הבוקר במט"ח: הדולר עולה ב-0.2%, האירו משיל 0.12%
המטבע האמריקני פתח הבוקר בעליה של 0.2% ונסחר סביב מחיר של 4.6654 שקל, זאת לאחר שאתמול רשם הדולר ירידה חדה של 0.81% ושערו היציג נקבע בשער של 4.656 שקל - שער הפקיעה לאופציות על הדולר לחודש נובמבר. מנגד, האירו פתח הבוקר את המסחר בירידה של 0.07% ונסחר סביב מחיר של 5.4998 שקל, אתמול אחה"צ עלה האירו ב-0.12% ושערו היציג נקבע על רמת 5.503 שקל.
בעולם
אנליסטית המטבעות, שרית ולדימירסקי מבית ההשקעות פינוטק, מציינת כי לאחר היחלשות המטבע ביום שני מתאושש הדולר כנגד העיקריים, כאשר במהלך היממה הפגין התחזקות של יותר מחצי אחוז אל מול המטבעות המובילים. כעת נסחר הדולר סביב הרמה של 1.1785 כנגד האירו, סביב הרמה של 119.30 כנגד היין וסביב הרמה של 1.7190 כנגד הסטרלינג.
אתמול, מוסיפה ולדימירסקי, פורסם מידע כלכלי חיובי שנתן סיבה לניתור הדולר. סקר ביטחון הצרכן הצביע על עלייה של 13.77 נקודות לרמה של 98.9 נקודות, לעומת ציפיות השוק ל-90 נקודות בלבד. נתוני הזמנות למוצריים ברי-קיימא עלו ב-3.4% בחודש אוקטובר, לעומת נתון שלילי של 2.4% בחודש ספטמבר.
כמו כן, סקטור הבתים חדשים רשם עלייה במכירת הבתים ל-1,400 אלף בתים חדשים. טריידרים מוסרים כי הנתונים החיובים שהתפרסמו מנטרלים במעט את החשש מהתפוצצות בועת הנדל"ן ומעלים את הציפיות להעלאות ריבית נוספות כבר בתקופה הקרובה.
גם היום היומן הכלכלי האמריקני עמוס במידע כלכלי בעל חשיבות רבה. בין הנתונים הצפויים להתפרסם ישנו את התמ"ג (שיעור הצמיחה) לרבעון השלישי של 2005, הצפוי להצביע על צמיחה של 4.1%. סקר PMI (מדד מנהלי הרכש) בשיקאגו וסקר ספר הבג' של ה-FED הסוקר את פגישת ה-FOMC ב-13 לדצמבר. כמו כן, ימתינו המשקיעים לנאומו של בכיר ה-FED, ביאס, הצפוי לנאום היום ב-17:30 GMT.
האירו
אתמול בלילה התחזק קלות האירו אל מול הדולר, ואילו נחלש אל מול היין. כעת נסחר האירו סביב רמה של 140.66 אל מול היין וסביב הרמה של 0.6850 כנגד הסטרלינג.
בעוד שהשוק מתכונן להודעת הריבית בגוש האירו מחר, מסר אתמול נגיד ה-ECB, טרישה, לעיתונות כי "לאחר שנתיים וחצי של שמירה של שער הריבית ברמה הנוכחית, מוכן כעת הבנק המרכזי האירופאי לבצע העלאות ריבית".
היום צפויים להתפרסם נתונים רבים באירופה, כאשר העיקרי שבהם הינו התמ"ג (GDP) לרבעון השלישי של 2005, בעוד שהשוק מגלם עלייה בתוצר. התחזקות נוספת של האירו עשויה לבוא היום מכיוון נתוני אקלים העסקים ונתוני הסנטימנטים הכלכליים. יחד עם זאת, סוחרים מעריכים כי לפרסומים של היום תהיה השפעה מינורית לנוכח העובדה כי המשקיעים מתייחסים יותר למידע כלכלי של ארה"ב.
היין
ביממה האחרונה נסחר היין ברמותיו הנמוכות אל מול המטבעות העיקריים. כעת נסחר היפני סביב הרמה של 119.30 כנגד הדולר וסביב הרמה של 140.70 כנגד האירו. למרות היחלשותו בימים האחרונים, הבוקר מתקן מעט היפני עקב עלייה בסקטור הנדל"ן.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
