אסיה חתמה בטריטוריה האדומה; מדד הקוספי השיל 2.3%

דרום קוריאה אשר מנמיכה את תחזיות הצמיחה שלה וסינגפור אשר מראה סימני האטה, הדירו את רגלי המשקיעים מהבורסה. חברות הפיננסים והיצוא בלטו בירידות שערים. מניית Shinhan Financial רשמה ירידה של 2.8%
שי טופז |

המדדים המובילים באסיה סגרו את יום המסחר הראשון של השנה האזרחית החדשה בטריטוריה האדומה זאת לאחר שדרום קוריאה הנמיכה את תחזיות הצמיחה שלה וכלכלת סינגפור הראתה הצטמצמות באופן בלתי צפוי בכלכלתה המרמזת כי היצואניות באזור שרויות בסיכון עקב חששות מירידה בביקושים הגלובליים.

מדד בומביי נסוג 0.31%, מדד הניפטי משיל 0.1%, מדד פוטסי סין איבד 0.93%, מדד הקוספי השיל 2.3% ומדד האנג סנג ירד 0.91%.

ההשפעה השלילית של סיכונים חיצוניים על הכלכלות באסיה יהיו חזקים יותר השנה, כך אמר Kwon Hyeuk מנהל כספים ב-Daishin Investment שבסיאול. "תנודת המניות משקפות את הסביבה העסקית", הוסיף Hyeuk.

מניית Shinhan Financial, הבנק השני בגודלו בדרום קוריאה, איבדה 2.8%. כמו כן, מניית Samsung Electronics, היצואנית הגדולה בדרום קוריאה, השילה 2.2%. כלכלה דרום קוריאה אשר בהיקף של 887 מיליארד דולר, צפויה לצמוח בקצב שנתי של 4% ב-2008, זאת לעומת תחזית קודמת של 5%.

מניית DBS Group, הבנק הראשון בגודלו בסינגפור, השילה 1.4% ובכך משלימה רצף ירידות של ארבע ימים. מניית Chartered Semiconductor Manufacturing, היצרנית השלישית בגודלה בעולם של שבבים בהתאמה אישית, נסוגה 0.5%.

מניית Hon Hai Precision Industry, יצרנית האלקטרוניקה הגדולה בעולם על פי היקף הזמנות, ירדה 3.7%. כמו כן, מניית Li & Fung, הממוקמת בהונג קונג והינה ספקית של רשת Wal-Mart, נסוגה 3.2%.

עם זאת לא כל המניות נסחרות בירידות שערים ומניה אשר בולטת בעליה הינה Centro Properties אשר הוסיפה 3% לאחר צניחה בשיעור של 82% אשר רשמה חודש שעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: