המבקר הוציא צו הגנה נגד פיטורי זליכה
כמי שבעבר נאמר עליו שהוא נהנה לחשוף ליקויים ולפרסם אינספור דוחות, ממשיך מבקר המדינה להעניק גב חזק ויציב לחשב הכללי באוצר, שחשף את מעורבותו לכאורה של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בפרשת בנק לאומי. הערב העביר השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, מכתב לשר האוצר, בו הודיע כי "אסור לפטר את זליכה".
בכך למעשה העניק לינדנשטראוס לזליכה צו הגנה זמני של "חושף שחיתות", בניגוד לעמדת משרד המשפטים. כמו כן, הודעה זו מרוקנת מתוכן את החלטתו של שר האוצר, רוני בר-און, להחליף את החשב הכללי, ועל-פי ההערכות ייאלצו במשרד לבטל את מינוי של שוקי אורן לחשכ"ל, שהיה אמור להתבצע בשבוע הבא.
"שר האוצר קיבל את ההחלטה לסיים את כהונתו של זליכה מבלי ששקל את כל השיקולים הרלוונטיים לנושא", כתב לינדנשטראוס בהחלטתו. "יתרה מזאת, התברר גם שמדיניות הרוטציה שעליה מכריז שר האוצר, לא הוחלה על בעלי תפקידים במעמד דומה בשירות הציבורי ובמשרד האוצר".
זליכה, לדברי המבקר, מבקש להמשיך בתפקידו לתקופה קצרה בלבד, כדי להשלים רפורמות משמעותיות בהן החל בחודשים האחרונים, שמטרתן שמירה על מינהל תקין, ניהול נכסי המדינה בצורה מסודרת, שקיפות והעשרת הקופה הציבורית, משמע - שמירה על טוהר המידות ומאבק בשחיתות. מכיוון שמאבק זה הינו חשוב ביותר, החליט המבקר להעניק לזליכה צו זמני של "חושף שחיתויות".
"לא אניח לחשודים בפלילים לעצור אותי"
בחודש שעבר הודיע שר האוצר, בר-און, כי תקופת מינויו של החשב הכללי באוצר הסתיימה, וכי בכוונתו למנות אדם אחר בתפקיד. בר-און ציין כי מאחורי החלטה זו עומדת הכוונה לבצע רוטציה וגיוון בתפקיד. בעקבות כך פנה זליכה לפרקליט המדינה, ערן שנדר, בדרישה שימנע את החלפתו משום שהסיבה היחידה לכך, לטענתו, היא שהתלונן נגד אולמרט.
אולם במשרד המשפטים לא השתכנעו, ושנדר ציין כי עצם הגשת תלונתו של זליכה אינה אומרת שאסור יהיה להחליפו לעולם. שנדר ציין כי מדובר במשרת אמון, וכי כעבור ארבע שנים בתפקיד הוא אינו יכול למנוע מינוי של אדם חדש במקומו.
"הניסיון לסיים את כהונתי נעשה בחוסר סמכות, איננו חוקי ולכן גם אינו מחייב אותי", אמר זליכה בעבר בראיון ל-nrg מעריב. "לא אניח לחבורה של חשודים בפלילים להרתיע אותי ממשימתי לשמור על הקופה הציבורית".
זליכה לא ויתר, וחברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואריה אלדד הגישו ללינדנשטראוס בקשה שיעניק לזליכה הגנה של חושף שחיתויות לפי החוק, כך שלא ניתן יהיה למנות אדם אחר לתפקיד. המבקר נענה לקריאה והעביר לשר האוצר מכתב בו דרש ממנו שלא לפעול נגד החשב הכללי באוצר.
"מן הראוי שלא תעשה כל פעולה המשנה את המצב הקיים בכל הקשור לזליכה", כתב המבקר לשר. במכתב הדגיש לינדנשטראוס כי לשר האוצר אסור לנקוט כל מהלך בנושא, "עד שמבקר המדינה ייתן את החלטתו בפרשה".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
