לאומי לקראת השבוע בארה"ב: צפי לגידול באשראי צרכני
שבוע חיובי היה השבוע שעבר בשווקי המניות ברחבי העולם, כאשר נרשמו בו עליות נאות במדדים המרכזיים במדינות המפותחות, אך גם במתפתחות. בין הגורמים שתרמו למגמה: הערכות כי תהליך הריסון המוניטרי בארה"ב הגיע לסיומו וירידת מחירי הנפט. בשורת הנתונים הארוכה שפורסמה בארה"ב בשבוע שעבר בלטו נתון הזמנות המפעלים, שירדו בשיעור של 0.6% ביולי, לראשונה מזה שלושה חודשים. עם זאת, בניכוי הזמנות ציוד לתחבורה הייתה עלייה של 1.1%, אשר נבעה מעלייה בהזמנות לציוד ומחשבים. נתונים אלו תומכים בהערכות, כי הצמיחה ברבעון השני תהיה מבוססת במידה רבה יותר על השקעות של חברות ופחות על הצריכה הפרטית.
הגוש האירו - הערכות כי תהליך העלאת הריבית בארה"ב הגיע לסיומו, במקביל לסימנים להתמתנות האינפלציה בגוש האירו ולהאטה הצפויה בצמיחה באזור במחצית השנייה של השנה, הביאו להתגברות החששות מכך שהבנק המרכזי יעלה את הריבית באזור מעבר לנדרש ויפגע בצמיחה. חששות אלו מצאו ביטוי במדדי האקלים העסקי והאמון הכלכלי בגוש לחודש אוגוסט.
בשבוע המסחר האחרון נחלש האינדקס הדולרי בשיעור של 0.5% מול סל המטבעות הכלולים בו. הדולר נחלש בשיעור של 0.6% מול האירו, וסיים את השבוע ברמה של 1.2840. התנודתיות בשער החליפין הייתה תוצאה של פרסומים שונים וספקולציות טרם הפרסומים הללו. כך, פרסום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה ומדד אמון הצרכנים בארה"ב הביאו לחולשה בדולר מול האירו. איתותו של נגיד הבנק המרכזי בגוש האירו לגבי העלאת ריבית נוספת באוקטובר אף היא תרמה לסנטימנט השלילי מול הדולר. הערכות כי דו"ח התעסוקה, שפורסם ביום ו', ישקף שוק תעסוקה חזק הביאו להתחזקות הדולר. פרסום עלייה חדה בהיצע הבתים למכירה הביא לסיום שלילי בשבוע המסחר בדולר.
נזכיר, כי היום (ב') לא יתקיים מסחר בוול סטריט, בשל אירועי הלייבור דיי (Labor Day) במהלך השבוע הקרוב ידווחו בארה"ב: השינוי בפריון ברבעון השני - עדכון (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 1.6% לעומת הערכות קודמות ל- 1.1%), עלות ליחידת עבודה ברבעון השני - עדכון (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 4.0% לעומת הערכות קודמת של 4.2%), מדד ה-ISM לסקטור השירותים (יום ד', צפי לרמה של 55.1 לעומת 54.8 ביולי), פרסום ספר הבז' (יום ד'), מלאי סיטונאי (יום ה', צפי לגידול של 0.6% לעומת גידול בשיעור של 0.8% ביולי), אשראי צרכני (יום ה', צפי לגידול בהיקף של 7.5 מיליארד דולר לעומת 10.3 מיליארד בחודש יולי).
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
