לאומי: התנודתיות בשווקים צפויה להמשך בטווח הקצר

רמת התנודתיות בשוק אינה מתאימה ללקוח הסולידי או למשקיע שיידרש לכספו בטווח הקצר. בטווח הארוך מעריכים בלאומי כי נתוני הכלכלה המקומית הטובים יתמכו בביצועי החברות
שי טופז |

כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.

כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה מעורבת. החלטות הריבית שהתקבלו בארץ ובארה"ב היו בהתאם לציפיות ולא השפיעו באופן משמעותי על המסחר. גם דוח ועדת וינוגרד התקבל באדישות יחסית ונראה כי היום יותר מתמיד הופכות השפעות הגלובליזציה לדומיננטיות והשוק המקומי מושפע בעיקר מהמתרחש מעבר לים.

התנודתיות במסחר התוך יומי נמשכה גם השבוע אך הייתה נמוכה מזו שנרשמה בשבוע שעבר והורגשה רגיעה מסוימת. גם מחזורי המסחר קטנו והמחזור הממוצע היומי עמד על כ-2 מיליארד שקל בהשוואה לכ-3 מיליארד שקל (בניכוי מחזור פקיעת האופציות) בשבוע שעבר.

ממבט על תשואות המדדים מתחילת השנה ניתן לחוש במהפך מסוים לעומת השנה שעברה. כך מתחילת השנה צועדות בראש מניות הפיננסים והיתר 120 עם תשואות שליליות מתונות ביחס למניות המעו"ף ות"א 100 שבתום השנה שעברה עמדו בראש טבלת התשואות.

מניות בולטות השבוע

בין המניות שריכזו עניין השבוע בלטו מניות קבוצת אי.די.בי. בתחילת השבוע רכשה אי.די.בי פיתוח מניות דיסקונט השקעות בכ-200 מיליון שקל, זאת לאחר שמנייתה של האחרונה איבדה כ-23% משוויה מתחילת השנה. בהמשך הודיעה דסק"ש כי היא בוחנת מכירה של אחזקותיה בחברת המלט (44.8%) ומניית המלט זינקה מאז בכ- 16%. בנוסף הודיעה החברה על מכירה של 3.3% ממניות סלקום בשתי עסקאות בתמורה כוללת של כ-330 מיליון שקל. בתחילה הגיבה סלקום בירידות שערים אך כבר למחרת חזרה לרמתה טרם ההודעה.

נתוני המאקרו במשק

גם השבוע המשיכו לזרום נתוני מאקרו חזקים לזירה המקומית, אם כי ניכר כי לפחות בחלקם ניכרת התמתנות בקצב הצמיחה. ראשית נציין את סקר החברות והעסקים של בנק ישראל לרביע האחרון של 2007 המצביע על המשך העלייה המואצת בפעילות הכלכלית תוך האטה בקצב הגידול ביחס לרביע השלישי. כמו כן העלייה בפעילות צפויה להמשך גם ברביע הראשון של 2008, אך גם כאן צפויה התמתנות מסוימת בהשוואה לרביע האחרון של 2007.

עוד עולה מהסקר כי בחלק מהענפים נמשכה הירידה במגבלות הביקוש ובחלקם רמות מגבלות ההיצע כבר גבוהות מרמות מגבלות הביקוש, דבר המצביע על הפעילות הגבוהה של המשק ועל התקרבותו המתמשכת למיצוי כושר הייצור. מלקט אינידקטורים כלכליים שפרסמה הלמ"ס לרבעון הרביעי של 2007 עולה כי מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים עלה באוקטובר-נובמבר 2007 בשיעור של 2.1% בהמשך לעלייה של 3.8% בחודשיים הקודמים ומדד פדיון המסחר הקמעונאי, שהוא אינדיקטור לביקושים בשוק המקומי, עלה באוקטובר-נובמבר בשיעור של- 3.9% לאחר עלייה של 5.9% בחודשיים הקודמים.

סקירות חיוביות של בנקי השקעות זרים

נראה כי נתוני הכלכלה הטובים הרשימו את בנקי ההשקעות הזרים UBS וליהמן ברדרס אשר פרסמו השבוע סקירות חיוביות על המשק הישראלי. ב- UBS הורידו את תחזית הצמיחה של ישראל בשנים 2008 ו-2009 ל-3.8% ו- 4.1% בהתאמה בהשוואה להערכה קודמת של 4.2% ו-4.4% בהתאמה, זאת בעקבות ההאטה בארה"ב ובאירופה ותלותה של ישראל בייצוא אליהן.

למרות הפחתת התחזית ציינו בבנק כי הביקושים בישראל נותרו גבוהים ויפצו על הקיטון הצפוי ביצוא והעלו את המלצתם לישראל מ"תשואת חסר" ל"תשואת יתר", זאת בעקבות ירידת מחירי המניות לצד תנאים כלכליים טובים במשק המקומי. בליהמן ברדרס חוזים צמיחה של 4% בישראל בשנת 2008 ומציינים כי שיעור זה אינו תלוי בהתפתחויות חיצוניות. עוד הם מציינים לחיוב את איתנותו של מאזן התשלומים של ישראל.

עדכון משקל המניות במדדים בבורסה

ביום ראשון יתעדכנו המדדים ומשקל המניות יקבע על פי שווי הונן הצף ולא ייגזר משווי השוק שלהן כנהוג כיום. אתמול (יום חמישי) התקיים מסחר נעילה מיוחד בן 45 דקות על מנת לסייע לכלל הגופים להיערך לקראת העדכון. שינוי משמעותי במדד ת"א 100 צפוי במשקלם של הבנקים ובמשקלם של מניות הטכנולוגיה שיעלה באופן חד (לפיכך רשם מדד התל טק 15 עלייה חדה במסחר הנעילה ביום חמישי) וכן תחול ירידה במשקלן של חברות האחזקה ושל חברות הנדל"ן.

מבט לעתיד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".