הצבע הירוק שולט במסכי אירופה: לונדון מתחזקת 1.4%
המדדים המובילים באירופה נסחרים כעת בעליות שערים על רקע המתנת המשקיעים וציפייתם כי ועדת השוק הפתוח אשר תתכנס היום בארה"ב תחליט על הורדת ריבית ה'פד' מחר בשיעור נוסף של 0.5% לרמה של 3.5%. כמו כן, בבנק ההשקעות, JPMorgan, ממליצים על קניית מניות והחוזים העתידיים אשר מראים על יציבות בפתיחת המסחר בארה"ב מעודדים את הלך רוח המשקיעים.
מדד MSCI העולמי מוסיף 0.7% במסחר בלונדון. הדקס הגרמני מטפס 1.07%, מדד הפוטסי הבריטי עולה 1.37%, מדד הקאק הצרפתי מתחזק 1.48%, אמסטרדם עולה 1.57% ומילנו מטפסת 1.04%.
"השווקים ממתנים להורדת ריבית נוספת", אמר פרנקויס צ'אולט, מנהל כספים ב-Montsegur Finance שבפריס.
החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב אשר מראים על סיכוי של 86% להורדה של 0.5% בריבית ה'פד' מחזקת את בטחונם של המשקיעים לחזור לשוק המניות, זאת בנוסף להורדה אשר בוצעה ב-22 לינואר בשיעור של 0.75% לרמה של 3.5%.
"הפד יכול באופן ברור לתמוך בשוק המניות ולמנוע ממנו להגיע לרמות נמוכות יותר", אמר אנטוינה ביאוג'נדרה, אסטרטג השקעות ב-Societe Generale SA.
מדד ה-Stoxx 600 התנדנד החודש בין עליות לירידות ברקע לחששות המשקיעים כי ארה"ב תגלוש לידיי מיתון וכנגד ציפיות כי עלויות ההלוואה יירדו. אינדקס זה רשם את הירידה החדה ביותר שלו ב-21 בינואר זאת מאז מתקפת הטרור בארה"ב ב-11 בספטמבר. כמו כן, רשם את העלייה החדה ביותר שלו ב-24 לינואר, מאז 2003.
המניות האירופאיות קיבלו היום זריקת עידוד חיובית מצד בנק ההשקעות JPMorgan, אשר העלה המלצתו למניות ל"משקל יתר" כי התמורה הצפויה עבור הסיכון הנלקח השתפרה באופן משמעותי.
מניית Moeller-Maersk, חברת השינוע הימי הגדולה בעולם, מוסיפה 2.7%. ב-ING Groep העלו המלצתם למניה ל"החזק" מ"מכירה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
