב של צמיחה מתונה ואינפלציה מבוקרת, אך עם שווקים רגישים לשינויים במדיניות המוניטרית. המינוי שלו הגיע חודשים ספורים לפני "יום שני השחור" - המפולת ההיסטורית של אוקטובר 1987 - מה שהעמיד אותו במבחן מוקדם. 

גרינספן נודע בסגנונו הזהיר ובהעדפתו להשפיע בעקיפין על ציפיות השוק, תוך שימוש בניסוחים עמומים אך מחושבים ("גרינספניזם"). הוא האמין בשילוב בין משמעת פיסקלית למדיניות ריבית גמישה, ובשמירה על יציבות פיננסית גם במחיר של התערבות מהירה במקרי משבר. כבר בתחילת כהונתו אותת גרינספן שהפד מוכן לפעול בנחישות בעת הצורך, מה שבלם חלק מהפאניקה אחרי המפולת. המשקיעים ראו בו דמות ממסדית שמבינה לעומק את הקשרים בין שוק ההון, הריבית והכלכלה הריאלית.

כהונתו, שהייתה הארוכה בתולדות הפד, חפפה לתקופה של צמיחה כלכלית ממושכת ושוקי הון משגשגים. במקביל, נמתחה עליו ביקורת על כך שמדיניות ריבית נמוכה לאורך זמן תרמה ליצירת בועות נכסים, בעיקר בשוקי המניות והנדל"ן. גרינספן גם ניהל את הפד בתקופות של זעזועים משמעותיים - ממשבר הבנקים לחסכונות והלוואות בשנות ה-80, דרך משבר הדוט-קום ועד תחילת משבר 2008 - ובכל אחד מהם נקט גישה ייחודית של שילוב בין צעדים מוניטריים ותקשורת מהודקת לשווקים. 

• מכירות הבלאק פריידיי בארה"ב: עלייה של 4% לעומת שנה שעברה; מה זה אומר?
• הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

11 באוגוסט 1950 - סטיב ווזניאק, המייסד "השקט" של אפל", נולד

ב-11 באוגוסט 1950 נולד בקליפורניה סטיב ווזניאק. בתחילת שנות השבעים הכיר ווזניאק את סטיב ג'ובס דרך חבר משותף, כאשר שניהם היו צעירים בעלי עניין משותף באלקטרוניקה ובפרויקטים לא שגרתיים. החיבור ביניהם נבנה סביב אהבתם למעגלים חשמליים, ניסויים טכנולוגיים ויצירת גאדג'טים - תחילה במסגרת מועדוני חובבי מחשבים בעמק הסיליקון. הם עבדו יחד על פרויקטים קטנים, ביניהם מכשיר ה"בלו בוקס" שנועד לחיוג חינמי בטלפונים, מה שחיזק את השותפות היצירתית ביניהם והמחיש להם את הפוטנציאל העסקי של שילוב טכנולוגיה ויזמות.

בשנת 1976 הקימו השניים יחד את חברת אפל במוסך של משפחת ג'ובס, כאשר ווזניאק תכנן ובנה את המחשב הראשון של החברה, Apple I, וג'ובס הוביל את השיווק והמכירות. המחשב הבא, Apple II, הפך להצלחה מסחרית אדירה והניח את היסודות לצמיחת החברה. תרומתו ההנדסית של ווזניאק הייתה חיונית בשנים הראשונות, אך הוא שמר תמיד על דימוי צנוע ומרוחק מהפוליטיקה הארגונית. אף שפרש מהניהול הפעיל באפל בשלב מוקדם, הקשר האישי וההתחלה המשותפת עם ג'ובס נחשבים עד היום לאחת מהשותפויות המיתולוגיות בתולדות ההיי-טק.