לאומי לקראת השבוע בארה"ב: צפי לגידול באשראי צרכני

בבנק מעריכים, כי הצמיחה בארה"ב ברבעון השני תהיה מבוססת במידה רבה יותר על השקעות של חברות ופחות על הצריכה הפרטית

שבוע חיובי היה השבוע שעבר בשווקי המניות ברחבי העולם, כאשר נרשמו בו עליות נאות במדדים המרכזיים במדינות המפותחות, אך גם במתפתחות. בין הגורמים שתרמו למגמה: הערכות כי תהליך הריסון המוניטרי בארה"ב הגיע לסיומו וירידת מחירי הנפט. בשורת הנתונים הארוכה שפורסמה בארה"ב בשבוע שעבר בלטו נתון הזמנות המפעלים, שירדו בשיעור של 0.6% ביולי, לראשונה מזה שלושה חודשים. עם זאת, בניכוי הזמנות ציוד לתחבורה הייתה עלייה של 1.1%, אשר נבעה מעלייה בהזמנות לציוד ומחשבים. נתונים אלו תומכים בהערכות, כי הצמיחה ברבעון השני תהיה מבוססת במידה רבה יותר על השקעות של חברות ופחות על הצריכה הפרטית.

הגוש האירו - הערכות כי תהליך העלאת הריבית בארה"ב הגיע לסיומו, במקביל לסימנים להתמתנות האינפלציה בגוש האירו ולהאטה הצפויה בצמיחה באזור במחצית השנייה של השנה, הביאו להתגברות החששות מכך שהבנק המרכזי יעלה את הריבית באזור מעבר לנדרש ויפגע בצמיחה. חששות אלו מצאו ביטוי במדדי האקלים העסקי והאמון הכלכלי בגוש לחודש אוגוסט.

בשבוע המסחר האחרון נחלש האינדקס הדולרי בשיעור של 0.5% מול סל המטבעות הכלולים בו. הדולר נחלש בשיעור של 0.6% מול האירו, וסיים את השבוע ברמה של 1.2840. התנודתיות בשער החליפין הייתה תוצאה של פרסומים שונים וספקולציות טרם הפרסומים הללו. כך, פרסום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה ומדד אמון הצרכנים בארה"ב הביאו לחולשה בדולר מול האירו. איתותו של נגיד הבנק המרכזי בגוש האירו לגבי העלאת ריבית נוספת באוקטובר אף היא תרמה לסנטימנט השלילי מול הדולר. הערכות כי דו"ח התעסוקה, שפורסם ביום ו', ישקף שוק תעסוקה חזק הביאו להתחזקות הדולר. פרסום עלייה חדה בהיצע הבתים למכירה הביא לסיום שלילי בשבוע המסחר בדולר.

נזכיר, כי היום (ב') לא יתקיים מסחר בוול סטריט, בשל אירועי הלייבור דיי (Labor Day) במהלך השבוע הקרוב ידווחו בארה"ב: השינוי בפריון ברבעון השני - עדכון (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 1.6% לעומת הערכות קודמות ל- 1.1%), עלות ליחידת עבודה ברבעון השני - עדכון (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 4.0% לעומת הערכות קודמת של 4.2%), מדד ה-ISM לסקטור השירותים (יום ד', צפי לרמה של 55.1 לעומת 54.8 ביולי), פרסום ספר הבז' (יום ד'), מלאי סיטונאי (יום ה', צפי לגידול של 0.6% לעומת גידול בשיעור של 0.8% ביולי), אשראי צרכני (יום ה', צפי לגידול בהיקף של 7.5 מיליארד דולר לעומת 10.3 מיליארד בחודש יולי).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.