כך תשתמשו טוב יותר במערכת סופר ביזפורטל: טיפ מס' 4
בניית תצורת מסך אישי (ריבוי חלונות) מתבצעת ע"י הקשה על האפשרות "חדש" הנמצאת בסרגל העליון של המערכת, ובחירת זירות המסחר/חלונות מידע/דפים אישיים שיופיעו בתוך הסימניה (תצורת מסך).
את החלונות ניתן לסדר בצורה ידנית ע"י גרירת החלונות וקביעת גודלם .
דרך נוספת הינה סידור תצורה באופן אוטומטי, המתבצע ע"י הקשה באפשרות "חלונות" מתוך הסרגל העליון ובחירה בפרוש אופקי/אנכי.
כיצד לשמור תצוגת מסך שיצרנו?
המערכת מאפשרת שמירה של מצבי תצוגה(סימניות) ללא הגבלה בהם ישמרו
מיקום החלונות הפתוחים וגודלם.
•סדר את החלונות בכל דרך אשר תבחר.
•כאשר הנך מוכן לשמירת מצב התצוגה הרצוי, הקש מתוך הסרגל העליון באפשרות סימניות.
•בתפריט שיפתח בחר באפשרות הראשונה: הוספה.
•בחלון אשר יופיע הקש שם לסימניה ולאחר מכן הקש על שמור.
כיצד לטעון תצוגת מסך קיימת שבנינו
•הקש בתפריט הראשי על תפריט סימניות.
•בחר את הסימניה שברצונך לטעון מתוך הרשימה, ובחר פתיחה מתוך תת התפריט שמתקבל.
כיצד לעדכן תצוגת מסך ולשנות את שם הסימניה?
•טען את הסימניה אשר ברצונך לשנות.
•בצע את השינויים הנדרשים.
•הקש בסרגל הכלים על כפתור סימניות.
•בחר את הסימניה שברצונך לעדכן מתוך הרשימה, ובחר שמירה לשם עדכון הסימניה או שינוי שם לשינוי שמה של הסימניה.
•תתבקש לאשר את בקשתך, הקש על כפתור YES לאישור.
•על מנת לשנות שם לסימניה בחר באפשרות שינוי שם, בשלב זה תתבקש לתת שם חדש לסימנה.
כיצד נמחק תצוגת מסך קיימת (מחיקת סימניה)?
•הקש בתפריט הראשי על תפריט סימניות.
•בחר את הסימניה אותה תרצה למחוק.
•בתת תפריט שיופיע בחר באפשרות מחיקה.
•בשלב זה תתבקש לאשר את בקשתך למחוק את הסימניה .
**חשוב לציין כי לאחר המחיקה לא ניתן יהיה לשחזרה.
דרך נוספת להגדרת הסימניות:
את כל הפעולות המתוארות מעלה ניתן לבצע גם באמצעות סרגל הסימניות.
•הקשה בעזרת המקש הימני של העכבר על סימניה תניב אותו תפריט כפי שמתואר מעלה לביצוע הפעולות הרצויות
כיצד לעבור בין תצוגות מסך(סימניות)?
•בסרגל הסימניות של המערכת ניתן לראות את שמות הסימניות אשר הוגדרו.
•הסימניה אשר מודגשת בצבע תכלת היא זו אשר מוצגת על המסך.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
