המבקר הוציא צו הגנה נגד פיטורי זליכה
כמי שבעבר נאמר עליו שהוא נהנה לחשוף ליקויים ולפרסם אינספור דוחות, ממשיך מבקר המדינה להעניק גב חזק ויציב לחשב הכללי באוצר, שחשף את מעורבותו לכאורה של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בפרשת בנק לאומי. הערב העביר השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, מכתב לשר האוצר, בו הודיע כי "אסור לפטר את זליכה".
בכך למעשה העניק לינדנשטראוס לזליכה צו הגנה זמני של "חושף שחיתות", בניגוד לעמדת משרד המשפטים. כמו כן, הודעה זו מרוקנת מתוכן את החלטתו של שר האוצר, רוני בר-און, להחליף את החשב הכללי, ועל-פי ההערכות ייאלצו במשרד לבטל את מינוי של שוקי אורן לחשכ"ל, שהיה אמור להתבצע בשבוע הבא.
"שר האוצר קיבל את ההחלטה לסיים את כהונתו של זליכה מבלי ששקל את כל השיקולים הרלוונטיים לנושא", כתב לינדנשטראוס בהחלטתו. "יתרה מזאת, התברר גם שמדיניות הרוטציה שעליה מכריז שר האוצר, לא הוחלה על בעלי תפקידים במעמד דומה בשירות הציבורי ובמשרד האוצר".
זליכה, לדברי המבקר, מבקש להמשיך בתפקידו לתקופה קצרה בלבד, כדי להשלים רפורמות משמעותיות בהן החל בחודשים האחרונים, שמטרתן שמירה על מינהל תקין, ניהול נכסי המדינה בצורה מסודרת, שקיפות והעשרת הקופה הציבורית, משמע - שמירה על טוהר המידות ומאבק בשחיתות. מכיוון שמאבק זה הינו חשוב ביותר, החליט המבקר להעניק לזליכה צו זמני של "חושף שחיתויות".
"לא אניח לחשודים בפלילים לעצור אותי"
בחודש שעבר הודיע שר האוצר, בר-און, כי תקופת מינויו של החשב הכללי באוצר הסתיימה, וכי בכוונתו למנות אדם אחר בתפקיד. בר-און ציין כי מאחורי החלטה זו עומדת הכוונה לבצע רוטציה וגיוון בתפקיד. בעקבות כך פנה זליכה לפרקליט המדינה, ערן שנדר, בדרישה שימנע את החלפתו משום שהסיבה היחידה לכך, לטענתו, היא שהתלונן נגד אולמרט.
אולם במשרד המשפטים לא השתכנעו, ושנדר ציין כי עצם הגשת תלונתו של זליכה אינה אומרת שאסור יהיה להחליפו לעולם. שנדר ציין כי מדובר במשרת אמון, וכי כעבור ארבע שנים בתפקיד הוא אינו יכול למנוע מינוי של אדם חדש במקומו.
"הניסיון לסיים את כהונתי נעשה בחוסר סמכות, איננו חוקי ולכן גם אינו מחייב אותי", אמר זליכה בעבר בראיון ל-nrg מעריב. "לא אניח לחבורה של חשודים בפלילים להרתיע אותי ממשימתי לשמור על הקופה הציבורית".
זליכה לא ויתר, וחברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואריה אלדד הגישו ללינדנשטראוס בקשה שיעניק לזליכה הגנה של חושף שחיתויות לפי החוק, כך שלא ניתן יהיה למנות אדם אחר לתפקיד. המבקר נענה לקריאה והעביר לשר האוצר מכתב בו דרש ממנו שלא לפעול נגד החשב הכללי באוצר.
"מן הראוי שלא תעשה כל פעולה המשנה את המצב הקיים בכל הקשור לזליכה", כתב המבקר לשר. במכתב הדגיש לינדנשטראוס כי לשר האוצר אסור לנקוט כל מהלך בנושא, "עד שמבקר המדינה ייתן את החלטתו בפרשה".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
