גידול של 32% ברווח הנקי של קבוצת המשביר לצרכן לכ-8.6 מיליון שקל
קבוצת המשביר לצרכן בבעלות רמי שביט מפרסמת היום (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2008, מהם עולה, כי הרווח הנקי ברבעון השלישי צמח בכ-32% לכ-8.6 מיליון שקל בהשוואה ל-6.5 מיליון שקל (פרופורמה) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי טיפס ברבעון השלישי בכ-78% לכ-27.7 מיליון שקל.
הכנסות קבוצת המשביר לצרכן ברבעון השלישי 2008 הסתכמו בכ-688.4 מיליון שקל, לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך של כ-598.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – צמיחה בשיעור של כ-15%. הגידול בהכנסות הקבוצה נבע, בעיקר מהעלייה במכירות של מגזר בתי הכלבו ומגזר הקוסמטיקה והדראגסטורס.
הניו-פארם משנה את התמונה
נתוני הפרופורמה משפיעים על הדוחות ומייצגים מצב שבו חברת ניו-פארם, שהשליטה בה נרכשה על ידי המשביר לצרכן בסוף 2007, מאוחדת בדוחות החברה בשנת 2007 כולה כאילו הייתה כבר מתחילת שנה זו בשליטת קבוצת המשביר לצרכן.
יצויין, כי הגידול ברווח הנקי נובע בעיקר מהשיפור בפעילות מגזר בתי הכלבו, וכן שיפור במגזר הקוסמטיקה והדראגסטורס הנובע ממיזוג פעילות המשביר לצרכן בתחום עם זו של חברת ניו-פארם.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2008 צמח בכ-27% והסתכם בכ-192.4 מיליון שקל, לעומת רווח גולמי (פרופורמה) של כ-151.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2008 הכנסות קבוצת המשביר לצרכן הסתכמו בכ-1.66 מיליארד שקל, לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך של כ-1.46 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – צמיחה בשיעור של כ-14%. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2008 הסתכם בכ-505.2 מיליון שקל, גידול של כ-20%, לעומת כ-419.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ניו-פארם והמשביר ביחד: הכנסות של 1.28 מיליארד שקל
סך הפדיון של הפעילות הקמעונאית בסניפי הקבוצה (כולל את סניפי המשביר לצרכן וסניפי ניו פארם) הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-1.28 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.13 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-13%.
ברבעון השלישי צמח הפדיון של הפעילות הקמעונאית בסניפי הקבוצה בכ-20% והסתכם בכ-466 מיליון שקל, לעומת כ-389 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנת 2007.
היקף הפדיון הכולל בסניפים זהים (חנויות שפעלו על פני כל התקופות same stores), הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-1.17 מילארד שקל, גידול של כ-10%, לעומת כ-1.06 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון השלישי של השנה הסתכם הפדיון בסניפים זהים בכ-418 מיליון שקל, בהשוואה לכ-367 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ – 14%.
למרות הכל - ירידה ברווח הנקי המצטבר
הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה בכ-9% והסתכם בכ-46.7 מיליון שקל, לעומת כ-42.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בשורה התחתונה הציגה הקבוצה רווח נקי, המיוחס לבעלי המניות של המשביר לצרכן בסך של כ-13.1 מיליון שקל, לעומת כ-17.2 מיליון שקל (פרופורמה) בתקופה המקבילה אשתקד.
הירידה ברווח הנקי המצטבר, למרות השיפור ברווח התפעולי, הינה פועל יוצא של עלייה בהוצאות המימון של הקבוצה בתשעת החודשים הראשונים של 2008.
המגזר הבולט בצמיחתו בתשעת החודשים הרשונים של 2008 הוא מגזר בתי הכל בו, שהכנסותיו צמחו בכ-15% והסתכמו בכ-433.3 מיליון שקל לעומת כ-377.2 מיליון שקל (פרופורמה) בתשעת החודשים הראשונים ב-2007. הרווח התפעולי בגין מגזר בתי הכלבו הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-15.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-8.1 מיליון שקל (פרופורמה) בתקופה המקבילה אשתקד.
ירידה גם בתחום התיירות
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
