לאומי לקראת השבוע בארה"ב: צפי לגידול באשראי צרכני
שבוע חיובי היה השבוע שעבר בשווקי המניות ברחבי העולם, כאשר נרשמו בו עליות נאות במדדים המרכזיים במדינות המפותחות, אך גם במתפתחות. בין הגורמים שתרמו למגמה: הערכות כי תהליך הריסון המוניטרי בארה"ב הגיע לסיומו וירידת מחירי הנפט. בשורת הנתונים הארוכה שפורסמה בארה"ב בשבוע שעבר בלטו נתון הזמנות המפעלים, שירדו בשיעור של 0.6% ביולי, לראשונה מזה שלושה חודשים. עם זאת, בניכוי הזמנות ציוד לתחבורה הייתה עלייה של 1.1%, אשר נבעה מעלייה בהזמנות לציוד ומחשבים. נתונים אלו תומכים בהערכות, כי הצמיחה ברבעון השני תהיה מבוססת במידה רבה יותר על השקעות של חברות ופחות על הצריכה הפרטית.
הגוש האירו - הערכות כי תהליך העלאת הריבית בארה"ב הגיע לסיומו, במקביל לסימנים להתמתנות האינפלציה בגוש האירו ולהאטה הצפויה בצמיחה באזור במחצית השנייה של השנה, הביאו להתגברות החששות מכך שהבנק המרכזי יעלה את הריבית באזור מעבר לנדרש ויפגע בצמיחה. חששות אלו מצאו ביטוי במדדי האקלים העסקי והאמון הכלכלי בגוש לחודש אוגוסט.
בשבוע המסחר האחרון נחלש האינדקס הדולרי בשיעור של 0.5% מול סל המטבעות הכלולים בו. הדולר נחלש בשיעור של 0.6% מול האירו, וסיים את השבוע ברמה של 1.2840. התנודתיות בשער החליפין הייתה תוצאה של פרסומים שונים וספקולציות טרם הפרסומים הללו. כך, פרסום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה ומדד אמון הצרכנים בארה"ב הביאו לחולשה בדולר מול האירו. איתותו של נגיד הבנק המרכזי בגוש האירו לגבי העלאת ריבית נוספת באוקטובר אף היא תרמה לסנטימנט השלילי מול הדולר. הערכות כי דו"ח התעסוקה, שפורסם ביום ו', ישקף שוק תעסוקה חזק הביאו להתחזקות הדולר. פרסום עלייה חדה בהיצע הבתים למכירה הביא לסיום שלילי בשבוע המסחר בדולר.
נזכיר, כי היום (ב') לא יתקיים מסחר בוול סטריט, בשל אירועי הלייבור דיי (Labor Day) במהלך השבוע הקרוב ידווחו בארה"ב: השינוי בפריון ברבעון השני - עדכון (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 1.6% לעומת הערכות קודמות ל- 1.1%), עלות ליחידת עבודה ברבעון השני - עדכון (יום ד', צפי לגידול בשיעור של 4.0% לעומת הערכות קודמת של 4.2%), מדד ה-ISM לסקטור השירותים (יום ד', צפי לרמה של 55.1 לעומת 54.8 ביולי), פרסום ספר הבז' (יום ד'), מלאי סיטונאי (יום ה', צפי לגידול של 0.6% לעומת גידול בשיעור של 0.8% ביולי), אשראי צרכני (יום ה', צפי לגידול בהיקף של 7.5 מיליארד דולר לעומת 10.3 מיליארד בחודש יולי).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
