מדדי אסיה חתמו במגמה מעורבת: שנחאי הוסיפה 0.79%
המדדים המובילים באסיה סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת בנטיה לעליות שערים. סקטור יצרניות המכוניות ביפן ומניות מפעלי השבבים הובילו את יפן לטריטוריה האדומה. זאת, לאחר שירידה במכירות הרכבים בארה"ב הגבירה את החששות כי עוצמת הצריכה של הצרכנים בכלכלה הגדולה בעולם אינה יציבה וישנו חשש להאטה בביקושים.
שנחאי התחזקה 0.79%, מדד הקוספי הוסיף 0.6%, הניקיי היפני התרסק 4.03%, האנג סנג בהונג קונג עלה 2.35% ובומביי הוסיפה 1.24%
"המשקיעים מתרכזים במחירי השיא של הנפט ומיתון אפשרי בארה"ב", כך אמר Nasu Chunsom, מנהל כספים בבנגקוק. "השווקים המקומיים לא מנותקים ממה שקורה בעולם", הוסיף Chunsom.
מניית Nissan, יצרנית המכוניות השלישית בגודלה ביפן אשר שני שליש ממכירותיה השנה התבצעו מחוץ לתחומי יפן, התרסקת 9.2%, הירידה החדה ביותר מאז ספטמבר 2001. מניית Toyota, אשר עקפה את פורד והתמקמה במקום השני בהיקף מכירות כלי רכב בארה"ב, נסוגה 4.3%. כמו כן, מניית Hyundai, יצרנית המכוניות הגדולה בדרום קוריאה, השילה 0.4%.
"נתון מכירות כלי הרכב בארה"ב הינו אינדיקטור חשוב למדידת העוצמה של הוצאות הצרכן", כך אמר Kwak Tai Ho, מנהל כספים בסיאול. "שוק זה צריך להראות מכירות של לפחות 16 מיליון מכוניות בשנה וכנראה שזה לא יקרה ב-2008", הוסיף Tai Ho.
מניית Nippon Yusen, חברת ההובלה הימית הגדולה ביפן, איבדה 6.3%. מניית Mitsui O.S.K. Lines, השניה בגודלה, השילה 5.4% ומניית Hanjin Shipping, חברת ההובלה הימית הגדולה בדרום קוריאה, ירדה 1.6%.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
