לאומי: התנודתיות בשווקים צפויה להמשך בטווח הקצר

רמת התנודתיות בשוק אינה מתאימה ללקוח הסולידי או למשקיע שיידרש לכספו בטווח הקצר. בטווח הארוך מעריכים בלאומי כי נתוני הכלכלה המקומית הטובים יתמכו בביצועי החברות
שי טופז |

כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.

כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה מעורבת. החלטות הריבית שהתקבלו בארץ ובארה"ב היו בהתאם לציפיות ולא השפיעו באופן משמעותי על המסחר. גם דוח ועדת וינוגרד התקבל באדישות יחסית ונראה כי היום יותר מתמיד הופכות השפעות הגלובליזציה לדומיננטיות והשוק המקומי מושפע בעיקר מהמתרחש מעבר לים.

התנודתיות במסחר התוך יומי נמשכה גם השבוע אך הייתה נמוכה מזו שנרשמה בשבוע שעבר והורגשה רגיעה מסוימת. גם מחזורי המסחר קטנו והמחזור הממוצע היומי עמד על כ-2 מיליארד שקל בהשוואה לכ-3 מיליארד שקל (בניכוי מחזור פקיעת האופציות) בשבוע שעבר.

ממבט על תשואות המדדים מתחילת השנה ניתן לחוש במהפך מסוים לעומת השנה שעברה. כך מתחילת השנה צועדות בראש מניות הפיננסים והיתר 120 עם תשואות שליליות מתונות ביחס למניות המעו"ף ות"א 100 שבתום השנה שעברה עמדו בראש טבלת התשואות.

מניות בולטות השבוע

בין המניות שריכזו עניין השבוע בלטו מניות קבוצת אי.די.בי. בתחילת השבוע רכשה אי.די.בי פיתוח מניות דיסקונט השקעות בכ-200 מיליון שקל, זאת לאחר שמנייתה של האחרונה איבדה כ-23% משוויה מתחילת השנה. בהמשך הודיעה דסק"ש כי היא בוחנת מכירה של אחזקותיה בחברת המלט (44.8%) ומניית המלט זינקה מאז בכ- 16%. בנוסף הודיעה החברה על מכירה של 3.3% ממניות סלקום בשתי עסקאות בתמורה כוללת של כ-330 מיליון שקל. בתחילה הגיבה סלקום בירידות שערים אך כבר למחרת חזרה לרמתה טרם ההודעה.

נתוני המאקרו במשק

גם השבוע המשיכו לזרום נתוני מאקרו חזקים לזירה המקומית, אם כי ניכר כי לפחות בחלקם ניכרת התמתנות בקצב הצמיחה. ראשית נציין את סקר החברות והעסקים של בנק ישראל לרביע האחרון של 2007 המצביע על המשך העלייה המואצת בפעילות הכלכלית תוך האטה בקצב הגידול ביחס לרביע השלישי. כמו כן העלייה בפעילות צפויה להמשך גם ברביע הראשון של 2008, אך גם כאן צפויה התמתנות מסוימת בהשוואה לרביע האחרון של 2007.

עוד עולה מהסקר כי בחלק מהענפים נמשכה הירידה במגבלות הביקוש ובחלקם רמות מגבלות ההיצע כבר גבוהות מרמות מגבלות הביקוש, דבר המצביע על הפעילות הגבוהה של המשק ועל התקרבותו המתמשכת למיצוי כושר הייצור. מלקט אינידקטורים כלכליים שפרסמה הלמ"ס לרבעון הרביעי של 2007 עולה כי מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים עלה באוקטובר-נובמבר 2007 בשיעור של 2.1% בהמשך לעלייה של 3.8% בחודשיים הקודמים ומדד פדיון המסחר הקמעונאי, שהוא אינדיקטור לביקושים בשוק המקומי, עלה באוקטובר-נובמבר בשיעור של- 3.9% לאחר עלייה של 5.9% בחודשיים הקודמים.

סקירות חיוביות של בנקי השקעות זרים

נראה כי נתוני הכלכלה הטובים הרשימו את בנקי ההשקעות הזרים UBS וליהמן ברדרס אשר פרסמו השבוע סקירות חיוביות על המשק הישראלי. ב- UBS הורידו את תחזית הצמיחה של ישראל בשנים 2008 ו-2009 ל-3.8% ו- 4.1% בהתאמה בהשוואה להערכה קודמת של 4.2% ו-4.4% בהתאמה, זאת בעקבות ההאטה בארה"ב ובאירופה ותלותה של ישראל בייצוא אליהן.

למרות הפחתת התחזית ציינו בבנק כי הביקושים בישראל נותרו גבוהים ויפצו על הקיטון הצפוי ביצוא והעלו את המלצתם לישראל מ"תשואת חסר" ל"תשואת יתר", זאת בעקבות ירידת מחירי המניות לצד תנאים כלכליים טובים במשק המקומי. בליהמן ברדרס חוזים צמיחה של 4% בישראל בשנת 2008 ומציינים כי שיעור זה אינו תלוי בהתפתחויות חיצוניות. עוד הם מציינים לחיוב את איתנותו של מאזן התשלומים של ישראל.

עדכון משקל המניות במדדים בבורסה

ביום ראשון יתעדכנו המדדים ומשקל המניות יקבע על פי שווי הונן הצף ולא ייגזר משווי השוק שלהן כנהוג כיום. אתמול (יום חמישי) התקיים מסחר נעילה מיוחד בן 45 דקות על מנת לסייע לכלל הגופים להיערך לקראת העדכון. שינוי משמעותי במדד ת"א 100 צפוי במשקלם של הבנקים ובמשקלם של מניות הטכנולוגיה שיעלה באופן חד (לפיכך רשם מדד התל טק 15 עלייה חדה במסחר הנעילה ביום חמישי) וכן תחול ירידה במשקלן של חברות האחזקה ושל חברות הנדל"ן.

מבט לעתיד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.