אסיה חתמה בטריטוריה האדומה; מדד הקוספי השיל 2.3%
המדדים המובילים באסיה סגרו את יום המסחר הראשון של השנה האזרחית החדשה בטריטוריה האדומה זאת לאחר שדרום קוריאה הנמיכה את תחזיות הצמיחה שלה וכלכלת סינגפור הראתה הצטמצמות באופן בלתי צפוי בכלכלתה המרמזת כי היצואניות באזור שרויות בסיכון עקב חששות מירידה בביקושים הגלובליים.
מדד בומביי נסוג 0.31%, מדד הניפטי משיל 0.1%, מדד פוטסי סין איבד 0.93%, מדד הקוספי השיל 2.3% ומדד האנג סנג ירד 0.91%.
ההשפעה השלילית של סיכונים חיצוניים על הכלכלות באסיה יהיו חזקים יותר השנה, כך אמר Kwon Hyeuk מנהל כספים ב-Daishin Investment שבסיאול. "תנודת המניות משקפות את הסביבה העסקית", הוסיף Hyeuk.
מניית Shinhan Financial, הבנק השני בגודלו בדרום קוריאה, איבדה 2.8%. כמו כן, מניית Samsung Electronics, היצואנית הגדולה בדרום קוריאה, השילה 2.2%. כלכלה דרום קוריאה אשר בהיקף של 887 מיליארד דולר, צפויה לצמוח בקצב שנתי של 4% ב-2008, זאת לעומת תחזית קודמת של 5%.
מניית DBS Group, הבנק הראשון בגודלו בסינגפור, השילה 1.4% ובכך משלימה רצף ירידות של ארבע ימים. מניית Chartered Semiconductor Manufacturing, היצרנית השלישית בגודלה בעולם של שבבים בהתאמה אישית, נסוגה 0.5%.
מניית Hon Hai Precision Industry, יצרנית האלקטרוניקה הגדולה בעולם על פי היקף הזמנות, ירדה 3.7%. כמו כן, מניית Li & Fung, הממוקמת בהונג קונג והינה ספקית של רשת Wal-Mart, נסוגה 3.2%.
עם זאת לא כל המניות נסחרות בירידות שערים ומניה אשר בולטת בעליה הינה Centro Properties אשר הוסיפה 3% לאחר צניחה בשיעור של 82% אשר רשמה חודש שעבר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
