גידול של 32% ברווח הנקי של קבוצת המשביר לצרכן לכ-8.6 מיליון שקל
קבוצת המשביר לצרכן בבעלות רמי שביט מפרסמת היום (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2008, מהם עולה, כי הרווח הנקי ברבעון השלישי צמח בכ-32% לכ-8.6 מיליון שקל בהשוואה ל-6.5 מיליון שקל (פרופורמה) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי טיפס ברבעון השלישי בכ-78% לכ-27.7 מיליון שקל.
הכנסות קבוצת המשביר לצרכן ברבעון השלישי 2008 הסתכמו בכ-688.4 מיליון שקל, לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך של כ-598.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – צמיחה בשיעור של כ-15%. הגידול בהכנסות הקבוצה נבע, בעיקר מהעלייה במכירות של מגזר בתי הכלבו ומגזר הקוסמטיקה והדראגסטורס.
הניו-פארם משנה את התמונה
נתוני הפרופורמה משפיעים על הדוחות ומייצגים מצב שבו חברת ניו-פארם, שהשליטה בה נרכשה על ידי המשביר לצרכן בסוף 2007, מאוחדת בדוחות החברה בשנת 2007 כולה כאילו הייתה כבר מתחילת שנה זו בשליטת קבוצת המשביר לצרכן.
יצויין, כי הגידול ברווח הנקי נובע בעיקר מהשיפור בפעילות מגזר בתי הכלבו, וכן שיפור במגזר הקוסמטיקה והדראגסטורס הנובע ממיזוג פעילות המשביר לצרכן בתחום עם זו של חברת ניו-פארם.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2008 צמח בכ-27% והסתכם בכ-192.4 מיליון שקל, לעומת רווח גולמי (פרופורמה) של כ-151.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2008 הכנסות קבוצת המשביר לצרכן הסתכמו בכ-1.66 מיליארד שקל, לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך של כ-1.46 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – צמיחה בשיעור של כ-14%. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2008 הסתכם בכ-505.2 מיליון שקל, גידול של כ-20%, לעומת כ-419.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ניו-פארם והמשביר ביחד: הכנסות של 1.28 מיליארד שקל
סך הפדיון של הפעילות הקמעונאית בסניפי הקבוצה (כולל את סניפי המשביר לצרכן וסניפי ניו פארם) הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-1.28 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.13 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-13%.
ברבעון השלישי צמח הפדיון של הפעילות הקמעונאית בסניפי הקבוצה בכ-20% והסתכם בכ-466 מיליון שקל, לעומת כ-389 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנת 2007.
היקף הפדיון הכולל בסניפים זהים (חנויות שפעלו על פני כל התקופות same stores), הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-1.17 מילארד שקל, גידול של כ-10%, לעומת כ-1.06 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון השלישי של השנה הסתכם הפדיון בסניפים זהים בכ-418 מיליון שקל, בהשוואה לכ-367 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ – 14%.
למרות הכל - ירידה ברווח הנקי המצטבר
הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה בכ-9% והסתכם בכ-46.7 מיליון שקל, לעומת כ-42.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בשורה התחתונה הציגה הקבוצה רווח נקי, המיוחס לבעלי המניות של המשביר לצרכן בסך של כ-13.1 מיליון שקל, לעומת כ-17.2 מיליון שקל (פרופורמה) בתקופה המקבילה אשתקד.
הירידה ברווח הנקי המצטבר, למרות השיפור ברווח התפעולי, הינה פועל יוצא של עלייה בהוצאות המימון של הקבוצה בתשעת החודשים הראשונים של 2008.
המגזר הבולט בצמיחתו בתשעת החודשים הרשונים של 2008 הוא מגזר בתי הכל בו, שהכנסותיו צמחו בכ-15% והסתכמו בכ-433.3 מיליון שקל לעומת כ-377.2 מיליון שקל (פרופורמה) בתשעת החודשים הראשונים ב-2007. הרווח התפעולי בגין מגזר בתי הכלבו הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-15.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-8.1 מיליון שקל (פרופורמה) בתקופה המקבילה אשתקד.
ירידה גם בתחום התיירות
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
