באפט החזיר את האמון לוול סטריט: הדאו ג'ונס הוסיף 1.1%
המדדים המובילים בוול סטריט נעלו את יום המסחר בעליות שערים מתונות יותר מאלה של אמצע היום. המשקיעים מבחינתם שאבו עידוד רב מדבריו של וורן באפט – סיפק הצעת רכש לערבות שהעניקו מבטחות האג"ח הגדולות, עבור נכסים הקשורים במשכנתאות סאב-פריים.
"אני חושב שארה"ב לא תיכנס למיתון", אמר פול, תוך שהוא מדגיש כי הכלכלה האמריקנית תסבול מהאטה כלכלית חריפה. חבר ה'פד' הדגיש כי הסיכויים למיתון גבוהים היום מכפי שהיו, אולם הוא הדגיש כי למרות זאת ולמרות הבעיות בשוק הדיור, הצריכה הפרטית לא נפגעה. באשר לאינפלציה, פול אמר כי תחזיות האינפלציה נותנות יציבות.
בצעד חסר תקדים הודיעו חברות המשכנתאות והבנקים הגדולים בארה"ב על תוכנית סיוע ללווים הבעייתים. כצעד ראשוני ידחו הפעולות כנגד לווים בעייתיים המפגרים בתשלומי המשכנתא 90 יום או יותר. מזכיר האוצר האמריקני, פולסון בירך על הצעד וציין שזהו עוד מהלך בכיוון הנכון, אולם באותה נשימה הזכיר כי חייבת להיות היענות כוללת בכדי שהמהלך יצליח.
כאמור במוקד היום עמד הפרסום של תחנת הטלוויזיה CNBC כי המשקיע המיליארדר וורן באפט הגיש בשבוע שעבר הצעה למבטחת האג"ח MBIA (סימול: MBI), בה הוא מציע להבטיח את כל אגרות החוב המוניציפליות אותן היא מבטחת. בנוסף, באפט שיגר הצעה דומה לשתי מבטחות אג"ח נוספות, אך אחת מהן דחתה את הצעתו המפתה.
"מבחינת הסנטימנט, ההצעה מפתה, ההצעה תספק נזילות לחברות המבטחות אגרות חוב והחשופות למכשיר ה-CDO, עם זאת ההצעה אינה פותרת את הבעיה המרכזית. הבעיה לא תיפתר כי אף אחד לא דאג בעניין אגרות החוב המוניציפליות" ציין פיטר בוקוואר, טסטרטג ב-Miller Tabek.
בחזית החברות הגנריות, חברת Schering-Plough, הודיעה היום על הפסד מאסיבי של יותר מ-3 מיליארד דולר, עם זאת ביצועי החברה הכו את חזיות האנליסטים. בנוסף, ענקית תרופות הישראלית, טבע, הציגה היום בדוחותיה רווחים אשר עקפו את תחזיות האנליסטים.
מדדים
אינדקס הנאסד"ק סגר ללא שינוי ברמה של 2,320 נקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בעלייה של 1.09% לרמה של 12,373 נקודות. בנוסף, אינדקס ה-S&P500 סגר בעלייה של 0.73% לרמה של 1,348 נקודות.
מאקרו
היום לא פורסמו נתוני מאקרו.
אמריקניות במרכז
ג'נרל מוטורס בלטה לאור הדוחות הכספיים. החברה דיווחה על רווח רבעוני נקי של 8 סנט למניה וצמיחה של 7% בהכנסות ל-46 מיליארד דולר - מעל לתחזיות האנליסטים. למרות אי הוודאות בשווקים, החברה צופה המשך צמיחה ברווחים השנה, בעיקר בגלל הפעילות בשווקים המתעוררים.
חדשות רעות נושכות את אחוריה של ענקית השבבים, INTEL CORP, בעוד הרגולטורים באירופה פשטו על החברה בחיפוש אחר הוכחות לשבירת חוק המונופול או הקרטל. בהמשך לחיפוש, הרשויות גם פשטו על ספקי המחשבים, כך הודיעה היום הועדה האירופאית.
במגזר הפיננסים, בית ההשקעות קרדיט סוויס (סימול: CS) דיווח היום על נפילה של 72% ברווח הנקי ברבעון החולף, וזאת בעיקר בגלל מחיקות הקשורות למשבר הסאב-פריים. בנוסף, הבנק הודיע כי ייתכן ולא יספיק להשלים את תכנית ה-BuyBack שלו השנה.
יאהו ממשיכה לככב בכותרות. לאחר שדחתה אתמול את הצעת הרכש של מיקרוסופט, דיווח היום העיתון "וול סטריט ג'ורנל" כי החברה מתכננת לפטר 1,000 עובדים. החברה, נציין, מעסיקה היום 14,300 עובדים. בנוסף, הודיעה היום ענקית האינטרנט על רכישת חברת המולטימדיה, Maven Networks, בעלות של 160 מיליון דולר.
ענקית הפיננסים UBS עדכנה היום מעלה את המלצותיה לגבי מניות חברת Weatherford (סימול: WFT ) מ"החזק" ל"קנייה", אך עם זאת, עדכנה מטה המלצותיה לגבי מניות חברת Baker Hughes, ( סימול: BHI ) ל"החזק" מ"קנייה". ב-USB הסביר כי חברת Baker Hughes מעלה סימני שאלה רבים בעניין חשיפתה באמריקה הלטינית ובחלק המזרחי של המוספירה.
ישראליות במרכז
טבע חו"ל ריכזה עניין על רקע פרסום דוחותיה הכספיים. החברה הציגה רווח רבעוני נקי של 69 סנט למניה, מעבר לתחזיות האנליסטים. שעות ספורות לאחר פרסום הדוחות, טבע שיגרה תחזיות לשוק אשר עקפו את תחזיות האנליסטים. המנכ"ל שלמה ינאי: "אנו אופטימיים מאוד בנוגע לשנה הקרובה".
חברת אורכית חו"ל דיווחה היום, על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, בהם היא מציגה כצפוי רווח של 38 סנט למניה ברבעון הרביעי על הכנסות של 1.8 מיליון דולר. כמו כן, לרבעון הראשון, צופה אורכית, כי תרשום הכנסות של 1.6 מיליון דולר והפסד המוערך ב-8.9 מיליון דולר, או 55 סנט למניה.
ישראליות נוספות שפרסמו היום את הדוחות הן אלוט תקשורת וקומטאץ'. אלוט הודיעה על קיטון של 9% בהכנסות הרבעוניות לרמה של 8.7 מיליון דולר, וכן על הפסד של 6 סנט למניה - מעבר לתחזיות האנליסטים. קומטאץ', לעומת זאת, דיווחה על צמיחה של 50% בהכנסות הרבעון הרביעי ל-3.3 מיליון דולר ורווח נקי (non-GAAP) של מיליון דולר לעומת 448 אלף דולר ברבעון המקביל.
גילת לוויינים ( גילת חו"ל ) ממשיכה ברצף החוזים שלה בהודו. כשבועיים לאחר שהודיעה על הזמנה של כ-13 אלף תחנות VSAT שהתקבלה מבהארטי איירטל ההודית, דיווחה היום גילת על הזמנה חדשה מהודו, והפעם מחברת טאטאנט (Tatanet), אחת מספקיות שירותי הלוויין המובילות בהודו. במסגרת העסקה, תספק גילת רשת לוויין מסוג SkyEdge.
ריטליקס חו"ל נסחרה על רקע התנועות האחרונות במניה, כאשר היום נודע כי קרן פימי, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל בעלת הון של 1.25 מיליארד דולר, רכשה עוד ממניות החברה בבורסה. הקרן רכשה כ-12% ממניות ריטליקס בהשקעה של למעלה מ-35 מיליון דולר.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg)