המטבע האמריקני מכוון דרומה; שערו היציג איבד 0.805%
המטבע הישראלי חתם את יום המסחר בהתחזקות אל מול העיקריים. שערו היציג של הדולר נקבע בירידה של 0.805% לרמה של 3.942 שקל, שערו היציג של האירו איבד 0.858% לרמה של 5.6725 שקל.
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי אתמול היינו עדים להתממשותם של חששותינו, כאשר השקל חווה את יום ההתחזקות המשמעותי ביותר שלו בחודשים האחרונים - בשיא המהלך עמד השקל על תוספת של יותר מ-7 אגורות לערכו, המהווה התחזקות של 1.75% וכל זאת בעיקר בעקבות פרסום מדד המחירים לצרכן שעלה ביום שישי בשיעור מפתיע של 0.4% נציין, כי היום עתיד להתפרסם בארץ שיעור האבטלה לחודש אוקטובר אשר עלול לחזק את השקל אף יותר במקרה של נתונים טובים מהצפי אך נכון לעכשיו יש רגיעה במגמת הפיחות בדולר האמריקאי.
נציין, כי ברקע ממתינים הסוחרים להחלטת הריבית המקומית ביום שני הקרוב ולאחר שהתגברו בשבוע האחרון ההערכות כי הריבית תעלה מפאת נתוני האינפלציה, עשוי תרחיש שכזה להעלות מהאטרקטיביות של השקל ולכן עלול המטבע להמשיך ולהתחזק שכידוע שבד"כ העלאת ריבית מחזקת את המטבע באופן משמעותי מכיוון שריבית גבוהה יותר על אותו המטבע תבטיח תשואה גבוהה יותר ללא סיכון במודלים הפיננסיים הבנקאיים הזמינים.
התנודתיות שאנו חווים אם בשוק המקומי ואם בעולמי נגרמת בעיקר מפני שסוף השנה האזרחית מתקרבת חששות האינפלציה בגזרה המקומית עולים לנוכח הנתוניים הכלכליים ואיתה גוברות החששות מפני עלייה בריבית של השקל אשר צפויה בשבוע הבא וזאת על מנת לרסן את הלחצים האינפלציוניים אשר הרימו ראש.
הבורסות בעולם נסחרו בעליות אתמול, לאחר שהבנק המרכזי של אירופה הזרים סכום עצום של 500 מיליארד דולר באשראי זול לבנקים המסחריים - כחלק מהמאבק במיתון המאיים על העולם. מהלך זה הוביל לירידה חדה בשער הריבית הבין-בנקאית לתקופות קצרות באירופה, ירידה של חצי אחוז לרמת 4.45% במונחים שנתיים.
צריך לזכור שבזמן שמהלכים אלו מציעים טיפול של "עזרה ראשונה" לשוק צמא-האשראי, המהלכים מגבירים את האינפלציה באותה הנשימה, ופוגעים ביכולתם של הבנקים לבחור בריביות נמוכות המעודדות צמיחה נזכור שמהלך זה של הבנקים נועד לשמור על נזילות מחירים בריאה בשווקים על מנת לצמצם את מרווחי המחירים הזמינים שמחנק האשראי פגע ועדיין פוגע באופן מהותי.
עידן הרטמן אנליסט בכיר מחדר העסקאות של פורקס יארד מציין שבשוק האמריקאי גובר החשש לסטגפלציה (מצב בו המשק נתון במצב של עליית מחירים, התגברות האבטלה ונסיגה בהתפתחות הכלכלית (שילוב של סטגנציה+אינפלציה)) אשר מעוררת את האפשרות להורדת ריבית נוספת בחודש הבא דבר שכאמור יביא לפיחות נקודתי בשטר הירוק. כאמור נתוני האבטלה בחודש הבא יהוו מוקד חשוב מאוד לצעדים שינקוט הבנק המרכזי האמריקאי(הפד) ועם זאת צפויה האטה כלכלית במשק האמריקאי אשר לעניות דעתי לא תגיע לכדי מצב של מיתון. בנוסף אותה תנודתיות שאנו ערים לה מונעת בעיקר מפער גדול בין ציפיות המשקיעים לבין המציאות הקיימת.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
מטוס אתיחאד (אתיחאד)טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן
אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים.
השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.
מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול
טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.
גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.
