באפט החזיר את האמון לוול סטריט: הדאו ג'ונס הוסיף 1.1%

מנגד, הנאסד"ק סגר ללא שינוי. גורו ההשקעות הציע להבטיח את האג"ח המוניצפליות של מבטחות האג"ח הגדולות בארה"ב. עוד במוקד היום עמדה הודעת ענקיות המשכנתאות בדבר תוכנית נוספת לסיוע ללווים בעייתיים. בישראליות: הרמוניק איבדה 5.2%, קומברס התחזקה 2.5%

המדדים המובילים בוול סטריט נעלו את יום המסחר בעליות שערים מתונות יותר מאלה של אמצע היום. המשקיעים מבחינתם שאבו עידוד רב מדבריו של וורן באפט – סיפק הצעת רכש לערבות שהעניקו מבטחות האג"ח הגדולות, עבור נכסים הקשורים במשכנתאות סאב-פריים.

"אני חושב שארה"ב לא תיכנס למיתון", אמר פול, תוך שהוא מדגיש כי הכלכלה האמריקנית תסבול מהאטה כלכלית חריפה. חבר ה'פד' הדגיש כי הסיכויים למיתון גבוהים היום מכפי שהיו, אולם הוא הדגיש כי למרות זאת ולמרות הבעיות בשוק הדיור, הצריכה הפרטית לא נפגעה. באשר לאינפלציה, פול אמר כי תחזיות האינפלציה נותנות יציבות.

בצעד חסר תקדים הודיעו חברות המשכנתאות והבנקים הגדולים בארה"ב על תוכנית סיוע ללווים הבעייתים. כצעד ראשוני ידחו הפעולות כנגד לווים בעייתיים המפגרים בתשלומי המשכנתא 90 יום או יותר. מזכיר האוצר האמריקני, פולסון בירך על הצעד וציין שזהו עוד מהלך בכיוון הנכון, אולם באותה נשימה הזכיר כי חייבת להיות היענות כוללת בכדי שהמהלך יצליח.

כאמור במוקד היום עמד הפרסום של תחנת הטלוויזיה CNBC כי המשקיע המיליארדר וורן באפט הגיש בשבוע שעבר הצעה למבטחת האג"ח MBIA (סימול: MBI), בה הוא מציע להבטיח את כל אגרות החוב המוניציפליות אותן היא מבטחת. בנוסף, באפט שיגר הצעה דומה לשתי מבטחות אג"ח נוספות, אך אחת מהן דחתה את הצעתו המפתה.

"מבחינת הסנטימנט, ההצעה מפתה, ההצעה תספק נזילות לחברות המבטחות אגרות חוב והחשופות למכשיר ה-CDO, עם זאת ההצעה אינה פותרת את הבעיה המרכזית. הבעיה לא תיפתר כי אף אחד לא דאג בעניין אגרות החוב המוניציפליות" ציין פיטר בוקוואר, טסטרטג ב-Miller Tabek.

בחזית החברות הגנריות, חברת Schering-Plough, הודיעה היום על הפסד מאסיבי של יותר מ-3 מיליארד דולר, עם זאת ביצועי החברה הכו את חזיות האנליסטים. בנוסף, ענקית תרופות הישראלית, טבע, הציגה היום בדוחותיה רווחים אשר עקפו את תחזיות האנליסטים.

מדדים

אינדקס הנאסד"ק סגר ללא שינוי ברמה של 2,320 נקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בעלייה של 1.09% לרמה של 12,373 נקודות. בנוסף, אינדקס ה-S&P500 סגר בעלייה של 0.73% לרמה של 1,348 נקודות.

מאקרו

היום לא פורסמו נתוני מאקרו.

אמריקניות במרכז

ג'נרל מוטורס בלטה לאור הדוחות הכספיים. החברה דיווחה על רווח רבעוני נקי של 8 סנט למניה וצמיחה של 7% בהכנסות ל-46 מיליארד דולר - מעל לתחזיות האנליסטים. למרות אי הוודאות בשווקים, החברה צופה המשך צמיחה ברווחים השנה, בעיקר בגלל הפעילות בשווקים המתעוררים.

חדשות רעות נושכות את אחוריה של ענקית השבבים, INTEL CORP, בעוד הרגולטורים באירופה פשטו על החברה בחיפוש אחר הוכחות לשבירת חוק המונופול או הקרטל. בהמשך לחיפוש, הרשויות גם פשטו על ספקי המחשבים, כך הודיעה היום הועדה האירופאית.

במגזר הפיננסים, בית ההשקעות קרדיט סוויס (סימול: CS) דיווח היום על נפילה של 72% ברווח הנקי ברבעון החולף, וזאת בעיקר בגלל מחיקות הקשורות למשבר הסאב-פריים. בנוסף, הבנק הודיע כי ייתכן ולא יספיק להשלים את תכנית ה-BuyBack שלו השנה.

יאהו ממשיכה לככב בכותרות. לאחר שדחתה אתמול את הצעת הרכש של מיקרוסופט, דיווח היום העיתון "וול סטריט ג'ורנל" כי החברה מתכננת לפטר 1,000 עובדים. החברה, נציין, מעסיקה היום 14,300 עובדים. בנוסף, הודיעה היום ענקית האינטרנט על רכישת חברת המולטימדיה, Maven Networks, בעלות של 160 מיליון דולר.

ענקית הפיננסים UBS עדכנה היום מעלה את המלצותיה לגבי מניות חברת Weatherford (סימול: WFT ) מ"החזק" ל"קנייה", אך עם זאת, עדכנה מטה המלצותיה לגבי מניות חברת Baker Hughes, ( סימול: BHI ) ל"החזק" מ"קנייה". ב-USB הסביר כי חברת Baker Hughes מעלה סימני שאלה רבים בעניין חשיפתה באמריקה הלטינית ובחלק המזרחי של המוספירה.

ישראליות במרכז

טבע חו"ל ריכזה עניין על רקע פרסום דוחותיה הכספיים. החברה הציגה רווח רבעוני נקי של 69 סנט למניה, מעבר לתחזיות האנליסטים. שעות ספורות לאחר פרסום הדוחות, טבע שיגרה תחזיות לשוק אשר עקפו את תחזיות האנליסטים. המנכ"ל שלמה ינאי: "אנו אופטימיים מאוד בנוגע לשנה הקרובה".

חברת אורכית חו"ל דיווחה היום, על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, בהם היא מציגה כצפוי רווח של 38 סנט למניה ברבעון הרביעי על הכנסות של 1.8 מיליון דולר. כמו כן, לרבעון הראשון, צופה אורכית, כי תרשום הכנסות של 1.6 מיליון דולר והפסד המוערך ב-8.9 מיליון דולר, או 55 סנט למניה.

ישראליות נוספות שפרסמו היום את הדוחות הן אלוט תקשורת וקומטאץ'. אלוט הודיעה על קיטון של 9% בהכנסות הרבעוניות לרמה של 8.7 מיליון דולר, וכן על הפסד של 6 סנט למניה - מעבר לתחזיות האנליסטים. קומטאץ', לעומת זאת, דיווחה על צמיחה של 50% בהכנסות הרבעון הרביעי ל-3.3 מיליון דולר ורווח נקי (non-GAAP) של מיליון דולר לעומת 448 אלף דולר ברבעון המקביל.

גילת לוויינים ( גילת חו"ל ) ממשיכה ברצף החוזים שלה בהודו. כשבועיים לאחר שהודיעה על הזמנה של כ-13 אלף תחנות VSAT שהתקבלה מבהארטי איירטל ההודית, דיווחה היום גילת על הזמנה חדשה מהודו, והפעם מחברת טאטאנט (Tatanet), אחת מספקיות שירותי הלוויין המובילות בהודו. במסגרת העסקה, תספק גילת רשת לוויין מסוג SkyEdge.

ריטליקס חו"ל נסחרה על רקע התנועות האחרונות במניה, כאשר היום נודע כי קרן פימי, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל בעלת הון של 1.25 מיליארד דולר, רכשה עוד ממניות החברה בבורסה. הקרן רכשה כ-12% ממניות ריטליקס בהשקעה של למעלה מ-35 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".