45% מהפעילות במניות רוכזה בידי בעלי עניין ב-2005

כך לפי הערכת כלכלני פיא. בנוסף, בשנה זו התרכז כ-64% מהיקף המסחר במניות המעוף הגדולות. הפעילות הערה של בעלי העניין תרמה, לעלייה של 33.3% במעו"ף
אסף מליחי |

בשנת 2005 רוכזה כ-45% מהיקף הפעילות בשוק המניות המקומי בידי בעלי עניין. חלקם של בעלי העניין המקומיים עמד על כ-36% ושל תושבי החוץ על כ-7%, ואילו הממשלה ריכזה בידיה כ-2% מן הפעילות.

היתרה, כ-55% מן הפעילות הכוללת בשוק המניות, התפלגה בין הציבור הישראלי ומשקיעים זרים ומוסדיים כמו קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח.

כך עולה מבדיקה שערכו כלכלני פיא עולה, כי בשנת 2005 נרשמה פעילות ערה מצד בעלי עניין בשוק המניות. הפרטת החברות הממשלתיות הביאה למימוש אחזקות המדינה בהן, וגם הבנקים החלו כבר להתכונן ליישום המלצות ועדת בכר.

בשנת 2005 קטן היקף מכירת המניות על ידי בעלי עניין לכ-5 מיליארדי שקלים בלבד, לעומת 6 מיליארד שקל ב-2004. לעומת סוף 2004 תרמו מכירות אלה לגידול של כ-3% בכמות הצפה של מניות בשוק, העומדת עתה על כ-55% מנפחו הכולל.

בשנה זו התרכזו כ-64% מהיקף המסחר במניות הגדולות הנמנות על מדד ת"א 25. הפעילות הערה של בעלי העניין תרמה, בין היתר, לעלייה של 33.3% שרשם מדד זה ולעלייה של 29.4% שרשם מדד ת"א 100.

הפרטת החברות הממשלתיות הביאה למימוש אחזקות המדינה בהן בהיקף כולל של למעלה מ-10 מיליארדי שקלים. חלק מומש באמצעות הבורסה וחלק אחר בעסקאות מחוץ לבורסה, בהן הפרטת בנק דיסקונט בכ-1.3 מיליארדי שקלים, הפרטת בנק לאומי בשני מהלכים ובהיקף כולל של כ-4.6 מיליארדי שקלים ומכירת גרעין השליטה בבזק בכ-4.2 מיליארדי שקלים.

פעולות רכישה ומכירה של בעלי עניין נרשמו גם במספר מניות נוספות במסגרת ת"א 25. כי"ל נרכשה על ידי פוטאש והחברה לישראל בכ-460 מיליוני שקלים. דסק"ש נרכשה על ידי אי.די.בי פיתוח בכ-2 מיליארד שקל, וקבוצת דלק מימשה חלק מאחזקותיה בכ-185 מיליון שקלים.

פעילות בעלי עניין בהיקף של כ-770 מיליון שקלים נרשמה גם במניות אי.די.בי ישראל ואי. די.בי פיתוח, ובהיקף של כ-424מיליון שקלים בבנק הפועלים. בנוסף, מניות הבנקים ריכזו אף הן פעילות ערה, בין היתר עקב הציפייה ליישום המלצות ועדת בכר למכירת אחזקותיהם בקרנות הנאמנות, בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, אף שאינן חברות ציבוריות.

מלבד מניות המעו"ף, גם בקרב מניות מדד ת"א 75, מדד ת"א 100, ומדד מניות היתר נרשמה פעילות של בעלי עניין. אל על נמכרה על ידי המדינה, תדיראן קשר נרכשה על ידי אלביט ואלרוב נמכרה על ידי אלרוב ונצ'רס. כמו כן ביצעה בסר אירופה רכישה רדומות, אלקטרה נדל"ן נרכשה על ידי אלקטרה האם, פולישק נרכשה על ידי קיבוץ סופה ועוד.

צפי ל-2006

לפי הערכת כלכלני פיא, הבנקים צפויים להמשיך ולממש את השקעותיהם הריאליות בשל איסור אחזקת הקונגלומרטים בחוק הבנקאות (החוק אוסר עליהם להחזיק ביותר מקונגלומרט אחד הפועל ביותר משלושה ענפי משק). בין האחזקות הבולטות המיועדות למימוש ניתן למצוא את אחזקות בנק לאומי בחברה לישראל המיועדות למימוש ואחזקותיו באפריקה ישראל, שכבר מומשו על ידו בתחילת השנה.

כמו כן, אמורים הבנקים להקטין את אחזקותיהם בחברות הביטוח עקב המלצות ועדת בכר, ולכן צפוי בנק הפועלים לממש את אחזקותיו בכלל ביטוח. בנק דיסקונט צפוי לממש אחזקותיו בהראל, ובנק לאומי – במגדל.

מימוש האחזקות הריאליות צפוי להניב למערכת הבנקאית רווחי הון משמעותיים השנה ולהביא לחלוקת דיבידנדים נאים לבעלי המניות. החלפת השליטה בחברות תניב הזדמנויות רכישה חדשות למשקיעים חדשים, ותפתח פתח לשינויים מבניים בחברות ולדינמיקה עסקית חדשה. מימוש אחזקות מלא או חלקי על ידי הבנקים עשוי גם להגדיל את היצע המניות הנמכרות ולשפר את סחירותן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.