
שחקן חדש בטיסות הישירות לתאילנד: תאי אירוויז
המונופול של אל-על על טיסות ישירות לתאילנד בדרך להסתיים בעקבות כניסה אפשרית של תאי איירוויז לשוק הישראלי; וויז אייר חוזרת לנתב"ג עם שידרוג AI; האם אנחנו לקראת עידן חדש של תחרות?
אלו הן חדשות מרעישות לאחד מהיעדים הפופולריים
ביותר לנופש, היות וב-2024 מספר התיירים הישראליים שביקרו בתיאלנד היה כ-280 אלף ואילו במהלך 2025 המספר ככל הנראה יעלה ויעמוד על כ-350 אלף תיירים. בנוסף, יחסי העבודה עם תאילנד הולכים וגדלים, ומספר עובדים התאילנדים בישראל במגמה ישירה ועולה מ-45 אלף ל-70 אלף.
כיום, האפשרויות הניצבות בפני ישראלים המתכננים חופשה בתאילנד, הן אחת משתיים: לשלם סכומים גבוהים במיוחד עבור הטיסה הישירה היחידה המופעלת על ידי אל על (במהלך העונה עלות של כרטיס הלוך חזור עלול להיות מעל 4,000 שקל), או לבחור בטיסות עם עצירות ביניים ממושכות, מה שאמנם מוזיל את הטיסה אבל מסרבל אותה לכדי מסע שעלול להימשך כמעט יממה ובמקרים גרועים במיוחד מוביל גם לפספוס טיסות.
וכך, טיסה ישירה של תאי איירוויז שתארך כשמונה שעות בלבד, ללא עצירות מייגעות והמתנות בשדות תעופה זרים תשנה את המצב דרמטית. התחרות צפויה להוריד את המחירים בצורה ניכרת, ואם ניתן ללמוד ממה שקרה ביעדים אחרים, ניתן להעריך שההוזלה תהיה בשיעור של 30%-50% במחירי הכרטיסים.
עם זאת, בשלב זה הדיונים נמצאים בראשית הדרך, ותאי איירוויז תידרש לבחון היתכנות כלכלית, אישורים רגולטוריים, זמינות מטוסים וצוותים, וכן השפעות אפשריות של תנאים גיאופוליטיים. תאי איירוויז נאלצה להתמודד עם אתגרי הישרדות בתקופת הקורונה, אך קיבלה סיוע ממשלתי מותנה בתוכנית התייעלות רחבה. החברה חזרה להציג מאזנים חיוביים, קיימה את התחייבויותיה וחידשה את המסחר במניותיה בבורסה התאילנדית באוגוסט האחרון. מאז החזרה לבורסה, מניית החברה עלתה בכ-28% והדבר מעיד על יכולת החברה להמשיך להתרחב. אם המהלך יתממש, הוא עשוי לשנות את פני התיירות הישראלית לתאילנד ולהפוך את היעד הפופולרי לנגיש מתמיד.
- ייצוגית נגד אל על ו-8 חברות תעופה נוספות בסכום כולל של 825 מיליון שקל
- אזעקת שווא הובילה ל-18 נפגעים בטיסת ריאנאייר במיורקה שבספרד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וויז אייר חוזרת לישראל
לאחר 3 חודשי הפסקה בעקבות מבצע "עם כלביא", חברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר חזרה לפעול בישראל וניתן לשער שחזרתה רק תוסיף למימד התחרות שנעדר מהשוק בשנתיים האחרונות. החברה השיקה מערך טיסות מדורג ליעדים באירופה. בשלב הראשון, מופעלות חמש טיסות שבועיות ללרנקה ולבודפשט, ובסוף אוגוסט יחודשו הקווים ללונדון לוטון. בתחילת ספטמבר יתווספו טיסות לווינה, רומא, סופיה ומילאנו, וכן קווים חדשים לבוקרשט וליאשי. בהמשך ספטמבר ואוקטובר ייפתחו קווים ליעדים נוספים ביוון, פולין ואיטליה.
בנוסף ללוח הטיסות, וויז אייר מציידת את מטוסיה במערכות בינה
מלאכותית מתקדמות לשיפור יעילות הטיסה והפחתת פליטות. המערכת מספקת לטייסים המלצות בזמן אמת לגבי ייעול המסלול, מהירות וגובה הטיסה, עם חיסכון של עד 1% בצריכת הדלק בכל טיסה. בהמשך החודש יוטמעו גמערכות נוספות המספקות עדכונים בזמן אמת על מזג האוויר במהלך הטיסה, והדבר
צפוי להפחית את הסיכוי למפגשים עם מערבולות אוויר ולשפר את חוויית הנוסעים.
חזרתה של התחרות?
כל אלה מגיעים על רקע התייקרות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות במחירי הטיסות. אם לא די בידיעות על תקריות אנטישמיות והפגנות אנטי-ישראליות, הצרכן הישראלי נאלץ להתמודד עם מחירי טיסות שהלכו ועלו. לפני כמה ימים ראיין שאול אמסטדמסקי את מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, במסגרת תכנית "המנגנון" בכאן 11 ושאל אותו לגבי מחירי הטיסות בישראייר. סירקיס לא היה בקיא במחירי הטיסות בחברה והתבקש להסביר את הפערים בין מחירי טיסות מישראל ליעדים קרובים לבין עלויות דומות באירופה, ולעיתים לא הצליח להצדיק את הפערים הגבוהים. הראיון עורר הדים, לא רק כי חוסר הבקיאות היה בולט, אלא בעיקר כי מחירי הטיסות גבוהים לאין שיעור מהמחירים שהתרגלנו אליהם בעבר.
- איראן מסרבת לביקורות גרעין - לא תקיים שיחות חדשות עם סבא"א; האם השלב הבא הוא חזרה למלחמה?
- צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
- תוכן שיווקי למכור את קרן ההשתלמות על ה-S&P? היא סיפקה תשואה שלילית כשהמדד עלה
- מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
בדיקה פשוטה של מספר יעדים מול השנים שעברו תראה לנו שבחלק מהמקרים הטיסות עלו ביותר מ-100% ביחס לקיץ 2023 וביותר מ-50% לעומת קיץ 2024, ובסופו של דבר, כל יעד שנבחר בו עלה בעשרות אחוזים, כך שכרטיסים לטביליסי, למשל, שעלו כ-250 דולר יעלו הקיץ כ-450 דולר לבנאדם. עבור משפחה, ההפרש הוא קרוב ל-3000 שקל, וכשמדובר ביעדים רחוקים ויקרים יותר, ההפרש יכול גם להיות גבוה יותר. ניתן רק לקוות שהחדשות לגבי הטיסות לתאילנד, חזרתה של וויז, כניסתה של ישראייר לשוק הטיסות לניו-יורק יאיצו את התחרות ויחזירו את השוק למחירים שלפני הסחרור שהחל באוקטובר 2023.
- 1.ממתינים בקוצר רוח (ל"ת)לא למונופול 11/08/2025 10:33הגב לתגובה זו

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.