המשקיעים בתל אביב זרקו סחורה: המעו"ף צנח 1.7%

כיל סגרה ביציבות וריכזה מחזור אדיר. מכתשים אגן נפלה 5.4% לאחר הורדת המלצה מצד מריל לינץ'. מדד הבנקים נחתך 2.9% והוביל את הירידות. ג'י.טי.סי ירדה 8.5% על רקע הורדת המלצה מצד כלל פיננסים
אריאל אטיאס |

הבורסה התל אביבית סגרה את יום המסחר בירידות שערים חדות. הירידות הלכו והתחזקו עם פתיחת המסחר בוול סטריט וזאת לאחר שענקית הפיננסים סיטיגרופ פרסמה תוצאות מאכזבות לרבעון הרביעי, מניית החברה יורדת כעת בשיעור של 5.5%.. כמו כן, מצפים המשקיעים לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר לאחר סגירת המסחר.

האווירה השלילית בבורסה המקומית נרשמה לאורך מרבית שעות המסחר, כאשר בתחילת היום עוד דישדשו המדדים סביב רמות הפתיחה עקב עליות השערים הנאות אמש בוול סטריט, מחד, וירידות השערים במזרח, מאידך. עם זאת, הטריטוריה האדומה החלה לשלוט במהרה במסכי הבורסה.

האינפלציה בישראל בשנת 2007 צפויה להסתכם ב-3.2%. כך מעריכים היום גורמים בשוק לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר, אשר יפורסם היום ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וצפוי להצביע על עלייה של 0.3%-0.5% במחירים במשק בחודש החולף .

מדד המעו"ף צנח 1.72% ונעל ברמה של 1,150 נקודות. מדד ת"א 100 איבד 1.71% לרמה של 1080 נקודות, מדד ת"א 75 ירד 1.80% לרמה של 908 נקודות ומדד התל טק נסוג 1.09% לרמה של 311 הנקודות.

מדדי אסיה: ביפן, מדד הניקיי 225 ירד 0.98%. בסין, מדד שנחאי השיל 0.99%. בהונג קונג, מדד האנג סנג ירד 2.38%.

מניות במרכז

מניות מכתשים אגן, אשר מרכזת תשומת לב רבה במהלך ימי המסחר האחרונים רשמה היום ירידה של כ-5.4% זאת בעקבות הורדת המלצה ל"נייטרלי" מצד מריל לינץ'. "כמו שאנחנו רואים את זה, אזהרת הרווח של מכתשים אגן לרבעון הרביעי של 2007 הינה אינדיקטיבית לשנת 2008", כתבו האנליסטים במחלקת המחקר של ענקית ההשקעות . כמו כן, בבנק איגוד חזרו לסקר את החברה בהמלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 35 שקל .

ירידות השערים במניה, באות רק יום לאחר שקונצרן כור, בשליטת נוחי דנקנר, רכש 2.49 מיליון ממניות החברה בשווי כולל של כ-80 מיליון שקל.

מניית הפועלים נפלה 3.7%. גם כאן, בעלי העניין בלטו אתמול - שרי אריסון, הודיעה אתמול די אספה מיליון מניות, ממניות בנק פועלים בסכום כולל של 17.8 מיליון שקלים, אתמול. האנליסט יובל בן זאב, מכלל פיננסים בטוחה, התייחס למחיקות הבנק הצפויות ואמר, "האם זהו סוף פסוק? ככל הנראה לא".

מניות טבע ירדה 2.4%, זאת למרות הודעת החברה אמש, כי ה-FDA העניק לה אישור זמני לשווק תרופה גנרית לטיפול בחולי אלצהיימר, שהיקף מכירותיה השנתיות בארה"ב (נתוני מקור) בלבד נאמד ב-1.6 מיליארד דולר. מדובר בגרסה גנרית לתרופה, שפיתחה יצרנית התרופות Eisai, המשווקת תחת השם Aricept.

קרדן אן.וי ו-ג'י.טי.סי רשמו היום ירידות שערים חדות. "רוח קרה נושבת בענ"ף הנדל"ן באירופה ושולחת מניות רבות אל עומק תא ההקפאה. מגמה זו לא פסחה על ג'י.טי.סי וקרדן". כך פותח האנליסט יובל בן זאב מכלל פיננסים בטוחה את סקירתו המעודכנת על המניות, סקירה בה מוריד האנליסט את ההמלצה ל-ג'י.טי.סי ל"תשואת שוק" עם מחיר יעד של 64 שקל למניה, ובה בעת מותיר את ההמלצה לקרדן על "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 70 שקל למניה.

קבוצת קמן אחזקות, שבשליטת רוני אלרואי, פירסמה היום הצעת רכש לרכישת 3.4 מיליון מניות חברת ישאל במחיר של 16 שקל למניה ובתמורה כוללת של כ-54.4 מיליון שקל. קמן מחזיקה כיום בכ-76% מהון המניות של ישאל. המועד האחרון להיענות להצעה נקבע ליום-30 בינואר 2008. במקרה בו תתקבל הצעת הרכש באופן מלא, תרכוש קמן את כל אחזקות הציבור בחברה היא תחזיק ב-100% ממניותיה, וישאל תחדל מלהיות חברת ציבורית ומניותיה יימחקו מהמסחר בבורסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".