ניתוח טכני: מכתשים אגן - המדובר בסיפור כי"ל?

אם נביט על מניית מכתשים אגן שתקופה ארוכה תפקדה היטב, נוכל להיווכח בקושי מהותי שלהערכתי ימנע ממנה לפחות בשבועות הקרובים כיבוש שיאים חדשים
אייל גורביץ |

אחת התופעות שפוקדות את המשקיע הפרטי כאשר הוא אוחז במניה כזו או אחרת שהוא מפתח אליה קשר רגשי בל ינתק. הוא מרגיש קרוב לחברה והנהלתה ומגן בחירוף נפש על הפוזיציה שלו. וגם כאשר מגיע הזמן לחסל את מערכת היחסים הזו, הוא ממשיך לדבוק בה באדיקות. סיבות כמו "חברה נהדרת" ו"הנהלה יוצאת מן הכלל", כמו גם "צבר הזמנות" הן חשובות בהחלט אך לעיתים מצויות בעוכריו של המשקיע. ואם נביט על מניית מכתשים אגן שתקופה ארוכה תפקדה היטב, נוכל להיווכח בקושי מהותי שלהערכתי ימנע ממנה לפחות בשבועות הקרובים כיבוש שיאים חדשים.

הסימנים

1. בגרף נרות חודשי נוכל לראות בבירור שחודש דצמבר, חודש השיא של המניה, התאפיין בנר אדום, ארוך ודומיננטי שכמוהו לא ראינו מזה שנים מספר. נר זה, שכאשר הוא מופיע לאחר מגמת עלייה ארוכה, משמש כסימן אזהרה ראשון בדרך לשינוי או אף היפוך. כאשר לנר זה מתלווה מחזור מסחר גבוה, מעיד הדבר היצע כבד העומד למכירה סביב רמות השיא. מכאן אפשר ללמוד שסביב רמת 38.54 שקלים למניה קיים היצע כבד. סביר להניח שלפחות בשבועות הקרובים לא נראה את השיא הזה נשבר מעלה.

2. בגרף נרות שבועי נוכל לראות בבירור שהתנהלות השבוע האחרון מתאפיינת בתבנית מסוג "כוכב נופל". תבנית זו מתאפיינת בנר בעל גוף קטן המצוי בחלקו התחתון של הנר וצללית עליונה ארוכה. כאשר לנר זה מתלווה מחזור מסחר גבוה, מעיד הדבר על פיזור סחורה של גופים מוסדיים על חשבונם של אחרוני המשקיעים הפרטיים. מכאן אפשר ללמוד שברמות שבין 36 - 38 שקלים למניה קיים היצע כבד. גם מכאן אפשר להסיק שלפחות בשבועות הקרובים לא נראה את השיא הזה נשבר מעלה.

3. בגרף היומי אפשר לראות ששני ימי המסחר האחרונים התאפיינו במחזור מסחר גבוה ובירידות. גם מניתוח הגרף היומי אפשר ללמוד על היצע כבד השורר סביב רמות השיא.

שלושת המרכיבים הללו הלקוחים משלושה ממדי זמן שונים מעידים שמצבה של המניה שונה מבעבר. סביר להניח שמגמת העלייה שאפיינה את המניה זמן רב מצויה בתהליך של שינוי לקראת דשדוש. ההערכה היא שרמת השיא שאחרונה לא תישבר כלפי מעלה, לפחות לא באופן מהותי.

סיכום

איתותי החולשה שמאפיינים את מניית מכתשים אגן מעלים את הסבירות ולפיה מגמת העלייה תמה. רמות שיא לא תיכבשנה בעתיד הנראה לעין כאשר רק שבירה מעלה את רמת 38 שקלים למניה לערך תוך מחזור גבוה תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה.

* הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.