כך תשתמשו טוב יותר במערכת סופר ביזפורטל: טיפ מס' 4

הידעת כי מערכת הסופר ביזפורטל מאפשרת לך לבנות ולשמור תצורת מסך אישית (ריבוי חלונות) הכוללת בתוכה: מספר זירות מסחר שונות, זירת חדשות, גרף מדדים, פס נוע ועוד...
יוסי פינק |

בניית תצורת מסך אישי (ריבוי חלונות) מתבצעת ע"י הקשה על האפשרות "חדש" הנמצאת בסרגל העליון של המערכת, ובחירת זירות המסחר/חלונות מידע/דפים אישיים שיופיעו בתוך הסימניה (תצורת מסך).

את החלונות ניתן לסדר בצורה ידנית ע"י גרירת החלונות וקביעת גודלם .

דרך נוספת הינה סידור תצורה באופן אוטומטי, המתבצע ע"י הקשה באפשרות "חלונות" מתוך הסרגל העליון ובחירה בפרוש אופקי/אנכי.

כיצד לשמור תצוגת מסך שיצרנו?

המערכת מאפשרת שמירה של מצבי תצוגה(סימניות) ללא הגבלה בהם ישמרו

מיקום החלונות הפתוחים וגודלם.

•סדר את החלונות בכל דרך אשר תבחר.

•כאשר הנך מוכן לשמירת מצב התצוגה הרצוי, הקש מתוך הסרגל העליון באפשרות סימניות.

•בתפריט שיפתח בחר באפשרות הראשונה: הוספה.

•בחלון אשר יופיע הקש שם לסימניה ולאחר מכן הקש על שמור.

כיצד לטעון תצוגת מסך קיימת שבנינו

•הקש בתפריט הראשי על תפריט סימניות.

•בחר את הסימניה שברצונך לטעון מתוך הרשימה, ובחר פתיחה מתוך תת התפריט שמתקבל.

כיצד לעדכן תצוגת מסך ולשנות את שם הסימניה?

•טען את הסימניה אשר ברצונך לשנות.

•בצע את השינויים הנדרשים.

•הקש בסרגל הכלים על כפתור סימניות.

•בחר את הסימניה שברצונך לעדכן מתוך הרשימה, ובחר שמירה לשם עדכון הסימניה או שינוי שם לשינוי שמה של הסימניה.

•תתבקש לאשר את בקשתך, הקש על כפתור YES לאישור.

•על מנת לשנות שם לסימניה בחר באפשרות שינוי שם, בשלב זה תתבקש לתת שם חדש לסימנה.

כיצד נמחק תצוגת מסך קיימת (מחיקת סימניה)?

•הקש בתפריט הראשי על תפריט סימניות.

•בחר את הסימניה אותה תרצה למחוק.

•בתת תפריט שיופיע בחר באפשרות מחיקה.

•בשלב זה תתבקש לאשר את בקשתך למחוק את הסימניה .

**חשוב לציין כי לאחר המחיקה לא ניתן יהיה לשחזרה.

דרך נוספת להגדרת הסימניות:

את כל הפעולות המתוארות מעלה ניתן לבצע גם באמצעות סרגל הסימניות.

•הקשה בעזרת המקש הימני של העכבר על סימניה תניב אותו תפריט כפי שמתואר מעלה לביצוע הפעולות הרצויות

כיצד לעבור בין תצוגות מסך(סימניות)?

•בסרגל הסימניות של המערכת ניתן לראות את שמות הסימניות אשר הוגדרו.

•הסימניה אשר מודגשת בצבע תכלת היא זו אשר מוצגת על המסך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).