הבוקר במט"ח: הדולר עולה ב-0.2%, האירו משיל 0.12%
המטבע האמריקני פתח הבוקר בעליה של 0.2% ונסחר סביב מחיר של 4.6654 שקל, זאת לאחר שאתמול רשם הדולר ירידה חדה של 0.81% ושערו היציג נקבע בשער של 4.656 שקל - שער הפקיעה לאופציות על הדולר לחודש נובמבר. מנגד, האירו פתח הבוקר את המסחר בירידה של 0.07% ונסחר סביב מחיר של 5.4998 שקל, אתמול אחה"צ עלה האירו ב-0.12% ושערו היציג נקבע על רמת 5.503 שקל.
בעולם
אנליסטית המטבעות, שרית ולדימירסקי מבית ההשקעות פינוטק, מציינת כי לאחר היחלשות המטבע ביום שני מתאושש הדולר כנגד העיקריים, כאשר במהלך היממה הפגין התחזקות של יותר מחצי אחוז אל מול המטבעות המובילים. כעת נסחר הדולר סביב הרמה של 1.1785 כנגד האירו, סביב הרמה של 119.30 כנגד היין וסביב הרמה של 1.7190 כנגד הסטרלינג.
אתמול, מוסיפה ולדימירסקי, פורסם מידע כלכלי חיובי שנתן סיבה לניתור הדולר. סקר ביטחון הצרכן הצביע על עלייה של 13.77 נקודות לרמה של 98.9 נקודות, לעומת ציפיות השוק ל-90 נקודות בלבד. נתוני הזמנות למוצריים ברי-קיימא עלו ב-3.4% בחודש אוקטובר, לעומת נתון שלילי של 2.4% בחודש ספטמבר.
כמו כן, סקטור הבתים חדשים רשם עלייה במכירת הבתים ל-1,400 אלף בתים חדשים. טריידרים מוסרים כי הנתונים החיובים שהתפרסמו מנטרלים במעט את החשש מהתפוצצות בועת הנדל"ן ומעלים את הציפיות להעלאות ריבית נוספות כבר בתקופה הקרובה.
גם היום היומן הכלכלי האמריקני עמוס במידע כלכלי בעל חשיבות רבה. בין הנתונים הצפויים להתפרסם ישנו את התמ"ג (שיעור הצמיחה) לרבעון השלישי של 2005, הצפוי להצביע על צמיחה של 4.1%. סקר PMI (מדד מנהלי הרכש) בשיקאגו וסקר ספר הבג' של ה-FED הסוקר את פגישת ה-FOMC ב-13 לדצמבר. כמו כן, ימתינו המשקיעים לנאומו של בכיר ה-FED, ביאס, הצפוי לנאום היום ב-17:30 GMT.
האירו
אתמול בלילה התחזק קלות האירו אל מול הדולר, ואילו נחלש אל מול היין. כעת נסחר האירו סביב רמה של 140.66 אל מול היין וסביב הרמה של 0.6850 כנגד הסטרלינג.
בעוד שהשוק מתכונן להודעת הריבית בגוש האירו מחר, מסר אתמול נגיד ה-ECB, טרישה, לעיתונות כי "לאחר שנתיים וחצי של שמירה של שער הריבית ברמה הנוכחית, מוכן כעת הבנק המרכזי האירופאי לבצע העלאות ריבית".
היום צפויים להתפרסם נתונים רבים באירופה, כאשר העיקרי שבהם הינו התמ"ג (GDP) לרבעון השלישי של 2005, בעוד שהשוק מגלם עלייה בתוצר. התחזקות נוספת של האירו עשויה לבוא היום מכיוון נתוני אקלים העסקים ונתוני הסנטימנטים הכלכליים. יחד עם זאת, סוחרים מעריכים כי לפרסומים של היום תהיה השפעה מינורית לנוכח העובדה כי המשקיעים מתייחסים יותר למידע כלכלי של ארה"ב.
היין
ביממה האחרונה נסחר היין ברמותיו הנמוכות אל מול המטבעות העיקריים. כעת נסחר היפני סביב הרמה של 119.30 כנגד הדולר וסביב הרמה של 140.70 כנגד האירו. למרות היחלשותו בימים האחרונים, הבוקר מתקן מעט היפני עקב עלייה בסקטור הנדל"ן.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
