מיטב: פישר לא יסטה מהקונצנזוס - הריבית תרד ב-0.25%

לרמה של 4.75%. הפרמטרים התומכים: מגמת האינפלציה בפועל, ייסוף השקל מול הדולר, ציפיות שוק ההון לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים, והרגיעה בחזית פרמיית הסיכון של ישראל
אסף מליחי |

לאחר שתי הורדות ריבית רצופות בחודשיים האחרונים בקצב מתון של רבע אחוז בכל פעם נראה, כי הכלכלנים בשוק ההון המקומי כבר הצליחו ל"פענח" את דרך פעולתו של נגיד בנק ישראל. כך, בחודש החולף שרר קונצנזוס בשוק, לפיו הנגיד יודיע על הפחתה נוספת של רבע אחוז בגובה הריבית לחודש ינואר.

בבית ההשקעות "מיטב", מתייחסים להודעת הריבית האחרונה שפורסמה יחד עם החלטת הנגיד בה נכתב, כי "הפחתת הריבית עקבית עם מדיניות הריבית הפועלת להחזרת תוואי האינפלציה לאמצע היעד על פני שנה קדימה, מבלי להביא לזעזועים פיננסים". בנוסף, טוענים בבית ההשקעות, כי גם פרסום מדד נובמבר השלילי חיזק את ההערכות בשוק בנוגע לדרך פעולתו של סטנלי פישר ביום שני הקרוב.

בהודעות הריבית שמתפרסמות מדי חודש מדגיש בנק ישראל, כי הוא מנהל מדיניות מוניטרית שנועדה לשמור על יציבות המחירים במשק, בהתאם ליעד האינפלציה של 1% עד 3% לשנה. מדדי המחירים לחודשים ספטמבר ואוקטובר הפתיעו את השוק בירידתם החדה שהסתכמה ב-1.6% בעקבות היחלשות הדולר וירידה חדה במחירי הדלקים והובילו להורדת הריבית בשיעור כולל של חצי אחוז. נגיד בנק ישראל נוהג לציין בהודעותיו, כי מטרתה של המדיניות המוניטרית הינה להחזיר בהדרגה את קצב האינפלציה לסביבת אמצע תחום היעד כשהאופק הינו לטווח של שנה קדימה.

אי לכך, מציינים במיטב, כי פרסום מדד נובמבר שהמשיך במגמה, אם כי בשיעור מתון יותר, וירד בשיעור של, 0.2% רק חיזק את ההערכות בנוגע להחלטת הריבית. כמו כן סבורים האנליסטים, כי שמכיוון שנראה, כי המדדים הנמוכים נובעים בעיקר מהשפעות אקסוגניות ולא מירידה בביקושים, אין המצב מצביע על הרעה במצב המשק, ולכן גם מסיבה זו לא סביר שנגיד בנק ישראל ינקוט בצעד דרמטי של הפחתת ריבית בשיעור של חצי אחוז.

עוד מציינים בבית ההשקעות, כי הנגיד אינו יכול להתעלם מהגורמים החיצוניים המשפיעים על המשק ובכלל זה על יציבות המחירים. השקל ממשיך להפגין עוצמה, כמעט בלתי מוסברת, מול הדולר בחודשים האחרונים. מגמת ההתחזקות של השקל, שלמעשה מאפיינת את שוק המט"ח מאז ראשית השנה, נמשכה גם בחודש החולף, כאשר במקביל ישנם גורמי מאקרו התומכים בהמשך המגמה ובהם עודף בחשבון השוטף, וזרם יציב של השקעות ריאליות מחו"ל.

באשר להפרשי הריביות שקל-דולר ומגמת הריבית בארה"ב , מדגישים האנליסטים, כי נושא הריבית בארה"ב אינו הגורם המרכזי כרגע, אך הוא מוסיף להוות גורם משפיע במכלול השיקולים של בנק ישראל. לאחר 4 הפגישות האחרונות של של הבנק הפדרלי בהן הודיע בן ברננקי, יו"ר ה"פד" כי הריבית בארה"ב תישאר ללא שינוי ברמה של 5.25% השווקים הפיננסים צופים, כי יתחיל תהליך של הפחתת הריבית במהלך 2007, כאשר יש חילוקי דעות באשר לעיתוי המדויק של המהלך.

נתון חשוב נוסף המשפיע על בנק ישראל אותו, מציינים במיטב הינו קצב צמיחת המשק. לאחר צמיחה בקצב מרשים של 5.9% בחצי הראשון של השנה, ברבעון השלישי של השנה, דהיינו הרבעון בו התרחשה המלחמה בצפון, נרשמה צמיחה שלילית בשיעור של 1.6%. עם זאת, נציין כי בנק ישראל צפה שהפגיעה בצמיחה ברבעון השלישי תהיה ב-3% מה שמעיד על כך שהמשק חזק ואיתן משהעריכו תחילה. אי לכך עדכן בנק ישראל כלפי מעלה את שיעור הצמיחה השנתי לשנת 2006 ל-4.8%. לפיכך, נושא "פער התוצר" צפוי להיות פחות משמעותי בהחלטת הנגיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.