לאומי: התנודתיות בשווקים צפויה להמשך בטווח הקצר

רמת התנודתיות בשוק אינה מתאימה ללקוח הסולידי או למשקיע שיידרש לכספו בטווח הקצר. בטווח הארוך מעריכים בלאומי כי נתוני הכלכלה המקומית הטובים יתמכו בביצועי החברות
שי טופז |

כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.

כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה מעורבת. החלטות הריבית שהתקבלו בארץ ובארה"ב היו בהתאם לציפיות ולא השפיעו באופן משמעותי על המסחר. גם דוח ועדת וינוגרד התקבל באדישות יחסית ונראה כי היום יותר מתמיד הופכות השפעות הגלובליזציה לדומיננטיות והשוק המקומי מושפע בעיקר מהמתרחש מעבר לים.

התנודתיות במסחר התוך יומי נמשכה גם השבוע אך הייתה נמוכה מזו שנרשמה בשבוע שעבר והורגשה רגיעה מסוימת. גם מחזורי המסחר קטנו והמחזור הממוצע היומי עמד על כ-2 מיליארד שקל בהשוואה לכ-3 מיליארד שקל (בניכוי מחזור פקיעת האופציות) בשבוע שעבר.

ממבט על תשואות המדדים מתחילת השנה ניתן לחוש במהפך מסוים לעומת השנה שעברה. כך מתחילת השנה צועדות בראש מניות הפיננסים והיתר 120 עם תשואות שליליות מתונות ביחס למניות המעו"ף ות"א 100 שבתום השנה שעברה עמדו בראש טבלת התשואות.

מניות בולטות השבוע

בין המניות שריכזו עניין השבוע בלטו מניות קבוצת אי.די.בי. בתחילת השבוע רכשה אי.די.בי פיתוח מניות דיסקונט השקעות בכ-200 מיליון שקל, זאת לאחר שמנייתה של האחרונה איבדה כ-23% משוויה מתחילת השנה. בהמשך הודיעה דסק"ש כי היא בוחנת מכירה של אחזקותיה בחברת המלט (44.8%) ומניית המלט זינקה מאז בכ- 16%. בנוסף הודיעה החברה על מכירה של 3.3% ממניות סלקום בשתי עסקאות בתמורה כוללת של כ-330 מיליון שקל. בתחילה הגיבה סלקום בירידות שערים אך כבר למחרת חזרה לרמתה טרם ההודעה.

נתוני המאקרו במשק

גם השבוע המשיכו לזרום נתוני מאקרו חזקים לזירה המקומית, אם כי ניכר כי לפחות בחלקם ניכרת התמתנות בקצב הצמיחה. ראשית נציין את סקר החברות והעסקים של בנק ישראל לרביע האחרון של 2007 המצביע על המשך העלייה המואצת בפעילות הכלכלית תוך האטה בקצב הגידול ביחס לרביע השלישי. כמו כן העלייה בפעילות צפויה להמשך גם ברביע הראשון של 2008, אך גם כאן צפויה התמתנות מסוימת בהשוואה לרביע האחרון של 2007.

עוד עולה מהסקר כי בחלק מהענפים נמשכה הירידה במגבלות הביקוש ובחלקם רמות מגבלות ההיצע כבר גבוהות מרמות מגבלות הביקוש, דבר המצביע על הפעילות הגבוהה של המשק ועל התקרבותו המתמשכת למיצוי כושר הייצור. מלקט אינידקטורים כלכליים שפרסמה הלמ"ס לרבעון הרביעי של 2007 עולה כי מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים עלה באוקטובר-נובמבר 2007 בשיעור של 2.1% בהמשך לעלייה של 3.8% בחודשיים הקודמים ומדד פדיון המסחר הקמעונאי, שהוא אינדיקטור לביקושים בשוק המקומי, עלה באוקטובר-נובמבר בשיעור של- 3.9% לאחר עלייה של 5.9% בחודשיים הקודמים.

סקירות חיוביות של בנקי השקעות זרים

נראה כי נתוני הכלכלה הטובים הרשימו את בנקי ההשקעות הזרים UBS וליהמן ברדרס אשר פרסמו השבוע סקירות חיוביות על המשק הישראלי. ב- UBS הורידו את תחזית הצמיחה של ישראל בשנים 2008 ו-2009 ל-3.8% ו- 4.1% בהתאמה בהשוואה להערכה קודמת של 4.2% ו-4.4% בהתאמה, זאת בעקבות ההאטה בארה"ב ובאירופה ותלותה של ישראל בייצוא אליהן.

למרות הפחתת התחזית ציינו בבנק כי הביקושים בישראל נותרו גבוהים ויפצו על הקיטון הצפוי ביצוא והעלו את המלצתם לישראל מ"תשואת חסר" ל"תשואת יתר", זאת בעקבות ירידת מחירי המניות לצד תנאים כלכליים טובים במשק המקומי. בליהמן ברדרס חוזים צמיחה של 4% בישראל בשנת 2008 ומציינים כי שיעור זה אינו תלוי בהתפתחויות חיצוניות. עוד הם מציינים לחיוב את איתנותו של מאזן התשלומים של ישראל.

עדכון משקל המניות במדדים בבורסה

ביום ראשון יתעדכנו המדדים ומשקל המניות יקבע על פי שווי הונן הצף ולא ייגזר משווי השוק שלהן כנהוג כיום. אתמול (יום חמישי) התקיים מסחר נעילה מיוחד בן 45 דקות על מנת לסייע לכלל הגופים להיערך לקראת העדכון. שינוי משמעותי במדד ת"א 100 צפוי במשקלם של הבנקים ובמשקלם של מניות הטכנולוגיה שיעלה באופן חד (לפיכך רשם מדד התל טק 15 עלייה חדה במסחר הנעילה ביום חמישי) וכן תחול ירידה במשקלן של חברות האחזקה ושל חברות הנדל"ן.

מבט לעתיד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':