גידול של 32% ברווח הנקי של קבוצת המשביר לצרכן לכ-8.6 מיליון שקל
קבוצת המשביר לצרכן בבעלות רמי שביט מפרסמת היום (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2008, מהם עולה, כי הרווח הנקי ברבעון השלישי צמח בכ-32% לכ-8.6 מיליון שקל בהשוואה ל-6.5 מיליון שקל (פרופורמה) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי טיפס ברבעון השלישי בכ-78% לכ-27.7 מיליון שקל.
הכנסות קבוצת המשביר לצרכן ברבעון השלישי 2008 הסתכמו בכ-688.4 מיליון שקל, לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך של כ-598.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – צמיחה בשיעור של כ-15%. הגידול בהכנסות הקבוצה נבע, בעיקר מהעלייה במכירות של מגזר בתי הכלבו ומגזר הקוסמטיקה והדראגסטורס.
הניו-פארם משנה את התמונה
נתוני הפרופורמה משפיעים על הדוחות ומייצגים מצב שבו חברת ניו-פארם, שהשליטה בה נרכשה על ידי המשביר לצרכן בסוף 2007, מאוחדת בדוחות החברה בשנת 2007 כולה כאילו הייתה כבר מתחילת שנה זו בשליטת קבוצת המשביר לצרכן.
יצויין, כי הגידול ברווח הנקי נובע בעיקר מהשיפור בפעילות מגזר בתי הכלבו, וכן שיפור במגזר הקוסמטיקה והדראגסטורס הנובע ממיזוג פעילות המשביר לצרכן בתחום עם זו של חברת ניו-פארם.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2008 צמח בכ-27% והסתכם בכ-192.4 מיליון שקל, לעומת רווח גולמי (פרופורמה) של כ-151.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2008 הכנסות קבוצת המשביר לצרכן הסתכמו בכ-1.66 מיליארד שקל, לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך של כ-1.46 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד – צמיחה בשיעור של כ-14%. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2008 הסתכם בכ-505.2 מיליון שקל, גידול של כ-20%, לעומת כ-419.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ניו-פארם והמשביר ביחד: הכנסות של 1.28 מיליארד שקל
סך הפדיון של הפעילות הקמעונאית בסניפי הקבוצה (כולל את סניפי המשביר לצרכן וסניפי ניו פארם) הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-1.28 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.13 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-13%.
ברבעון השלישי צמח הפדיון של הפעילות הקמעונאית בסניפי הקבוצה בכ-20% והסתכם בכ-466 מיליון שקל, לעומת כ-389 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנת 2007.
היקף הפדיון הכולל בסניפים זהים (חנויות שפעלו על פני כל התקופות same stores), הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-1.17 מילארד שקל, גידול של כ-10%, לעומת כ-1.06 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון השלישי של השנה הסתכם הפדיון בסניפים זהים בכ-418 מיליון שקל, בהשוואה לכ-367 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ – 14%.
למרות הכל - ירידה ברווח הנקי המצטבר
הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה בכ-9% והסתכם בכ-46.7 מיליון שקל, לעומת כ-42.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בשורה התחתונה הציגה הקבוצה רווח נקי, המיוחס לבעלי המניות של המשביר לצרכן בסך של כ-13.1 מיליון שקל, לעומת כ-17.2 מיליון שקל (פרופורמה) בתקופה המקבילה אשתקד.
הירידה ברווח הנקי המצטבר, למרות השיפור ברווח התפעולי, הינה פועל יוצא של עלייה בהוצאות המימון של הקבוצה בתשעת החודשים הראשונים של 2008.
המגזר הבולט בצמיחתו בתשעת החודשים הרשונים של 2008 הוא מגזר בתי הכל בו, שהכנסותיו צמחו בכ-15% והסתכמו בכ-433.3 מיליון שקל לעומת כ-377.2 מיליון שקל (פרופורמה) בתשעת החודשים הראשונים ב-2007. הרווח התפעולי בגין מגזר בתי הכלבו הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-15.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-8.1 מיליון שקל (פרופורמה) בתקופה המקבילה אשתקד.
ירידה גם בתחום התיירות
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.
