פירוס מבקר בשכונת התקווה - פלוטארכוס באחד העם?
אחרי התדהמה, תחושה כמעט פראית שמשתלטת על הגוף, מתחילה לעבוד הלוגיקה. כן, זה היה מהפך. אבל זו לא חוכמה. פרס הפסיד לפרץ, משום שהוא תמיד מפסיד, משום שלא התארגן, משום שלא קרא את המפה, משום שלא שידר שום דבר חדש, משום שהיה אסקופה נדרסת בממשלת שרון, משום ומשום ומשום.
פרץ ניצח את פרס, משום שהוא פוליטיקאי מחונן, יודע לייצר בריתות, יודע להתארגן ולהקים מערך שגייס עבורו 30 אלף מצביעים במפלגת העבודה, יודע להתמיד ולשים מטרה, יודע -ויש ניצחון. לא סתם ניצחון. השמחה רבה, ביום שאחרי - אבל לא בכל מקום. בבורסה? המסחר נפתחה בתדהמה, ירידות חדות, התמתנות, ואקורד שלילי בסוף היום. הדולר? הגיב בצורה דומה.
ניצחונו של פרץ מבחינת מפלגת העבודה עלול בהחלט להיות ניצחון פירוס מבחינת המפלגה הזאת. היא כל כך רצתה להגיע למזרחיים, מוכה וחבולה עוד משלהי שנת 1977, רדופת קריאות ה"צ'חצ'חים" של דודו טופז ב-1984, רדופת השד העדתי, עד שלא השכילה לפנות את דור המייסדים להנהגה אמיתית. דווקא המפלגה הזאת, פחות "אשכנזית" מהליכוד. דליה איציק, פואד בן אליעזר, איתן כבל, וכמובן - היו"ר הנכנס עמיר פרץ. אבל זה לא נמחל לה. גם כשעברה לשכונת התקווה. זה לא נמחל לה עד להיום בבוקר.
פירוס, הגנרל המהולל נשלח להלחם בשם המלך פלוטארכוס ברומא, אי שם לפני 2,200 שנה. האי שם היה לא כל כך רחוק, כמה איים מערבית לקפריסין. על ציר הזמן זה נראה כל כך רחוק. בסוף חזר פירוס אחרי ניצחון ואמר לפלוטארכוס, "עוד ניצחון אחד כזה ואבדנו". הוא איבד את רוב הצבא שלו מול צבאות רומי. האופי האנושי - הוא נשאר מאוד מאוד קרוב. היו שם בני אדם, לפני אלפיים שנה, וכנראה שגם בעוד אלף שנים יהיו כאן אנשים. פרס הוא כבר לא מחזה של טרגדיה בפוליטיקה, הוא קומדית אבוסרד. פרץ, הוא הניסיון האחרון של מפלגת העבודה להיוולד מחדש.
אבל מה משדר אדם עם משנה כלכלית כמו של פרץ לאומה? מי שרצה "לעלות על בתי העשירים", עד לפני מספר שנים. מי שרוצה לקבע שכר מינימום ל-1,000 דולר. מי שמבטיח הבטחות עשנות של סוציאליזם בסגנון "המפלגה" - "לכל החברים תהיה פנסיה". כל שילטון ה"הסתדרות" הזה, כלומר - נסתדר ונמצא את הכסף מאיפשהו - חי ובועט במשנתו עד היום.
הקשבתי במהלך כל הערב שוב ושוב לבכיר אנשי הכלכלה של פרץ. הוא מבין בכלכלה לא פחות טוב מרוב אנשי העסקים בארץ. שוב ושוב הוא חזר על כך שהוא הזמין את פרץ לפגישות עם אנשי עסקים בכירים. הם נועדו בפרטיות והוא שטח בפניהם את משנתו הכלכלית. מה זאת החשאיות הזאת? מה קורה שם בפארטיה? כדי שהכסף לא יתחיל לברוח מכאן - תצטרך להגיד במהרה מה אתה רוצה מהכלכלה שלנו, מר פרץ.
קומוניזם - יש לו תכונה חביבה: הוא חלום. כשהוא הופך למציאות קורים שני דברים. אחד, הכסף של העשירים בורח החוצה. שניים, הנכסים הלא ניידים נשארים. אבל נכסים לא שווים כלום אם אין מאחוריהם רוח. כשהכלכלה מתוכננת מלמעלה שום דבר לא צולח. לעזאזל, לא הספיק הניסוי של סטאלין? עשרות מיליוני איכרים הוא שלח אל מותם כי הם לא היו "פרולטריים" מספיק בשבילו. מישהו רוצה לקפוץ לביקור בצפון קוריאה, בקובה.
הקומוניסטים, פנים רבות להם. הם תמיד מזכירים את סקנדינביה. חוכמה גדול 90% מאותו מוצא אתני, מדינות עשירות ומונוטניות של אירופאים משכילים עם הון אנושי מפותח. אז אוקיי- הם מסתדרים עם מדיניות רווחה. אבל שימו לב מה קורה בדיוק בימים אלה בצרפת. 10% מהאוכלוסיה היא של מהגרים מנוכרים, עניים ומוסלמים. לא מיוצגת בפרלמנט ושורפת את המדינה. צרפת - היא המדינה הכי בטלנית וסוציאליסטית באירופה, וזה מה שהיא מקבלת מכל ה"צדק החברתי" הזה.
בכדי לחזור לגלגל של מפא"י אנחנו צריכים את נס הקמת המדינה. אתם יודעים מה היה הנס הזה? שנור וגורנישט. שנוררנו מאות מיליוני דולרים מגרמניה (השילומים) ומארצות הברית - היא השקיעה כאן את אותו סדר גודל של הון שהושקע בכל תוכנית מרשל באירופה (!). וגם - לא היה פה כלום, כך שיכולנו לצמוח מאפס במהירות הבזק. כך גם התחנך דור המדינה - שהממשלה - זה משהו תלוש מהעולם. היא ממומנת על כוחות עצמה. מכונה תמידית שתמיד עובדת. השנור ייסד את מפא"י ואת תרבות בתי ההבראה שלה. היום העולם מתקדם לכלכלה חופשית, אי אפשר לחזור לחיות על קיבוץ נדבות. למי שחי ב"סרט" הקומוניסטי, המציאות תשלח את הצ'ק. עם שליח.
אין יותר דרך לחסום את הכסף. אין יותר דרך לחסום את ההשקעות. אין יותר דרך לחסום את ההיגיון. קיבלתי מבול של תגובות על המאמר הראשון שלי על היבחרותו של עמיר פרץ. רובן זועמות. "מה אתה רוצה, זה שינוי מרענן." למה לאנשים האלה אין פחית קולה קרה בשביל זה. פרץ שלא ישב על כיסא הממשלה, שיצטרך לפגוש בתור ראש ממשלה לעתיד את נשיא ארצות הברית בבית הלבן, שיצטרך להגיב על הקסאמים. יצטרך גם להסביר מה הוא רוצה מהכסף של האזרחים במדינה הזאת. אחרת יזכיר פלוטארכוס את מה ששמע מפירוס בחוצות רחוב אחד העם בתל אביב. וזה לא יהיה קל.
שבת שלום.
מאת: חזי שטרנליכט.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
