בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.

הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   

ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 

• הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
• רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

החל מהרבעון השני, הבנקים גם יחלו ליישם את מתווה ההקלות לציבור הכולל הפחתות בעמלות, הטבות באשראי והעלאת ריבית על פיקדונות, בהיקף עלות מוערך של 1.5 מיליארד שקל בשנה, שצפוי לגרוע כ־0.4% עד 0.6% מהתשואה על ההון. בנוסף, השנה קיימת פגיעה של כ־1.3 מיליארד שקל נטו כתוצאה מהעלאת רכיב המס.

דיבידנד גדול - האם הוא באמת יתרון? לא בטוח

חלוקת דיבידנדים נחשבת לצעד "מוערך". משקיעים רבים, כולל גופים מוסדיים, רואים בכך אינדיקציה ליציבות החברה ולנכונותה "להחזיר" חלק מהרווחים לבעלי המניות. לא מעט חברות מאמצות מדיניות חלוקה קבועה. עם זאת, קיימת מחלוקת עמוקה סביב השאלה אם דיבידנד באמת מייצר ערך למשקיע. יש מי שסבור כי מדובר בעיקר בגימיק שיווקי.

• אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה
• אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

משקיע הערך המפורסם וורן באפט הוא אחד המתנגדים הבולטים לחלוקת דיבידנד. לטענתו, חברה שמסוגלת להשקיע מחדש את רווחיה בפעילות הליבה,  ברכישת נכסים, פיתוח מוצרים או רכישת חברות, יכולה להניב לבעלי המניות תשואה גבוהה יותר מעליית ערך המניה, במקום החזר מזומן שמקטין את בסיס ההון שלה.

הגישה הזו אומצה גם בידי חברות מצליחות אחרות. לדוגמה, צ'קפוינט, מחזיקה קופת מזומנים גדולה אך אינה מחלקת דיבידנדים באופן שוטף. היא מעדיפה לבצע רכישות אסטרטגיות, או לבצע רכישות עצמיות של מניותיה, מהלך שנחשב קרוב לחלוקת דיבידנד, אבל לא מבטא החזר כספים באופן ישיר למשקיעים, אלא מבטא אמונה בשווי של החברה. 

ובכלל, וחשוב להזכיר זאת - דיבידנד לא משנה את שווי החברה. הנה דוגמה - מניה במחיר של 100 אגורות מחלקת דיבידנד של 4 אגורות. ביום האקס, מחיר המניה יורד ל־96 אגורות (בהתאם לגובה החלוקה). המשקיע מחזיק כעת במניה ששווה פחות ובמזומן ברוטו של 4 אגורות, שעליו ייאלץ לשלם מס. בסיכום כולל, הערך נטו שלו קטן. השאלה להמשך היא האם המניה תעלה מעבר ל-96 אגורות? כמובן שלא בטוח. ההנחה היא שאם מדובר בחברה טובה ורווחית אז מחירה יעלה, אבל זאת לא הבטחה. 

ובחזרה לבנקים. הבנקים יחלקו חצי מהרווח ברבעון האחרון. עשינו חישוב זה יהיה במקסימום יהיה 1.5% מהשווי שלהם, בועל זה יהיה יותר קרוב ל-1%. איך 1% של דיבידנד (ביחס לשווי) מעלה את המניות ב-6%? תעלומה, או שהתחברו היום אוסף של סיבות שהזניקו את מניות הבנקים. משקיעים שהבינו שהדוחות יהיו טובים, הפנמה של חלק מהמשקיעים שלא צפויה מערכה נרחבת בעזה, אלא בעיקר דיבורים על כך כדי לנסות ולהפחיד את חמאס. 

בשורה התחתונה קיבלנו עליות באמת מטורפות בבנקים כשלאומי ופועלים נסחרות כבר ב-1.5 על ההון העצמי ובמכפיל של כ-11-12. זה לא יקר, אבל זה לא זול לבנקים. בנקים בחו"ל נסחרים ברמות צנועות יותר או ברמת מחירים דומה. אצלם גם אין את החשש מרגולציה ופתיחת השוק לתחרות. באירופה מכפילי הרווח של הבנקים הם בסדרי גודל של 10 עד 15, בארה"ב באזור 12 עד 15.  

להרחבה על דיבידנדים - למה משקיעים אוהבים דיבידנדים? ומדוע זה סתם בלוף!