בבנק הפועלים מסתכלים על 2008: סקטור הפרמצבטיקה והכימיה יצמחו

ביחידת המחקר של הבנק סוקרים את המגמות הצפויות לפקוד את 2008 בכלל, ואת סקטורי המזון, האנרגיה, הנדל"ן והקמעונאות בפרט ומציינים שהאטה הצפויה בצמיחה הגלובלית משפיעה על 50% מהכנסות חברות תל אביב 25
אריאל אטיאס |

לקראת שנת 2008, ביחידת המחקר - האגף חני"ע ונכסים פיננסים - של בנק הפועלים מפרסמים את הערכותיהם בנוגע למגמות בענפי הפרמצבטיקה, הכימיה, המזון, האנרגיה, הנדל"ן והקמעונאות. בפועלים, מציינים את ההאטה הצפויה בצמיחה הגלובלית, בהובלת ארה"ב, ומזכירים, כי למעלה ממחצית מהכנסות חברות תל אביב 25 מקורן בחו"ל, ולכן האטה בכלכלה הגלובלית עלולה לגרור השפעה לרעה גם על צמיחתן של חברות אלו. בהתייחסותם לענף הפרמצבטיקה, מציינים בפועלים את דריסת הרגל המשמעותית של טבע הישראלית בשוק מוצרי הנשימה והטרשת נפוצה. "טבע צפויה להפיק השנה את מרבית הסינרגיות מהמיזוג עם איווקס, ואנו מעריכים כי השנה תבוצע רכישה בסדר גודל גדול בשוק האירופאי, עם סבירות גבוהה לרכישת חברה גרמנית", כותב אנליסט פועלים, גלעד שריג. ענף הכימיה: כל עוד העולם צומח, ובפרט המדינות המתפתחות, מחירי הסחורות גבוהים, מחירי הדשנים מתייקרים, צופים בפועלים השפעה חיובית על ביצועי חברות הכימיה, בדגש על תחום הדשנים. יצרניות המזון: המשך השיפור הכלכלי הצפוי בשוקי היעד ושיפור בתוצאות הפעילות הבינלאומית יאפשרו, להערכת אנליסטית רחלי גרשון, לחברות המזון לשפר את ביצועיהן בשנת 2008, חרף מגמת התייקרות מחירי חו"ג. ענף האנרגיה: בשנת 2008 צופה כלכלן פועלים, ירון פרידמן, המשך תהליך הסינרגיה הפנימית בחברות השונות (בז"ן תתמקד בעיקר בסינרגיה עם תעשיית הפטרוכימיה, בעוד פז תנצל את בז"א ליצירת סינרגיה בשיווק הדלקים), לצד הוזלת העלויות התפעוליות וזאת בעקבות כניסה הדרגתית של גז טבעי. ענף התקשורת: עוצמת הצמיחה של חברות התקשורת צפויה לרדת. צריך להזכיר, ששוק התקשורת אמור לקבל הכוונות רגולאטור, בעקבות מסקנות ועדת גרונאו, לגבי מבנה התחרות העתידי ומודלים עסקיים חדשים בתחום. "מסקנות אלו עשויות לשנות תפיסה אסטרטגית, ולהביא לשינוי בגישת ההשקעות של חברות התקשורת. בפועל, יישום המסקנות ושינוי סביבת התחרות יתרחשו להערכתנו לאחר שנת 2008", אומרים ביחידת המחקר. הנדל"ן והקמעונאות באור חיובי למחצה ענף הנדל"ן: מנועי הצמיחה של החברות ימשיכו להיות הפעילות בחו"ל ותחום הנדל"ן המניב. עם זאת, בטווח הקצר ייתכן ומניות הנדל"ן יסבלו מהמשך התנודתיות והעצבנות על רקע משבר האשראי בארה"ב. ענף הקמעונאות: המשך השיפור בצריכה הפרטית והמשך הגידול בשטחי המסחר צפויים לעמוד לטובת רשתות השיווק, בעוד התגברות התחרות (ובעיקר בגזרת המחיר) והמשך עליית מחירי חו"ג עלולים להקשות על ביצועיהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.