לאומי: התנודתיות בשווקים צפויה להמשך בטווח הקצר

רמת התנודתיות בשוק אינה מתאימה ללקוח הסולידי או למשקיע שיידרש לכספו בטווח הקצר. בטווח הארוך מעריכים בלאומי כי נתוני הכלכלה המקומית הטובים יתמכו בביצועי החברות
שי טופז |

כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.

כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה מעורבת. החלטות הריבית שהתקבלו בארץ ובארה"ב היו בהתאם לציפיות ולא השפיעו באופן משמעותי על המסחר. גם דוח ועדת וינוגרד התקבל באדישות יחסית ונראה כי היום יותר מתמיד הופכות השפעות הגלובליזציה לדומיננטיות והשוק המקומי מושפע בעיקר מהמתרחש מעבר לים.

התנודתיות במסחר התוך יומי נמשכה גם השבוע אך הייתה נמוכה מזו שנרשמה בשבוע שעבר והורגשה רגיעה מסוימת. גם מחזורי המסחר קטנו והמחזור הממוצע היומי עמד על כ-2 מיליארד שקל בהשוואה לכ-3 מיליארד שקל (בניכוי מחזור פקיעת האופציות) בשבוע שעבר.

ממבט על תשואות המדדים מתחילת השנה ניתן לחוש במהפך מסוים לעומת השנה שעברה. כך מתחילת השנה צועדות בראש מניות הפיננסים והיתר 120 עם תשואות שליליות מתונות ביחס למניות המעו"ף ות"א 100 שבתום השנה שעברה עמדו בראש טבלת התשואות.

מניות בולטות השבוע

בין המניות שריכזו עניין השבוע בלטו מניות קבוצת אי.די.בי. בתחילת השבוע רכשה אי.די.בי פיתוח מניות דיסקונט השקעות בכ-200 מיליון שקל, זאת לאחר שמנייתה של האחרונה איבדה כ-23% משוויה מתחילת השנה. בהמשך הודיעה דסק"ש כי היא בוחנת מכירה של אחזקותיה בחברת המלט (44.8%) ומניית המלט זינקה מאז בכ- 16%. בנוסף הודיעה החברה על מכירה של 3.3% ממניות סלקום בשתי עסקאות בתמורה כוללת של כ-330 מיליון שקל. בתחילה הגיבה סלקום בירידות שערים אך כבר למחרת חזרה לרמתה טרם ההודעה.

נתוני המאקרו במשק

גם השבוע המשיכו לזרום נתוני מאקרו חזקים לזירה המקומית, אם כי ניכר כי לפחות בחלקם ניכרת התמתנות בקצב הצמיחה. ראשית נציין את סקר החברות והעסקים של בנק ישראל לרביע האחרון של 2007 המצביע על המשך העלייה המואצת בפעילות הכלכלית תוך האטה בקצב הגידול ביחס לרביע השלישי. כמו כן העלייה בפעילות צפויה להמשך גם ברביע הראשון של 2008, אך גם כאן צפויה התמתנות מסוימת בהשוואה לרביע האחרון של 2007.

עוד עולה מהסקר כי בחלק מהענפים נמשכה הירידה במגבלות הביקוש ובחלקם רמות מגבלות ההיצע כבר גבוהות מרמות מגבלות הביקוש, דבר המצביע על הפעילות הגבוהה של המשק ועל התקרבותו המתמשכת למיצוי כושר הייצור. מלקט אינידקטורים כלכליים שפרסמה הלמ"ס לרבעון הרביעי של 2007 עולה כי מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים עלה באוקטובר-נובמבר 2007 בשיעור של 2.1% בהמשך לעלייה של 3.8% בחודשיים הקודמים ומדד פדיון המסחר הקמעונאי, שהוא אינדיקטור לביקושים בשוק המקומי, עלה באוקטובר-נובמבר בשיעור של- 3.9% לאחר עלייה של 5.9% בחודשיים הקודמים.

סקירות חיוביות של בנקי השקעות זרים

נראה כי נתוני הכלכלה הטובים הרשימו את בנקי ההשקעות הזרים UBS וליהמן ברדרס אשר פרסמו השבוע סקירות חיוביות על המשק הישראלי. ב- UBS הורידו את תחזית הצמיחה של ישראל בשנים 2008 ו-2009 ל-3.8% ו- 4.1% בהתאמה בהשוואה להערכה קודמת של 4.2% ו-4.4% בהתאמה, זאת בעקבות ההאטה בארה"ב ובאירופה ותלותה של ישראל בייצוא אליהן.

למרות הפחתת התחזית ציינו בבנק כי הביקושים בישראל נותרו גבוהים ויפצו על הקיטון הצפוי ביצוא והעלו את המלצתם לישראל מ"תשואת חסר" ל"תשואת יתר", זאת בעקבות ירידת מחירי המניות לצד תנאים כלכליים טובים במשק המקומי. בליהמן ברדרס חוזים צמיחה של 4% בישראל בשנת 2008 ומציינים כי שיעור זה אינו תלוי בהתפתחויות חיצוניות. עוד הם מציינים לחיוב את איתנותו של מאזן התשלומים של ישראל.

עדכון משקל המניות במדדים בבורסה

ביום ראשון יתעדכנו המדדים ומשקל המניות יקבע על פי שווי הונן הצף ולא ייגזר משווי השוק שלהן כנהוג כיום. אתמול (יום חמישי) התקיים מסחר נעילה מיוחד בן 45 דקות על מנת לסייע לכלל הגופים להיערך לקראת העדכון. שינוי משמעותי במדד ת"א 100 צפוי במשקלם של הבנקים ובמשקלם של מניות הטכנולוגיה שיעלה באופן חד (לפיכך רשם מדד התל טק 15 עלייה חדה במסחר הנעילה ביום חמישי) וכן תחול ירידה במשקלן של חברות האחזקה ושל חברות הנדל"ן.

מבט לעתיד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: