שוקי מטבעות: סבירות גבוהה ל-1.30 בקרוב באירו-דולר

מה משמשעות התזוזה הפתאומית באירו-דולר וכיצד מתקשרים לכך נתונים שפורסמו היום בשוק האמריקני?
רובי סלם |

בסקירה הקודמת שפורסמה היום בבוקר, הערכתי שבמידה והיורו יפרוץ את רמת ה-1.2850 יש סיכוי טוב שימשיך לטפס לרמת ה-1.29. בתחילת היום, עוד היה השוק רגוע אך אט אט הורגשה עליה ברמת הפעילות, כאשר נפח המחזורים והעסקאות עלה, תפס תאוצה והאירו החל מתחזק כנגד הדולר האמריקני.

שוב היה השוק בשל לתזוזה - אין ספק. דווקא העובדה שבשבוע האחרון הפעילות בשוקי המטבעות סביב העולם הייתה דלילה, הרדימה חלק מהסוחרים ותזוזה תפסה אותם לא מוכנים לזינוק של היום. הקש ששבר את גב הגמל ובעצם הקפיץ את האירו באגרסיביות עד רמת ה-1.2930 היה הטריגר לו חיכינו כל כך הרבה זמן - אשר הגיע היום ב-15:30 בדמות דורשי דמי אבטלה חדשים.

דו"ח זה מפרט את מספר העובדים שהגישו בקשה ראשונית לדמי אבטלה במהלך השבוע שחלף. (הדו"ח מצביע על מספר הפונים ולא על מספר המאושרים. אדם זכאי לדמי אבטלה אם הוא פוטר שלא מרצונו). האנליסטים נוטים לייחס חשיבות למדד שבועי זה מאחר ויש לו השלכות על דו"ח התעסוקה החודשי: עלייה במספר דורשי דמי האבטלה מעיד בד"כ על עלייה בפיטורים והחלשות שוק העבודה. מנגד, ירידה במספר דורשי דמי האבטלה מפורשת כעדות על שיפור במצב התעסוקה. במבט ראשון, השימוש בנתון זה (ככלי המודד את הפיטורים בפרקי זמן מסוימים) להערכת מצבו של שוק העבודה, נראה הגיוני.

במקרים רבים, נתון זה אכן מלמד אותנו רבות על דו"ח התעסוקה הצפוי, אך במהלך השנים זכורים מקרים בהם דורשי דמי האבטלה הביאו לפירוש לא נכון של התעסוקה. בשורה התחתונה, דו"ח דורשי דמי האבטלה החדשים אינו נחשב לכלי אמין דיו להערכת השינויים החודשיים במספר המועסקים. התאימות הגבוהה ביותר בין דו"ח זה לדו"ח התעסוקה מושגת דווקא בתקופות של מיתון.

השוק ציפה ל-310,000 דורשי דמי אבטלה חדשים השבוע כאשר בפועל נוספו 317,000. ועוד, כדי להוסיף דלק למדורה סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן אשר התפרסם בשעה 17:00 אכזב גם הוא.

אוניברסיטת מישיגן מפרסמת את סקר מדד אמון הצרכנים פעמיים בחודש. הסקר מצביע על נכונותם של הצרכנים להוציא כסף וחשיבותו הגבוהה באה לידי ביטוי בכך שבאופן סטטיסטי תואם מדד זה את התמ"ג הריאלי ואת מדד הצריכה וההוצאה הפרטית, טוב יותר מאשר מדד אמון הצרכנים של "ועדת ההנהלה". בדומה למדד אמון הצרכנים של "ועדת ההנהלה", גם סקר זה משמש לניבוי שינויים פתאומיים בתבניות הצריכה וגם הוא מורכב משני מדדי משנה: אמון הצרכנים ביחס למצב הנוכחי וביחס לציפיותיהם העתידיות.

השוק ציפה ל-93.1 כאשר בפועל התפרסם 92.1. נתונים אלה בהחלט לא מוסיפים לסנטימנט השלילי, שגם ככה שרר בשוק כנגד הדולר. כפי הנראה, הבמה מוכנה הן פונדמנטלית, והן טכנית, להמשך התחזקותו של היורו כנגד הדולר, כאשר ישנה סבירות גבוהה לכך שכבר בימים הקרובים נראה אף את רמת ה-1.30 והפעם מלמעלה, במיוחד לאחר שבירת רמת ה-1.29 שסמנה את גבול הדשדוש העליון של החודשים האחרונים ושמשה כמחסום פסיכולוגי משמעותי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.