לאומי לקראת השבוע בארה"ב: צפי לגידול באשראי צרכני
שבוע חיובי היה השבוע שעבר בשווקי המניות ברחבי העולם, כאשר נרשמו בו עליות נאות במדדים המרכזיים במדינות המפותחות, אך גם במתפתחות. בין הגורמים שתרמו למגמה: הערכות כי תהליך הריסון המוניטרי בארה"ב הגיע לסיומו וירידת מחירי הנפט. בשורת הנתונים הארוכה שפורסמה בארה"ב בשבוע שעבר בלטו נתון הזמנות המפעלים, שירדו בשיעור של 0.6% ביולי, לראשונה מזה שלושה חודשים. עם זאת, בניכוי הזמנות ציוד לתחבורה הייתה עלייה של 1.1%, אשר נבעה מעלייה בהזמנות לציוד ומחשבים. נתונים אלו תומכים בהערכות, כי הצמיחה ברבעון השני תהיה מבוססת במידה רבה יותר על השקעות של חברות ופחות על הצריכה הפרטית.
הגוש האירו - הערכות כי תהליך העלאת הריבית בארה"ב הגיע לסיומו, במקביל לסימנים להתמתנות האינפלציה בגוש האירו ולהאטה הצפויה בצמיחה באזור במחצית השנייה של השנה, הביאו להתגברות החששות מכך שהבנק המרכזי יעלה את הריבית באזור מעבר לנדרש ויפגע בצמיחה. חששות אלו מצאו ביטוי במדדי האקלים העסקי והאמון הכלכלי בגוש לחודש אוגוסט.
בשבוע המסחר האחרון נחלש האינדקס הדולרי בשיעור של 0.5% מול סל המטבעות הכלולים בו. הדולר נחלש בשיעור של 0.6% מול האירו, וסיים את השבוע ברמה של 1.2840. התנודתיות בשער החליפין הייתה תוצאה של פרסומים שונים וספקולציות טרם הפרסומים הללו. כך, פרסום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה ומדד אמון הצרכנים בארה"ב הביאו לחולשה בדולר מול האירו. איתותו של נגיד הבנק המרכזי בגוש האירו לגבי העלאת ריבית נוספת באוקטובר אף היא תרמה לסנטימנט השלילי מול הדולר. הערכות כי דו"ח התעסוקה, שפורסם ביום ו', ישקף שוק תעסוקה חזק הביאו להתחזקות הדולר. פרסום עלייה חדה בהיצע הבתים למכירה הביא לסיום שלילי בשבוע המסחר בדולר.
נזכיר, כי היום (ב') לא יתקיים מסחר בוול סטריט, בשל אירועי הלייבור דיי (Labor Day) במהלך השבוע הקרוב ידווחו בארה"ב: השינוי בפריון ברבעון השני - עדכון (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 1.6% לעומת הערכות קודמות ל- 1.1%), עלות ליחידת עבודה ברבעון השני - עדכון (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 4.0% לעומת הערכות קודמת של 4.2%), מדד ה-ISM לסקטור השירותים (יום ד', צפי לרמה של 55.1 לעומת 54.8 ביולי), פרסום ספר הבז' (יום ד'), מלאי סיטונאי (יום ה', צפי לגידול של 0.6% לעומת גידול בשיעור של 0.8% ביולי), אשראי צרכני (יום ה', צפי לגידול בהיקף של 7.5 מיליארד דולר לעומת 10.3 מיליארד בחודש יולי).
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
