לאומי: התנודתיות בשווקים צפויה להמשך בטווח הקצר
כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה מעורבת. החלטות הריבית שהתקבלו בארץ ובארה"ב היו בהתאם לציפיות ולא השפיעו באופן משמעותי על המסחר. גם דוח ועדת וינוגרד התקבל באדישות יחסית ונראה כי היום יותר מתמיד הופכות השפעות הגלובליזציה לדומיננטיות והשוק המקומי מושפע בעיקר מהמתרחש מעבר לים.
התנודתיות במסחר התוך יומי נמשכה גם השבוע אך הייתה נמוכה מזו שנרשמה בשבוע שעבר והורגשה רגיעה מסוימת. גם מחזורי המסחר קטנו והמחזור הממוצע היומי עמד על כ-2 מיליארד שקל בהשוואה לכ-3 מיליארד שקל (בניכוי מחזור פקיעת האופציות) בשבוע שעבר.
ממבט על תשואות המדדים מתחילת השנה ניתן לחוש במהפך מסוים לעומת השנה שעברה. כך מתחילת השנה צועדות בראש מניות הפיננסים והיתר 120 עם תשואות שליליות מתונות ביחס למניות המעו"ף ות"א 100 שבתום השנה שעברה עמדו בראש טבלת התשואות.
מניות בולטות השבוע
בין המניות שריכזו עניין השבוע בלטו מניות קבוצת אי.די.בי. בתחילת השבוע רכשה אי.די.בי פיתוח מניות דיסקונט השקעות בכ-200 מיליון שקל, זאת לאחר שמנייתה של האחרונה איבדה כ-23% משוויה מתחילת השנה. בהמשך הודיעה דסק"ש כי היא בוחנת מכירה של אחזקותיה בחברת המלט (44.8%) ומניית המלט זינקה מאז בכ- 16%. בנוסף הודיעה החברה על מכירה של 3.3% ממניות סלקום בשתי עסקאות בתמורה כוללת של כ-330 מיליון שקל. בתחילה הגיבה סלקום בירידות שערים אך כבר למחרת חזרה לרמתה טרם ההודעה.
נתוני המאקרו במשק
גם השבוע המשיכו לזרום נתוני מאקרו חזקים לזירה המקומית, אם כי ניכר כי לפחות בחלקם ניכרת התמתנות בקצב הצמיחה. ראשית נציין את סקר החברות והעסקים של בנק ישראל לרביע האחרון של 2007 המצביע על המשך העלייה המואצת בפעילות הכלכלית תוך האטה בקצב הגידול ביחס לרביע השלישי. כמו כן העלייה בפעילות צפויה להמשך גם ברביע הראשון של 2008, אך גם כאן צפויה התמתנות מסוימת בהשוואה לרביע האחרון של 2007.
עוד עולה מהסקר כי בחלק מהענפים נמשכה הירידה במגבלות הביקוש ובחלקם רמות מגבלות ההיצע כבר גבוהות מרמות מגבלות הביקוש, דבר המצביע על הפעילות הגבוהה של המשק ועל התקרבותו המתמשכת למיצוי כושר הייצור. מלקט אינידקטורים כלכליים שפרסמה הלמ"ס לרבעון הרביעי של 2007 עולה כי מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים עלה באוקטובר-נובמבר 2007 בשיעור של 2.1% בהמשך לעלייה של 3.8% בחודשיים הקודמים ומדד פדיון המסחר הקמעונאי, שהוא אינדיקטור לביקושים בשוק המקומי, עלה באוקטובר-נובמבר בשיעור של- 3.9% לאחר עלייה של 5.9% בחודשיים הקודמים.
סקירות חיוביות של בנקי השקעות זרים
נראה כי נתוני הכלכלה הטובים הרשימו את בנקי ההשקעות הזרים UBS וליהמן ברדרס אשר פרסמו השבוע סקירות חיוביות על המשק הישראלי. ב- UBS הורידו את תחזית הצמיחה של ישראל בשנים 2008 ו-2009 ל-3.8% ו- 4.1% בהתאמה בהשוואה להערכה קודמת של 4.2% ו-4.4% בהתאמה, זאת בעקבות ההאטה בארה"ב ובאירופה ותלותה של ישראל בייצוא אליהן.
למרות הפחתת התחזית ציינו בבנק כי הביקושים בישראל נותרו גבוהים ויפצו על הקיטון הצפוי ביצוא והעלו את המלצתם לישראל מ"תשואת חסר" ל"תשואת יתר", זאת בעקבות ירידת מחירי המניות לצד תנאים כלכליים טובים במשק המקומי. בליהמן ברדרס חוזים צמיחה של 4% בישראל בשנת 2008 ומציינים כי שיעור זה אינו תלוי בהתפתחויות חיצוניות. עוד הם מציינים לחיוב את איתנותו של מאזן התשלומים של ישראל.
עדכון משקל המניות במדדים בבורסה
ביום ראשון יתעדכנו המדדים ומשקל המניות יקבע על פי שווי הונן הצף ולא ייגזר משווי השוק שלהן כנהוג כיום. אתמול (יום חמישי) התקיים מסחר נעילה מיוחד בן 45 דקות על מנת לסייע לכלל הגופים להיערך לקראת העדכון. שינוי משמעותי במדד ת"א 100 צפוי במשקלם של הבנקים ובמשקלם של מניות הטכנולוגיה שיעלה באופן חד (לפיכך רשם מדד התל טק 15 עלייה חדה במסחר הנעילה ביום חמישי) וכן תחול ירידה במשקלן של חברות האחזקה ושל חברות הנדל"ן.
מבט לעתיד
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
