בנק איגוד מעדכן את המלצתו לאלביט מערכות ל"תשואת יתר"

צבר הזמנות אשר פרוס לטווח החמש שנים הקרובות יחד עם המיזוג המוצלח עם תדיראן קשר מוביל את האנליסטים להעניק למניה מחיר יעד אשר גבוה ב-10.2% ממחירה כיום
דותן לוי |

בהמשך לצמיחה מרשימה במכירות של חברת אלביט מערכות (אלביט מערכות חו"ל ) אשר נבעה מצמיחה אורגנית חזקה של החברה בשיעור דו ספרתי ובשל המיזוג עם חברת תדיראן קשר הגדולה עם מחזור מכירות שנתי הנע סביב 240 מיליון דולר, בבנק איגוד מעדכנים את המלצתם למניה ומעניקים לה מחיר יעד של 63.24 דולר, גבוה בכ-10.2% ממחירה הנוכחי, בהמלצת "תשואת יתר".

האנליסט גלעד בן אבי מבנק איגוד מציין, כי לאלביט מערכות צבר הזמנות גדול ורק לאחרונה הודיעה על הזמנות חשובות שקיבלה ממגוון לקוחות בעולם. לפני מספר ימים הודיעה החברה על זכייה במכרז לאספקת מטוסים ללא טייס למשרד הביטחון הישראלי ב כ 30 מיליון דולר. חברת הבת של אלביט מערכות, VSI, זכתה בחוזים לאספקת מערכות ראש JHMCS בהיקף של למעלה מ 60 מיליון דולר. בהקשר לתוכנית הצבא יבשה דיגיטאלי. דיווחה החברה על קבלת אישור למרכיב המימון האמריקאי בהיקף של 300 מליון דולר, כאשר כ 130 מיליון דולר מתוך מרכיב המימון האמריקאי כבר נרשם בצבר ההזמנות של החברה.

ברבעון הנוכחי החברה רשמה צמיחה של 47% ברווח הגולמי. השיפור נבע בעיקר מאיחוד תדיראן קשר אשר לה שולי רווח גולמי גבוהים משל הקבוצה. לגבי חברת אלישרא, הקבוצה מדווחת על שיפור בהבנות עם הועד וחזרה מלאה לעבודה יעילה של העובדים. החברה תנסה להגיע להסכם חדש עם הועד עד סוף השנה. באיגוד צופים כי שולי הרווחיות של אלישרא ימשיכו להיות נמוכים גם ברבעונים הבאים.

בנוסף, אלביט מערכות הציגה קיטון משמעותי בהוצאות המימון שלה לרמה של 0.7 מיליון דולר לעומת 4.4 מיליון ברבעון מקביל אשתקד עקב התחזקות השקל ( נכסים פיננסיים שקליים) ורווחים מפעולות גידור ( הגנות כנגד התחזקות השקל). גם הרווח הנקי של החברה צמח בשיעור של 41% לעומת רבעון מקביל אשתקד.

שני תחומי פעילות מרכזיים הביאו לצמיחה החזקה בהכנסות החברה:

1. מערכות שליטה ובקרה

2. אלקטרו אופטיקה

תחום השליטה והבקרה של החברה צמח משמעותית עקב איחוד מלא של תוצאות תדיראן קשר לעומת הכללת תוצאות חלקיים לתקופה של חודשיים בלבד ברבעון הקודם, זאת בנוסף למספר פרויקטים שהתקבלו הן על ידי החברה והן על ידי תדיראן קשר בהמהלך הרבעון לטווחים של 4-5 שנים קדימה, ובהיקף של למעלה מ-650 מיליון דולר.

תחום האלקטרו אופטיקה צמח בצורה חזקה ברבעון בשיעור של 54.4% לעומת רבעון מקביל אשתקד כאשר הכנסות החברה עמדו על 61 מיליון דולר. ההכנסות הנוכחיות מורכבות בעיקרן מפרויקטים בסדר גודל בינוני. ובבנק מעריכים כי תחום זה ימשיך לרשום צמיחה נמוכה יחסית לצמיחה הכוללת של החברה. יש לזכור כי פרויקטים רבים בתחום האלקטרו אופטיקה נכנסים לתחומי פעילות כמו שו"ב, מערכות אוויריות ומערכות יבשתיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.