המבקר הוציא צו הגנה נגד פיטורי זליכה

מבקר המדינה לינדנשטראוס הוציא צו הגנה זמני נגד פיטוריו של החשב הכללי, המונע משר האוצר רוני בר-און לסיים את כהונתו ולמנות לו מחליף. "מאבקו של זליכה בשחיתות חשוב ביותר"

כמי שבעבר נאמר עליו שהוא נהנה לחשוף ליקויים ולפרסם אינספור דוחות, ממשיך מבקר המדינה להעניק גב חזק ויציב לחשב הכללי באוצר, שחשף את מעורבותו לכאורה של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בפרשת בנק לאומי. הערב העביר השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, מכתב לשר האוצר, בו הודיע כי "אסור לפטר את זליכה".

בכך למעשה העניק לינדנשטראוס לזליכה צו הגנה זמני של "חושף שחיתות", בניגוד לעמדת משרד המשפטים. כמו כן, הודעה זו מרוקנת מתוכן את החלטתו של שר האוצר, רוני בר-און, להחליף את החשב הכללי, ועל-פי ההערכות ייאלצו במשרד לבטל את מינוי של שוקי אורן לחשכ"ל, שהיה אמור להתבצע בשבוע הבא.

"שר האוצר קיבל את ההחלטה לסיים את כהונתו של זליכה מבלי ששקל את כל השיקולים הרלוונטיים לנושא", כתב לינדנשטראוס בהחלטתו. "יתרה מזאת, התברר גם שמדיניות הרוטציה שעליה מכריז שר האוצר, לא הוחלה על בעלי תפקידים במעמד דומה בשירות הציבורי ובמשרד האוצר".

זליכה, לדברי המבקר, מבקש להמשיך בתפקידו לתקופה קצרה בלבד, כדי להשלים רפורמות משמעותיות בהן החל בחודשים האחרונים, שמטרתן שמירה על מינהל תקין, ניהול נכסי המדינה בצורה מסודרת, שקיפות והעשרת הקופה הציבורית, משמע - שמירה על טוהר המידות ומאבק בשחיתות. מכיוון שמאבק זה הינו חשוב ביותר, החליט המבקר להעניק לזליכה צו זמני של "חושף שחיתויות".

"לא אניח לחשודים בפלילים לעצור אותי"

בחודש שעבר הודיע שר האוצר, בר-און, כי תקופת מינויו של החשב הכללי באוצר הסתיימה, וכי בכוונתו למנות אדם אחר בתפקיד. בר-און ציין כי מאחורי החלטה זו עומדת הכוונה לבצע רוטציה וגיוון בתפקיד. בעקבות כך פנה זליכה לפרקליט המדינה, ערן שנדר, בדרישה שימנע את החלפתו משום שהסיבה היחידה לכך, לטענתו, היא שהתלונן נגד אולמרט.

אולם במשרד המשפטים לא השתכנעו, ושנדר ציין כי עצם הגשת תלונתו של זליכה אינה אומרת שאסור יהיה להחליפו לעולם. שנדר ציין כי מדובר במשרת אמון, וכי כעבור ארבע שנים בתפקיד הוא אינו יכול למנוע מינוי של אדם חדש במקומו.

"הניסיון לסיים את כהונתי נעשה בחוסר סמכות, איננו חוקי ולכן גם אינו מחייב אותי", אמר זליכה בעבר בראיון ל-nrg מעריב. "לא אניח לחבורה של חשודים בפלילים להרתיע אותי ממשימתי לשמור על הקופה הציבורית".

זליכה לא ויתר, וחברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואריה אלדד הגישו ללינדנשטראוס בקשה שיעניק לזליכה הגנה של חושף שחיתויות לפי החוק, כך שלא ניתן יהיה למנות אדם אחר לתפקיד. המבקר נענה לקריאה והעביר לשר האוצר מכתב בו דרש ממנו שלא לפעול נגד החשב הכללי באוצר.

"מן הראוי שלא תעשה כל פעולה המשנה את המצב הקיים בכל הקשור לזליכה", כתב המבקר לשר. במכתב הדגיש לינדנשטראוס כי לשר האוצר אסור לנקוט כל מהלך בנושא, "עד שמבקר המדינה ייתן את החלטתו בפרשה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.