משקיע חוששהקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות
בישראל פועלות מעל 2,400 קרנות שונות: קרנות סל, קרנות מחקות, קרנות נאמנות מסורתיות וקרנות כספיות. זה נראה אולי כמו כמות מעט מוגזמת לשוק הישראלי שאינו גדול במיוחד. אבל ייתכן שזה טוב לצרכן, שכן ישנן אפשרויות בחירה רבות ותחרות בין הקרנות, בתנאי שזה לא מבלבל ומסובך מדי לבחור.
החברות המנהלות לא פותחות את הקרנות הללו בהתנדבות, כמובן, והן מנסות לייצר מהן רווחים באמצעות דמי ניהול. לא תמיד הן מצליחות. ההכנסות של הקרנות מדמי ניהול מחושבות על ידי אחוז דמי הניהול מתוך הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהלים משתנה מדי יום, ולכן אי אפשר לחשב במדויק מה היו ההכנסות בשנה האחרונה. אפשר לחשב, על בסיס המצב הנוכחי, הערכה כללית של ההכנסות השנתיות.
ובכן, על פי חישובים שערכנו, יש לא מעט קרנות שלא ממש מייצרות הכנסות. כך, ישנן יותר מאלף קרנות שמייצרות פחות ממיליון שקל בשנה (הכנסות, לא רווחים), מאות קרנות שמכניסות פחות מעשרת אלפים שקל בשנה, וישנן כמה עשרות קרנות עם הכנסות של פחות מאלף שקל בשנה. בשביל מה מנהלי ההשקעות מחזיקים את הקרנות הללו? ראשית, ייתכן שחלק גדול מהן מנוהלות על ידי משאבים קיימים – אותם מנהלים ואנליסטים משמשים לכמה קרנות שונות, כך שעלות התפעול של קרן נוספת נמוכה מאוד. ייתכן גם שהם מקווים שהן תגדלנה בהמשך (חלק מהקרנות ללא הכנסות משמעותיות הן קרנות חדשות יחסית), או כדי לשמר מגוון אפשרויות למשקיעים, למרות שהמשקיעים לא ממש מתעניינים כרגע באותן קרנות.
- שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי
- קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות המכניסות בישראל
יותר מעניין לראות אילו קרנות מייצרות את ההכנסות הגדולות ביותר לבתי ההשקעות. לא מדובר דווקא בקרנות היקרות ביותר. אלו בדרך כלל לא ממש מצליחות לייצר תשואות מרשימות מעבר לדמי הניהול הגבוהים, וממילא היקף הנכסים קטן ולא מוביל להכנסות גבוהות במיוחד. הקרנות המובילות מבחינת הכנסות הן דווקא אלו עם דמי ניהול בינוניים או נמוכים, המאפשרים ייצור תשואות טובות יותר ובמקביל מנהלים כמות גדולה יחסית של נכסים. אז אילו קרנות בכל זאת מצליחות לייצר הכנסות משמעותיות לבתי ההשקעות?
הנה רשימת עשר הקרנות המובילות מבחינת הכנסות:
ישנן ברשימת 10 הקרנות המובילות חמש קרנות פסיביות, ארבע קרנות אקטיביות וקרן כספית אחת. הקרנות הפסיביות, כמו גם הקרן הכספית, מייצרות הכנסה גבוהה בזכות היקף נכסים גדול יחסית. הקרנות האקטיביות הן בעלות היקף נכסים נמוך משמעותית, אך דמי ניהול גבוהים בהרבה.
הקרן המכניסה ביותר בפער משמעותי, וככל הנראה גם הרווחית ביותר, היא הקרן של אי.בי.אי. שעוקבת אחר אינדקס הבנקים. הבנקים הישראליים הם אחד מאפיקי ההשקעות המוצלחים בעולם כולו בחודשים האחרונים, עם תשואות מעולות. מעניין שמבין ארבע הקרנות העוקבות אחר אותו מדד (לא המדד הרשמי של הבורסה, אלא מדד בנקים של חברת מדדים פרטית שנקרא אינדקס בנקים), הקרן של IBI היא היקרה ביותר עם 0.65% לעומת 0.5% בשלוש הקרנות האחרות, ובכל זאת היא גדולה פי כמה מהאחרות, המנהלות בסביבות 3 עד 4 מיליארד שקל. כדאי לשאול, למה הלקוחות לא עוברים לקרנות הזולות יותר שמציעות את אותו מוצר? האם זה רק חוסר מודעות להפרש בעלויות?
נראה, כאן באה לידי ביטוי "מלכודת המס" של הקרנות. אם משקיע אומר לעצמו: "למה אני משלם 0.15% יותר על אותו מוצר? אולי אעבור לקרן המתחרה?" הוא יצטרך למכור את הקרן הנוכחית ולשלם מס רווחי הון. לאחר הרווחים המשמעותיים בחודשים ובשנים האחרונות מדובר בתשלום מס גבוה מאד. ייקח לו שנים ארוכות להחזיר את המס בעזרת החיסכון בדמי הניהול, ומי יודע אם אכן הקרנות המתחרות ישאירו את דמי הניהול באותה רמה? לכן, לא משתלם במצב העניינים הנוכחי לעבור למוצר הזול יותר של המתחרות, והמשקיעים ימשיכו לספוג את עודף דמי הניהול בקרן היקרה יותר. 14 מיליארד השקלים בקרן של IBI "לכודים" שם, בהנחה שהמשקיעים מעוניינים להמשיך להשקיע בבנקים הישראליים. זו הסיבה שחיוני לבצע את הרפורמה שתאפשר החלפת קרנות נאמנות בלי ליצור אירוע מס. רפורמה כזו תאפשר יותר תחרות, במיוחד בקרנות הפסיביות שמנהלות מוצר כמעט זהה לחלוטין עם עלויות ניהול נמוכות מאוד – בדיוק התחום שבו תחרות יכולה לסייע כל כך, בדומה למה שראינו לפני כמה שנים בתחום הסלולרי - הקלת המעבר בין החברות הביאה לירידה חדה בעלויות. כך גם עשוי לקרות בתחום הקרנות, אם המעבר ביניהן יהיה קל יותר, ובמיוחד, אם הוא לא ייצור אירוע מס.
מי עוד מוביל את ההכנסות? ניתן לראות שבראש הרשימה ניצבות דווקא תעודות הסל ולא הקרנות האקטיביות. ארבע מתוך חמש הקרנות המכניסות ביותר הן קרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P 500 – הלהיט האחרון של המשקיע הישראלי. נראה על פניו שמדובר בקרנות רווחיות במיוחד, כיוון שהן לא דורשות משאבי ניהול גדולים עבור אנליזה. יחד עם זאת לא לשכוח להעיף מבט על טור התשואות - פחות מ-2% מתחילת השנה, עקב התחזקות השקל.
ארבע הקרנות האקטיביות שברשימה הן כולן קרנות מנייתיות עם תשואות נאות, אבל לא בהכרח המובילות בקטגוריה. למעשה, הן די רחוקות מהמקומות הראשונים בקטגוריה. מה ששוב מראה עד כמה כדאי לבחון היטב באיזו קרן משקיעים ולא פשוט לזרום עם העדר או עם יועץ ההשקעות בבנק. בולטת לרעה הקרן של ילין לפידות – ילין לפידות מנייתית, שגובה דמי ניהול גבוהים מאוד (2.32%) ובכל זאת מנהלת מעל מיליארד שקל, מה שמייצר לילין לפידות הכנסות נאות, למרות שהתשואות של הקרן רחוקות מלהרשים.
לסיום, זרימת הכספים לעבר הקרנות הכספיות בשנתיים האחרונות מתחילות לייצר הכנסות יפות לבתי ההשקעות, במיוחד מאז העלאת דמי הניהול לפני שנה, אולם עדיין לא מדובר בקרנות המכניסות בישראל עקב דמי הניהול הנמוכים יחסית בקטגוריה. הקרן של הראל עם דמי ניהול יחסית גבוהים לקטגוריה ועם היקף נכסים גדול מאד הצליחה בכל זאת להיכנס לרשימת עשר המובילות. זה טוב להראל. לא בטוח שזה טוב בשבילך. גם בקרנות כספיות כדאי להעיף מבט על דמי הניהול ולראות שהם עובדים לטובתך.
לסיכום, שוק הקרנות בישראל הוא רווי ובעל מגוון רחב של אפשרויות. לצד קרנות מצליחות ורווחיות, ישנן אלפי קרנות עם הכנסות נמוכות מאוד, מה שמעלה שאלות לגבי כדאיות קיומן. ניתוח ההכנסות מראה שקרנות פסיביות וקרנות סל, בעיקר כאלה שעוקבות אחר מדדים פופולריים, מובילות את הרשימה בזכות היקף נכסים גדול, גם אם דמי הניהול שלהן נמוכים יחסית. בנוסף ראינו "מלכודת המס" מהווה מכשול משמעותי לתחרות בריאה בין קרנות, וכי רפורמה בנושא עשויה להוזיל את עלויות הניהול לטובת המשקיעים. כמו כן, חשוב לציין שקרנות פופולריות אינן בהכרח בעלות התשואות הטובות ביותר, מה שמדגיש את החשיבות של מחקר מעמיק לפני קבלת החלטת השקעה.
