אלי אלעזרא מביע אמון בקב' אלעזרא: מזרים 30 מיליון ש' לצורך עמידה בדרישות ההון
אלי אלעזרא, בעל השליטה בקבוצת אלעזרא החזקות, הודיע כי הוא מזרים 30מיליון שקלים לקבוצת אלעזרא, לצורך עמידה בדרישות ההון, זאת לאחר הזרמה בסך 15 מיליון שקלים שבוצעה ברבעון השני של 2008. מהחברה נמסר כי פעולה זו מצטרפת לשורה של מהלכים המצביעים על הבעת האמון של בעל השליטה בחברה, בדרכה ובעתידה.
הזרמת ההון תיעשה באמצעות עסקה בה תרכוש הכשרה חברה לביטוח, שבשליטת אלי אלעזרא, נכס בשווי 30 מיליון שקלים מחברת אפרידר, חברה בת של קבוצת אלעזרא.
מדובר במגרש מסחרי באשקלון, בשטח של כ- 10 דונם הממוקם במתחם הטיילת לאורך המצוק, בקו ראשון לים, צפונית למלון 'הולידי אין' באשקלון. המגרש מיועד להקמת מרכז מסחרי ובילוי על קו החוף בשטח בנוי של 8,000 מ"ר ויכלול שטחים מסחריים בשתי קומות .
"מדובר במגרש במיקום אטרקטיבי ומבוקש מאוד על קו ראשון לים, בטיילת המתוכננת באשקלון. על פי הערכות השמאים הנכס יניב תשואה של מעל ל- 10% לאחר הקמתו", ציין אלעזרא.
מהחברה נמסר כי על פי הערכת שווי ליום 13 בנובמבר 2008,שוויו של המגרש 30 מיליון שקלים. על הנכס קיים שיעבוד בסך כ-3 מיליון שקלים לטובת בנק. אתמול אישרה ועדת הביקורת והדירקטוריון של הכשרה ביטוח, לרכוש מאפרידר, שאף היא בשליטת אלעזרא, את המגרש, כאשר תמורת המגרש בניטרול כספי השיעבוד תשולם במניות שהחברה תקצה לאפרידר 27 מיליון שקלים המהווים תקבולים על חשבון מניות), ו-3 מיליון שקלים מהתמורה המהווים את הסכום לצורך הסרת השיעבוד, ישולמו במזומן.
מספר מניות החברה שיוקצה לאפרידר לא יעלה על 27 מיליון. המספר הסופי של המניות שיוקצו לאפרידר ייקבע בין החברה, במוסדותיה המוסמכים, לבין אפרידר. גם במקרה של מחלוקת לא תהא לאפרידר זכות של ביטול והשבה, ולא תהיה לאפרידר זכות לקבל מהחברה תמורה שאינה במניות של החברה פרט לתמורה של 3 מיליון שקלים.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
