גידול של 32% ברווח הנקי של קבוצת המשביר לצרכן לכ-8.6 מיליון שקל

זאת בהשוואה לרווח של 6.5 מ' שקל ברבעון המקביל ב-2007. צמיחה של 20% בהכנסות המשביר וניו-פארם ברבעון השלישי לכ-466 מיליון שקל
משה בנימין |

קבוצת המשביר לצרכן בבעלות רמי שביט מפרסמת היום (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2008, מהם עולה, כי הרווח הנקי ברבעון השלישי צמח בכ-32% לכ-8.6 מיליון שקל בהשוואה ל-6.5 מיליון שקל (פרופורמה) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי טיפס ברבעון השלישי בכ-78% לכ-27.7 מיליון שקל.

הכנסות קבוצת המשביר לצרכן ברבעון השלישי 2008 הסתכמו בכ-688.4 מיליון שקל, לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך של כ-598.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – צמיחה בשיעור של כ-15%. הגידול בהכנסות הקבוצה נבע, בעיקר מהעלייה במכירות של מגזר בתי הכלבו ומגזר הקוסמטיקה והדראגסטורס.

הניו-פארם משנה את התמונה

נתוני הפרופורמה משפיעים על הדוחות ומייצגים מצב שבו חברת ניו-פארם, שהשליטה בה נרכשה על ידי המשביר לצרכן בסוף 2007, מאוחדת בדוחות החברה בשנת 2007 כולה כאילו הייתה כבר מתחילת שנה זו בשליטת קבוצת המשביר לצרכן.

יצויין, כי הגידול ברווח הנקי נובע בעיקר מהשיפור בפעילות מגזר בתי הכלבו, וכן שיפור במגזר הקוסמטיקה והדראגסטורס הנובע ממיזוג פעילות המשביר לצרכן בתחום עם זו של חברת ניו-פארם.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2008 צמח בכ-27% והסתכם בכ-192.4 מיליון שקל, לעומת רווח גולמי (פרופורמה) של כ-151.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2008 הכנסות קבוצת המשביר לצרכן הסתכמו בכ-1.66 מיליארד שקל, לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך של כ-1.46 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – צמיחה בשיעור של כ-14%. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2008 הסתכם בכ-505.2 מיליון שקל, גידול של כ-20%, לעומת כ-419.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ניו-פארם והמשביר ביחד: הכנסות של 1.28 מיליארד שקל

סך הפדיון של הפעילות הקמעונאית בסניפי הקבוצה (כולל את סניפי המשביר לצרכן וסניפי ניו פארם) הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-1.28 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.13 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-13%.

ברבעון השלישי צמח הפדיון של הפעילות הקמעונאית בסניפי הקבוצה בכ-20% והסתכם בכ-466 מיליון שקל, לעומת כ-389 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנת 2007.

היקף הפדיון הכולל בסניפים זהים (חנויות שפעלו על פני כל התקופות same stores), הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-1.17 מילארד שקל, גידול של כ-10%, לעומת כ-1.06 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ברבעון השלישי של השנה הסתכם הפדיון בסניפים זהים בכ-418 מיליון שקל, בהשוואה לכ-367 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ – 14%.

למרות הכל - ירידה ברווח הנקי המצטבר

הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה בכ-9% והסתכם בכ-46.7 מיליון שקל, לעומת כ-42.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בשורה התחתונה הציגה הקבוצה רווח נקי, המיוחס לבעלי המניות של המשביר לצרכן בסך של כ-13.1 מיליון שקל, לעומת כ-17.2 מיליון שקל (פרופורמה) בתקופה המקבילה אשתקד.

הירידה ברווח הנקי המצטבר, למרות השיפור ברווח התפעולי, הינה פועל יוצא של עלייה בהוצאות המימון של הקבוצה בתשעת החודשים הראשונים של 2008.

המגזר הבולט בצמיחתו בתשעת החודשים הרשונים של 2008 הוא מגזר בתי הכל בו, שהכנסותיו צמחו בכ-15% והסתכמו בכ-433.3 מיליון שקל לעומת כ-377.2 מיליון שקל (פרופורמה) בתשעת החודשים הראשונים ב-2007. הרווח התפעולי בגין מגזר בתי הכלבו הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-15.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-8.1 מיליון שקל (פרופורמה) בתקופה המקבילה אשתקד.

ירידה גם בתחום התיירות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.