מיטב: מדד הקרנות איבד 2.9% בינואר; קרנות המניות בישראל איבדו כ-12%
בבית ההשקעות מיטב מסכמים היום את תשואת קרנות הנאמנות לחודש ינואר. בשורה התחתנונה מסכמים בבית ההשקעות כי המדד של כלל קרנות הנאמנות רשם ירידה של 2.9%, הקרנות המתמחות במניות חו"ל ירדו ב-16.4%, הקרנות המתמחות במניות בישראל איבדו 11.8% והקרנות הגמישות רשמו ירידה של 10.6%, על רקע ירידות השערים החדות בבורסות הארץ והעולם. עם זאת, הקרנות המנייתיות המקומיות היכו בחודש האחרון את מדדי הבורסה וגם את תעודות הסל באופן בולט.
הקרנות המתמחות באג"ח חו"ל איבדו 4.5% והקרנות הכספיות הדולריות ירדו ב- 4.1%, על רקע חולשתו של המטבע האמריקאי, הקרנות המתמחות באג"ח כללי ירדו ב- 1.2%, בעוד שהקרנות המתמחות באג"ח מדינה הוסיפו 0.4%, עוצמתו של השקל חילצה אמנם את הקרנות השקליות מהטריטוריה השלילית, אך באה לידי ביטוי בתשואתן באופן מתון בלבד, כך שהקרנות השקליות עלו ב- 0.5% והכספיות השקליות עלו ב- 0.4%.
במיטב מדגישים את הרפורמה החדשה בקרנות הנאמנות, שיצאה לדרך עם פתיחת 2008, ובמרכזה עומדים שני נושאים עיקריים: האחד, סיווג מחדש של קרנות נאמנות ושינוי אופן הצגתן במערכות הייעוץ הבנקאיות, בבורסה ובאמצעי התקשורת, והשני, פיתוח קרנות נאמנות מסוגים חדשים שלא היו קיימים עד כה.
באמצעות הסיווג המחודש והגדרת אופן הצגת הקרנות, עושה הרפורמה סדר בשמות הקרנות, באופי החשיפה שלהן למניות ולמט"ח וברמת הסיכון שלהן. הקרנות מסווגות על פי כותרות קבועות וברורות, כאשר כל קרן מופיעה תחת כותרות מאפיינות שמתחלקות לכותרת על, כותרת ראשית וכותרת משנית. כותרות אלו משקפות את הנכסים המוחזקים בקרן ואת מדד היחס שעל פיו הן משקיעות. בנוסף, נקבעמפתח מספרי שלפיו ניתן יהיה להשוות בין הקרנות ביתר קלות.
בעקבות הרפורמה פותחו מוצרים חדשים, כשבין הבולטים ביניהם נזכיר את הקרנות הכספיות, שמשכו תשומת לב רבה עוד לפני שהחלו להיסחר, אגד קרנות, קרן ייחודית, קרן מחקה וקרן ממונפת. מנהלי הקרנות נדרשים להגביר את השקיפות, ולפרט את מסגרת מדיניות ההשקעות של הקרנות שבניהולם, וכאמור, גם את שיעור החשיפה/הסיכון המרבי למניות ולמט"ח.
זאת ועוד, הרפורמה מגבירה את התחרות בשוק ההון, ומרחיבה את היצע המוצרים הפיננסיים בתחום, דבר שיתרום רבות למשקיעים ויגדיל את מגוון אפשרויות ההשקעה המוצעות להם. בין המוצרים החדשים יהיו אף כאלה המתגברים על חסמים שעד כה הקשו על הפעילות בענף והגבילו את אפשרויות ההשקעה.
להלן: 10 הקרנות הטובות ביותר –ינואר 2008
להלן: 10 הקרנות הגרועות ביותר – ינואר 2008
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
