בנק אוף אמריקה: השוק האמריקאי יקר מדי
91% ממנהלי ההשקעות סבורים שמניות ארה"ב יקרות מדי – שיעור שיא מאז שבנק אוף אמריקה החל למדוד את הנתון ב־2001. הסקר החודשי של הבנק כלל 169 מנהלי השקעות המנהלים יחד נכסים בשווי 413 מיליארד דולר. למרות הערכות השווי הגבוהות, ההקצאה למניות גלובליות עלתה לרמה הגבוהה ביותר מאז פברואר. עם זאת, 16% מהמשיבים מחזיקים במניות ארה"ב פחות מהממוצע ההיסטורי.
מצב הרוח הכללי בשוק השתפר לרמה הגבוהה ביותר בחצי השנה האחרונה. השיפור הזה הגיע לאחר תקופה של חוסר ודאות שנגרם מהטלת מכסים על ידי טראמפ – מהלך שגרר בזמנו ירידות חדות. כיום, ההסתברות ל"נחיתה קשה" של הכלכלה ירדה לרמה הנמוכה ביותר מאז ינואר.
הראלי בשווקים עלול להתפוצץ
בחודשים האחרונים קבע מדד S&P 500 שיאים חדשים, על רקע דוחות כספיים טובים מהצפוי של חברות וציפיות להורדות ריבית מצד הפדרל ריזרב, נוכח סימני האטה בצמיחה. האווירה האופטימית גרמה לאנליסטים, כולל בסיטיגרופ, להעלות תחזיות למחצית השנייה של השנה.
מנגד, מייקל הרטנט, האסטרטג הראשי של בנק אוף אמריקה, מזהיר שהעליות עלולות להתפתח לבועה. לדבריו, ההקלות הצפויות במדיניות המוניטרית והרגולטורית עלולות לחמם את השוק יתר על המידה.
- "משבר אשראי עלול לגרור גל מכירות כפוי בוול סטריט"
- בנקים ספרדיים, חברות נדל"ן הולנדיות, חברות אנרגיה נורווגיות - אלה ההשקעות שיספקו לכם תשואה עודפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת המזומנים בתיקי מנהלי ההשקעות עומדת כיום על 3.9% בלבד מהנכסים – נתון שבנק אוף אמריקה מחשיב היסטורית כאיתות למכירה. מזומן ברמה נמוכה מעיד שרוב ההון כבר הושקע, ולכן מרחב הפעולה להזרים לשוק כספים חדשים קטן, מה שעלול להגביל את המשך העליות.
הקרנות מוכרות – המוסדיים קונים
לפי גולדמן זאקס, בשבוע שעבר מכרו קרנות גידור מניות אמריקאיות בכמיליארד דולר, בעוד שמשקיעים מוסדיים ארוכי טווח רכשו מניות בהיקף של כ־4 מיליארד דולר. הפער הזה ממחיש את ההבדל בגישות: הקרנות פועלות בעיקר באופן טקטי וקצר טווח, בעוד המוסדיים מתמקדים במגמות ארוכות טווח.
הפדרל ריזרב נשאר במרכז הבמה, בין היתר בגלל הלחץ שמפעיל טראמפ להוריד ריבית. 54% מהמשיבים לסקר מעריכים כי יו"ר הפד הבא יצטרך לנקוט צעדים כמו הרחבה כמותית, כדי להקל על נטל החוב הלאומי. כהונתו של ג'רום פאוול אמורה להסתיים במאי הקרוב.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
רוב המשקיעים מהמרים על נחיתה רכה
68% מהמשיבים לסקר מצפים ל"נחיתה רכה" של הכלכלה העולמית בשנה הקרובה – האטה מתונה ללא מיתון. 22% סבורים שהצמיחה תימשך בקצב הנוכחי, ורק 5% חוששים ממיתון. הגישה האופטימית הזו מסבירה מדוע הכסף ממשיך לזרום למניות.
ציפיות האינפלציה זינקו לשיא של שלושה חודשים. 18% מהמשיבים צופים עלייה במדד המחירים הגלובלי – דבר שעלול לעכב את הורדת הריבית הצפויה מצד הפד.
המשתתפים בסקר זיהו שלושה סיכונים עיקריים: מלחמת סחר שתגרור מיתון עולמי (29%), אינפלציה שתמנע הפחתת ריבית (27%) ועלייה חדה בתשואות האג"ח (20%). רק 14% רואים בבועת מניות הבינה המלאכותית את האיום המרכזי. ההשקעות המועדפות כרגע הן רכישת מניות שבע ענקיות הטכנולוגיה (45%), מכירת הדולר (23%) ורכישת זהב (12%). הריכוז הגבוה בהשקעות בטכנולוגיה מצביע על קונצנזוס רחב בשוק.
התמונה הכוללת שעולה מהנתונים מצביעה על שוק בעל רמת סיכון גבוהה: שילוב של מחירים מנופחים, אופטימיות רבה וריכוז ההשקעות באסטרטגיות דומות – מצב שמגביר את הסיכוי
לתנודתיות חדה אם התנאים ישתנו.
- 1.זה בעדינות! (ל"ת)אנונימי 12/08/2025 07:27הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
