יאיר אוחיון מנכל קסטרו
צילום: רן כהן

ב-5 מיליון ד': קסטרו-הודיס שוקלת למכור את אחזקותיה ברדיקסיס לבנו של בעל השליטה

קבוצת קסטרו-הודיס קיבלה הצעה לרכישת מניותיה ב-Radixis החברה בארה"ב בעלת הזיכיון הבלעדי לשיווק והפצה של המותג 'איב רושה', תמורת כ-5 מיליון דולר

מנדי הניג | (3)

קבוצת קסטרו-הודיס מודיעה כי קיבלה הצעה מרון רוטר, מנכ"ל Radixis Inc ובנו של בעלי השליטה בקבוצה, לרכוש את מלוא אחזקותיה במיזם האמריקאי תמורת כ-5 מיליון דולר. רוטר מוביל קבוצת משקיעים, בהם גם גורמים הקשורים למשפחת רוטר, שתיקח לידיה את פעילות רדיקסיס – המחזיקה בזיכיון הבלעדי לשיווק והפצה של מותג הקוסמטיקה הצרפתי "איב רושה" בארה"ב.

החברה מציינת כי פעילות המיזם מחייבת השקעות משמעותיות נוספות מעבר לכ-5 מיליון דולר שכבר הושקעו, וכי לאחר בחינה מעמיקה הוחלט שלא להמשיך להזרים אליו משאבים, מאחר ואינו נחשב לפעילות ליבה של הקבוצה בישראל. המהלך מגיע אחרי תהליך איתור של משקיעים חיצוניים, שבמהלכו התברר כי כניסתם של משקיעים חדשים מותנית ברכישת אחזקות קסטרו-הודיס במיזם.

ההצעה מותנית באישור האורגנים המוסמכים בשני הצדדים, בהשלמת בדיקות נאותות משפטיות, חשבונאיות ועסקיות, ובחתימה על הסכם רכישה מחייב. בנוסף, המשקיעים דורשים כי רדיקסיס לא תהיה בבעלות חברה ציבורית, וכי רון רוטר ימשיך לכהן כמנכ"ל, בהתאם לדרישות מותג "איב רושה".

דירקטוריון קסטרו-הודיס מינה ועדה בלתי תלויה, המורכבת מחברי ועדת הביקורת, לבחינת ההצעה. לוועדה הוענקו סמכויות מלאות לדחות את ההצעה, לגבש חלופה או להתנות אותה בתנאים נוספים, לפי שיקול דעתה.

יאיר אוחיון מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס מסר: "לאחר שבחנו לעומק את פעילות המיזם בארה"ב, ולאור הצורך בהשקעות משמעותיות להמשך פעילותו, הגענו למסקנה שפעילות Radixis אינה בליבת הפעילות של הקבוצה בישראל. לכן, החלטנו שלא לבצע בה השקעות נוספות. אנו ממקדים את המשאבים בהאצת הצמיחה של כלל המותגים בישראל, תוך מחויבות להמשך התרחבות וצמיחה ארוכת טווח."







תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 11/08/2025 14:21
    הגב לתגובה זו
    נייס שומרת על תמיכה באיזור 49700.. משם יכולה לעלות הרבה
  • 2.
    הכל נשאר במשפחה (ל"ת)
    אני 11/08/2025 14:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל נשאר במשפחה (ל"ת)
    אנונימי 11/08/2025 14:17
    הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

בריל צונחת 10%, אנרג'יקס ב-4.8%; פריון עולה 5.3% - מגמה שלילית במדדים

המסחר בבורסה מתנהל בירידות כאשר עונת הדוחות צוברת תאוצה; הדוחות של הבנקים החלו לזרום עם הבינלאומי שמדווח על תוצאות חזקות ותשואה להון של 18.3%, נקסט ויז'ן מדווחת על רווחיות גבוהה אך ירידה בצבר ההזמנות, בזן רושמת הפסדים הודות להשבתה במלחמה אנרג'יקס יורדת אחרי דוח עם רווח קטן בשורה התחתונה ורכבת ההרים באוגווינד ממשיכה
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה שלילית כאשר מדד ת"א 35 נסחר בירידה של 0.6% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מאבד 1.8% אחרי הזינוק אתמול, מדד הביטוח יורד 0.5%, מדד הנדלן יורד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד ב-0.8%.


הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר. הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%


הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה. מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות 


בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.

מניות במוקד

נאייקס נאייקס 4.17%   חתמה על שותפות אסטרטגית עם Autel Energy, יצרנית עמדות טעינה לרכבים חשמליים, במסגרתה תטמיע פתרונות תשלום בכ-100 אלף עמדות טעינה בצפון אמריקה ואירופה עד סוף 2026. ההסכם משלב את מערך עמדות ה־AC/DC של Autel, כלי הניהול בענן ותשתית השירות הגלובלית שלה, עם מערכת התשלומים של נאייקס, במטרה להנגיש חוויית טעינה ותשלום נוחה, מהירה ונגישה לנהגים, ולספק מענה לביקוש ההולך וגובר לתשתיות טעינה בשווקים האלה.