Big Think: אתר חברתי חדש לשיתוף רעיונות

באתר יוצגו עמדות בשלל נושאים - מאנרגיה חלופית ועד משבר המשכנתאות ● בשלב ראשון מציע האתר 100 שעות של ראיונות וידיאו עם דמויות ידועות, ובהן הסנטור אדוארד קנדי, המושל לשעבר מיט רומני ועוד ● מאחורי אתר Big Think ניצבים משקיעים עתירי ממון, ובהם פיטר תיל - ממייסדי PayPal ואחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק; ולארי סאמרס, שכיהן בעבר כשר האוצר של ארה"ב וכנשיא אוניברסיטת הרווארד

אתר חדש בשם Web 2.0 - Big Think - אשר מבקש להציע במה לבעלי חזון מובילים בתחומם (thought leaders) עלה בסוף השבוע לרשת. באתר יוצגו עמדות בשלל נושאים - מאנרגיה חלופית ועד משבר המשכנתאות. מאחורי אתר Big Think ניצבים משקיעים עתירי ממון, ובהם פיטר תיל - ממייסדי PayPal ואחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק; ולארי סאמרס, שכיהן בעבר כשר האוצר של ארה"ב וכנשיא אוניברסיטת הרווארד.

בשלב ראשון מציע האתר 100 שעות של ראיונות וידיאו עם דמויות ידועות, ובהן הסנטור אדוארד קנדי, המושל לשעבר מיט רומני, איש העסקים ריצ'רד ברנסון, הסופרת נעמי קליין, המוזיקאי מובי, שופט בית המשפט העליון של ארה"ב סטיבן בראייר והשף ז'אק פפין.

מקימי האתר מקווים שסרטונים אלה ישמשו ככן שיגור לתכנים נוספים שיתרמו הגולשים, בנושאים הנידונים בסרטונים ובנושאים נוספים. כך לדוגמה, מוזמנים הגולשים להעלות סרטוני וידיאו כתגובה לראיונות, ולגבות את עמדותיהם בתמונות - צוין באתר. הסרטונים ידורגו על סמך הפופולריות שלהם בקרב הגולשים.

ויקטוריה בראון, ממייסדות Big Think, אמרה כי "למרות שאנו חיים בעידן גלובלי, אין עדיין פורום מרכזי ועולמי לחילופי דעות, דיונים או ויכוחים בסוגיות החשובות של זמננו. באתר Big Think יוכלו הגולשים להיחשף לעמדות המובילות ברחבי העולם".

כן מבטיח האתר, כי מומחים בתחומי המדע, העסקים והרפואה, אשר מצוידים במצלמות רשת, ידווחו מדי מספר שבועות על התפתחויות חדשות בתחומי עיסוקם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.62%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.