לאומי לקראת השבוע בארה"ב: צפי לגידול באשראי צרכני

בבנק מעריכים, כי הצמיחה בארה"ב ברבעון השני תהיה מבוססת במידה רבה יותר על השקעות של חברות ופחות על הצריכה הפרטית

שבוע חיובי היה השבוע שעבר בשווקי המניות ברחבי העולם, כאשר נרשמו בו עליות נאות במדדים המרכזיים במדינות המפותחות, אך גם במתפתחות. בין הגורמים שתרמו למגמה: הערכות כי תהליך הריסון המוניטרי בארה"ב הגיע לסיומו וירידת מחירי הנפט. בשורת הנתונים הארוכה שפורסמה בארה"ב בשבוע שעבר בלטו נתון הזמנות המפעלים, שירדו בשיעור של 0.6% ביולי, לראשונה מזה שלושה חודשים. עם זאת, בניכוי הזמנות ציוד לתחבורה הייתה עלייה של 1.1%, אשר נבעה מעלייה בהזמנות לציוד ומחשבים. נתונים אלו תומכים בהערכות, כי הצמיחה ברבעון השני תהיה מבוססת במידה רבה יותר על השקעות של חברות ופחות על הצריכה הפרטית.

הגוש האירו - הערכות כי תהליך העלאת הריבית בארה"ב הגיע לסיומו, במקביל לסימנים להתמתנות האינפלציה בגוש האירו ולהאטה הצפויה בצמיחה באזור במחצית השנייה של השנה, הביאו להתגברות החששות מכך שהבנק המרכזי יעלה את הריבית באזור מעבר לנדרש ויפגע בצמיחה. חששות אלו מצאו ביטוי במדדי האקלים העסקי והאמון הכלכלי בגוש לחודש אוגוסט.

בשבוע המסחר האחרון נחלש האינדקס הדולרי בשיעור של 0.5% מול סל המטבעות הכלולים בו. הדולר נחלש בשיעור של 0.6% מול האירו, וסיים את השבוע ברמה של 1.2840. התנודתיות בשער החליפין הייתה תוצאה של פרסומים שונים וספקולציות טרם הפרסומים הללו. כך, פרסום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה ומדד אמון הצרכנים בארה"ב הביאו לחולשה בדולר מול האירו. איתותו של נגיד הבנק המרכזי בגוש האירו לגבי העלאת ריבית נוספת באוקטובר אף היא תרמה לסנטימנט השלילי מול הדולר. הערכות כי דו"ח התעסוקה, שפורסם ביום ו', ישקף שוק תעסוקה חזק הביאו להתחזקות הדולר. פרסום עלייה חדה בהיצע הבתים למכירה הביא לסיום שלילי בשבוע המסחר בדולר.

נזכיר, כי היום (ב') לא יתקיים מסחר בוול סטריט, בשל אירועי הלייבור דיי (Labor Day) במהלך השבוע הקרוב ידווחו בארה"ב: השינוי בפריון ברבעון השני - עדכון (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 1.6% לעומת הערכות קודמות ל- 1.1%), עלות ליחידת עבודה ברבעון השני - עדכון (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 4.0% לעומת הערכות קודמת של 4.2%), מדד ה-ISM לסקטור השירותים (יום ד', צפי לרמה של 55.1 לעומת 54.8 ביולי), פרסום ספר הבז' (יום ד'), מלאי סיטונאי (יום ה', צפי לגידול של 0.6% לעומת גידול בשיעור של 0.8% ביולי), אשראי צרכני (יום ה', צפי לגידול בהיקף של 7.5 מיליארד דולר לעומת 10.3 מיליארד בחודש יולי).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.