אילן שדה ראש חטיבת ה AI. צילום: יחצאמדוקס מקימה חטיבה ייעודית להטמעת AI ליבת החברה
חברת התוכנה אמדוקס מאחדת את יכולות המוצר, ההנדסה והאסטרטגיה תחת חטיבה חדשה שתתמקד בהטמעת בינה מלאכותית גנרטיבית ודאטה בכל שכבות הארגון
אמדוקס אמדוקס Amdocs Ltd. 0.61% הודיעה על הקמת חטיבת GenAI & Data ייעודית במטרה להטמיע בינה מלאכותית גנרטיבית ודאטה בליבת פעילות החברה. החטיבה תאחד תחת קורת גג אחת את כלל תחומי הליבה של הארגון: מוצר, הנדסה, אסטרטגיה ו-Go-to-Market,
ותפעל לשלב טכנולוגיות GenAI בכל מוצר, שירות ותהליך עבודה פנימי וחיצוני. המטרה היא לייצר יתרון תחרותי מובהק באמצעות שיפור ביצועים, האצת פיתוחים והגברת הערך המוסף עבור לקוחות החברה ברחבי העולם.
בראש החטיבה יעמוד אילן שדה, סגן נשיא בכיר באמדוקס, "הקמנו את החטיבה החדשה מתוך כוונה אסטרטגית, להפוך את הבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד מה-DNA של אמדוקס," מסר שדה. "המטרה שלנו היא לשלב את יכולות ה-GenAI בכל מוצר, שירות ותהליך של החברה, ובכך להניע צמיחה חדשה עבור אמדוקס ולקוחותינו. המסע שלנו החל לפני שנתיים, וכעת אנו מעמיקים את המחויבות שלנו וממצבים את עצמנו כמובילי שוק עולמיים בתחום".
החטיבה החדשה צפויה גם להעמיק שיתופי פעולה עם ענקיות טכנולוגיה ולפתח פתרונות חדשניים בתחומי הענן, חוויית הלקוח והדאטה, תוך שימוש בבינה מלאכותית כמנוע מרכזי להאצת פיתוחים, לייעול תפעולי
וליצירת חוויות מותאמות אישית בקנה מידה גלובלי.
הרבעון השלישי של אמדוקס
את הרבעון השלישי של שנת הכספים סגרה אמדוקס עם תמונה מעורבת: מצד אחד, החברה עוקפת את התחזיות של הן בשורת ההכנסות והן בשורת הרווח, ומציגה שיפור תפעולי משמעותי אבל מהצד השני, ההכנסות ירדו בשיעור שנתי של 8.5%. מניית אמדוקס מציגה תשואת חסר מובהקת מול השוק: מתחילת השנה איבדה המניה 0.7%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים רשמה עלייה מתונה בלבד של 2.7% זאת לעומת עלייה של כ-7% במדד S&P 500.
- אמדוקס עקפה את התחזיות אבל הציגה ירידה של 8.5% בהכנסות: הרווח 1.72 דולר למניה
- אמדוקס שוב מאכזבת בתחזית; עקפה את הצפי ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי השוק של החברה עומד על 9.4 מיליארד דולר. ההכנסות הסתכמו ב-1.144 מיליארד דולר, נמוך מ-1.25 מיליארד דולר ברבעון המקביל, אבל גבוה ב-1.37% מהקונצנזוס של האנליסטים שעמד על 1.13 מיליארד דולר. הרווח המדולל למניה (Non-GAAP) עמד על 1.72 דולר, עלייה של 6.2% משנה קודמת, וגבוה ב-0.58% מהתחזית הממוצעת שעמדה על 1.71 דולר.
גם הרווח לפי GAAP רשם שיפור נאה: 1.39 דולר למניה, לעומת 1.21 דולר ברבעון המקביל. הצמיחה בשורת הרווח הגיעה למרות ירידה בפעילות הכוללת, על רקע סיום יזום של פעילויות בעלות רווחיות נמוכה. בנטרול רכיבים אלה, ההכנסות צמחו ב-3.5% (על בסיס פרופורמה
ומתואם לשערי חליפין), בהתאם למדיניות המיקוד של החברה בפעילות הליבה.
אמדוקס הציגה גם שיפור בתזרים המזומנים החופשי שעמד על 212 מיליון דולר רמה גבוהה יחסית לרבעון שלישי ומתוך זה 241 מיליון דולר נבעו מפעילות שוטפת. אמדוקס ביצעה בייבאק בהיקף של 135
מיליון דולר, ואישרה דיבידנד רבעוני של 0.527 דולר למניה, שישולם ב-31 באוקטובר.
גלישה במחשב נייד (רשתות)גולשים בחו"ל לאתרים ישראליים ולא מצליחים להיכנס - הנה הפתרון
אתרים ישראלים רבים חסומים לגלישה ממקומות מסוימים בחו"ל - מה הסיבה ואיך תצליחו לגלוש באתרים שנדרשים לכם?
ישראלים שיוצאים לחופשה קצרה, נסיעת עבודה או רילוקיישן ארוך טווח נתקלים לא פעם באתרים ישראלים שהגישה אליהם חסומה. זה כולל לא רק אתרי בנקים או קופות חולים, אלא גם פורטלים ממשלתיים כמו ביטוח לאומי, רשות המסים, מערכות תשלומים עירוניות, אתרי חינוך, גם אתרי תוכן ואפילו דפי שירות של חברות תקשורת וקמעונאות גדולות.
על פניו זה נראה כמו תקלה טכנית אקראית, אבל זו מדיניות אבטחה מכוונת - חסימה גאוגרפית מבוססת IP שנועדה לצמצם סיכוני סייבר, בעיקר מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS). רוב התקפות הסייבר מגיעות מכתובות IP זרות, וחסימה אזורית מקטינה את שטח הפגיעה ומגנה על זמינות השירותים. זה כלי הגנה גס אך נפוץ, במיוחד בארגונים ציבוריים ועסקיים שחוו עלייה דרמטית בנפחי התקפות בשנים האחרונות וההתקפות האלו מתעצמות.
מאז החרפת האיומים במרחב הסייבר, בעקבות אירועים גיאופוליטיים לרבות בזמן המתיחויות עם איראן וגם במקביל להחרפת המלחמה בעזה, גופים ציבוריים ועסקיים בישראל הידקו את מדיניות ההגנה. אירועים מתוקשרים, כמו מתקפות DDoS על אתרי ממשלה ב-2022 ששיבשו שירותים לכמעט שעה, הובילו להקשחה זמנית או קבועה של בקרות גישה. לכן, משתמש מחו"ל שמנסה להיכנס לאתר, לעיתים מקבל הודעת חסימה מפורשת ("גישה מוגבלת ממדינתך"), ולעיתים הדף פשוט נתקע בלי הסבר. התופעה אינה ייחודית לישראל, אבל כאן היא בולטת בגלל תלות גבוהה בשירותים דיגיטליים ציבוריים ולחץ מתמשך על התשתיות.
מי חוסם בפועל והיכן נתקעים
החסימות פוגעות בעיקר בשירותים רגישים הדורשים זיהוי חזק או פעולות כספיות, כמו אתרי בנקים, קופות חולים, ביטוח לאומי, רשות המסים ומערכות תשלומים עירוניות. גם אתרים מסחריים מגבילים לעיתים גישה או פעולות מחו"ל כדי למנוע הונאות ולחסוך בעומסי תעבורה. לעומת זאת, חלק מהגופים מאפשרים כניסה מלאה מחו"ל עם אימות מוגבר, כמו קוד OTP או שאלות זיהוי,
בין הפתרונות, VPN בולט כנגיש ויעיל ביותר: מתחברים לשירות אמין, בוחרים ישראל כנקודת יציאה, והאתר מזהה אתכם כאילו אתם גולשים מהארץ. זה עובד מצוין נגד חסימות מבוססות IP ללא בקרות נוספות. ספקים מובילים כמו NordVPN ו-Proton VPN מציעים שרתים בישראל עם קצבים גבוהים (עד 10Gbps), מה שמאפשר אימותים דו-שלביים וטיפול בטפסים ממשלתיים ללא עיכובים. לדוגמה, NordVPN מפעיל קרוב ל-25 שרתים בתל אביב עם תמיכה ב-P2P וחיבורים מאובטחים. Proton VPN כולל קרוב -20 שרתים בפתח תקווה ותל אביב עם דגש על פרטיות ללא לוגים. חשוב לבחור ספק עם פריסה רחבה בישראל כדי להחליף שרת אם אחד נחסם זמנית. בנוסף, ספקים כמו Surfshark מציעים תכונות כמו חיבורי MultiHop שמוסיפים שכבת הגנה נוספת על ידי ניתוב התעבורה דרך שרתים מרובים, כולל ישראליים, מה שמקטין את הסיכוי לחסימה.
