עשות אשקלון עשות 2.56%   שבשליטת קרן פימי (66%), מסכמת את הרבעון השני והמחצית הראשונה של 2025 עם עליות בהכנסות וברווחיות, לצד גידול בצבר ההזמנות ובחוזים ארוכי הטווח בהיקף של מאות מיליוני שקלים. עשות ממשיכה להתרחב במגזר הצבאי וגם במגזר התעופה, ומתכוננת להגדיל את היקפי הייצור בשנים הקרובות על רקע דרישות משרד הביטחון והזמנות מלקוחות בינלאומיים.

עם פרסום התוצאות מניית עשות עולה בכ-3%, בשנה האחרונה טיפסה המניה ב־29%, וב־12 החודשים האחרונים זינקה ב־106.96%, עם זאת, בשלושת החודשים האחרונים ירדה ב־9.57% בעיקר בגלל החששות שעלו לאחרונה על חרמות בינלאומיים על התעשיות הבטחוניות הישראליות, עשות נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.58 מיליארד שקל.

עשות מייצרת, מתחזקת ומשקמת מערכות ממסרות ראשיות ורכיבים נוספים לרקמ"ים עבור משרד הביטחון, לצד ייצור חלקי חילוף, התקנות חוזרות ושדרוגים של מערכות קיימות. במקביל, היא פועלת במגזר התעופה והמכלולים המורכבים, ומתמחה בייצור ממסרות ומערכות הנעה לתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עבור לקוחות גלובליים גדולים בתחום המטוסים והמנועים. הפעילות של עשות בחו"ל מתבצעת גם דרך חברת הבת האמריקאית Reliance Gear, שמייצרת גלגלי שיניים מדויקים במגוון גדלים, לשימוש במגוון תעשיות

עיקרי התוצאות

ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ־119 מיליון שקל, עלייה של כ־39% לעומת כ-88 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הגיע לכ־26.5 מיליון שקל, גידול של 43%, והרווח התפעולי עלה ב־50% ל־18.7 מיליון שקל. הרווח הנקי ברבעון הסתכם על 14.7 מיליון שקל לעומת 12.3 מיליון שקל אשתקד, כשעשות מציגה רווח למניה של 0.32 שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לרבעון השני עומדת על 24.3 מיליון שקל.

• ב-120 מיליון דולר; עשות מרחיבה את הסכם המסגרת עם האמריקאיים
• עשות: הסכם מסגרת של 70 מיליון דולר; הצבר בשיא
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסיכום המחצית הראשונה של השנה - ההכנסות עומדות על כ־240.5 מיליון שקל, עלייה של 30% לעומת 185.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי עלה ב־31% ל־52.4 מיליון שקל, והרווח התפעולי טיפס ב־45% ל־37.5 מיליון שקל. ה־EBITDA למחצית הגיע ל־47 מיליון שקל, עלייה של 42%, והרווח הנקי עלה ב־13% ל־29.4 מיליון שקל, עם רווח למניה של 0.8 שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת במחצית הראשונה עמד על 42 מיליון שקל. הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל.

הצמיחה במחצית הראשונה הובלה בעיקר על ידי המגזר הצבאי, שנהנה מעלייה משמעותית בעבודה מול משרד הביטחון ומהרחבת ההזמנות בפרויקטים של תחזוקה ושיקום לכלי רק"מ, במיוחד במסגרות של טנקי המרכבה והנמ"ר. משרד הביטחון רואה חשיבות בשימור יכולות ייצור מקומיות מלאות, והדבר מתבטא בצבר ההזמנות הגדול של החברה, שמגיע לכ־2.7 מיליארד שקל. 

המגזר התעופתי הציג גם הוא שיפור ניכר, בעיקר בזכות הזמנות חדשות מלקוחות בחו"ל וחוזים ארוכי טווח עם יצרנים בינלאומיים בהם עסקה של 70 מיליון דולר עם לקוח עולמי מרכזי וחוזה של 120 מיליון דולר לשנים 2028–2032 עם יצרן אמריקאי.

• סלקום מסכמת רבעון שני עם רווח נקי של 64 מיליון
• בנק ירושלים: התשואה להון על 17.1% - 65 מיליון שקל בשורה התחתונה
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%

תמצית דוחות על הרווח והפסד של עשות אשקלון לרבעון השני

צמיחה ברווחיות - מתוך מצגת המשקיעים של עשות לרבעון השני

אלי דמרי, מנכ"ל עשות מסר בהתייחסות לתוצאות: "אנו שמחים לסכם את המחצית הראשונה של השנה עם המשך צמיחה מואצת בכל הפרמטרים בפעילות של עשות אשקלון, אשר נובעת בעיקר מגידול בהיקף המכירות הן במגזר הצבאי והן במגזר התעופה ומכלולים מורכבים, שיפור הסכמים מול לקוחות והמשך התייעלות תפעולית. החברה ממשיכה לצמוח, הגדילה את כמות וקצב האספקות למשרד הביטחון וללקוחות התעופה וחתמה על הסכמים ארוכי טווח.

"במהלך שנת 2025 נמשכת המגמה של העליה החדה בכמות ההזמנות שהתקבלו ממשרד הביטחון, בדגש על הזמנות לשיקום ואספקת חלקי חילוף למערכות המיוצרות על ידי החברה ומגמה זו אף צפויה להתעצם בהמשך.ביטוי למגמה זו ניתן לראות בהזמנות המשמעותיות שהתקבלו במהלך הרבעון השני לרכש פריטי קריטיים (LLI) עבור שיקום והחזרה לכשירות (MRO) של מערכות ממסרת ראשית למרכבה ונמ"ר, בפרויקט שלהערכת החברה היקפו הכספי הצפוי יסתכם בכ-560 מ' שקל, למשך 10 שנים.

"החברה מקיימת דיונים רבים עם גורמים שונים בצה"ל ובמשרד הבטחון. במסגרת כך, החברה התבקשה להיערך להגדלה משמעותית של היקפי הפעילות במהלך השנים הבאות. במסגרת השיחות מול המשרד, הובהר לחברה כי המשרד רואה חשיבות גדולה ליכולות יצור מקומיות ועצמאות יצור מלאה, כולל כושר ויכולות יצור לתמיכה בהגדלת מערך הרק"מ ויכולת תמיכה מצד עשות בצרכי משרד הבטחון בשגרה ובחירום. חשיבות זו אף מתעצמת לאור הקשיים שמערימות מדינות מסוימות על יצוא מוצרים צבאיים לישראל".