Big Think: אתר חברתי חדש לשיתוף רעיונות
אתר חדש בשם Web 2.0 - Big Think - אשר מבקש להציע במה לבעלי חזון מובילים בתחומם (thought leaders) עלה בסוף השבוע לרשת. באתר יוצגו עמדות בשלל נושאים - מאנרגיה חלופית ועד משבר המשכנתאות. מאחורי אתר Big Think ניצבים משקיעים עתירי ממון, ובהם פיטר תיל - ממייסדי PayPal ואחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק; ולארי סאמרס, שכיהן בעבר כשר האוצר של ארה"ב וכנשיא אוניברסיטת הרווארד.
בשלב ראשון מציע האתר 100 שעות של ראיונות וידיאו עם דמויות ידועות, ובהן הסנטור אדוארד קנדי, המושל לשעבר מיט רומני, איש העסקים ריצ'רד ברנסון, הסופרת נעמי קליין, המוזיקאי מובי, שופט בית המשפט העליון של ארה"ב סטיבן בראייר והשף ז'אק פפין.
מקימי האתר מקווים שסרטונים אלה ישמשו ככן שיגור לתכנים נוספים שיתרמו הגולשים, בנושאים הנידונים בסרטונים ובנושאים נוספים. כך לדוגמה, מוזמנים הגולשים להעלות סרטוני וידיאו כתגובה לראיונות, ולגבות את עמדותיהם בתמונות - צוין באתר. הסרטונים ידורגו על סמך הפופולריות שלהם בקרב הגולשים.
ויקטוריה בראון, ממייסדות Big Think, אמרה כי "למרות שאנו חיים בעידן גלובלי, אין עדיין פורום מרכזי ועולמי לחילופי דעות, דיונים או ויכוחים בסוגיות החשובות של זמננו. באתר Big Think יוכלו הגולשים להיחשף לעמדות המובילות ברחבי העולם".
כן מבטיח האתר, כי מומחים בתחומי המדע, העסקים והרפואה, אשר מצוידים במצלמות רשת, ידווחו מדי מספר שבועות על התפתחויות חדשות בתחומי עיסוקם.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
