הפקיעה: "שחקני המעוף שוב הוכיחו את יכולתם, המוכרים הגיעו בזמן פציעות"
אופציות המעו"ף פקעו הבוקר בעלייה של 2.4% לרמה של 740 נקודות, כאשר מחזור המסחר היה גדול למדיי - 1.3 מיליארד שקלים. "פקיעת אוקטובר הייתה דרמטית". כך אומר איתמר עדן, מנהל ההשקעות הראשי של קרן הגידור קריפטונייט המתמחה בפעילות בנגזרים. לדבריו, "שחקני המעוף הוכיחו שוב את יכולתם והשוק פקע במחזור גבוה מהממוצע".
"הבוקר הייתה תחושה כי הפקיעה הולכת להיות מאוד גבוהה וזאת בעקבות התנהגות השווקים בעולם, אולם, בשלב הרנדומאלי, לקראת סוף הפקיעה, החלו להגיע מוכרי המניות", אומר עדן. "מוכרי המניות הגיעו כאשר החוזה לחודש נובמבר נסחר על 750 נקודות - עליה של 3.5%, וגרמו לפקיעה באזור 740.8 נקודות, דבר שיצר פער בארביטראז' של מעל לאחוז".
עוד אומר עדן, כי "הדרמה החלה אתמול, בזמן שמדדי המניות בניו יורק עלו בשיעורים חזקים במיוחד של כ 10%, השחקנים בתל אביב ציפו לעליות חדות של כ 4% ויותר וכך פתח השוק. אולם, העליות התמתנו בצורה משמעותית והמדד נסגר ב 723 נקודות - עליה של כשני אחוז בלבד. גם היום, לאחר העליות החדות מאוד במזרח (כ- 10%), ציפינו לפתיחה גבוהה מאוד ואכן החוזה שיקף את התחושה הזאת. אך למרות הכל הגיעו מוכרי נכס בסיס, והפקיעה נסגרה בעליה של 2.4%".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
