וול סטריט צפויה לפתיחה מהוססת: הסופה "ריטה" מאיימת

להפוך לסופת הוריקן ולהתקדם לכיוון מפרץ מקסיקו, מדובר בסופה טרופית חדשה אשר מעלה חששות לא קטנים בעקבות הנזק שגרמה הסופה "קתרינה", מחירי הנפט עולים לאור החששות
יוני נאמן |

החוזים העתידיים מאותתים לפי שעה על ירידות שערים קלות בפתיחת המסחר, לאור חששות מסופה הטרופית "ריטה" אשר מתקדמת לכיוון פלורידה ועלולה להתפתח לסופת הוריקן אם תמשיך למפרץ מקסיקו, מחירי הנפט מגיבים לחששות בעליה של מעל 1%. המשקיעים צפויים להישאר דרוכים היום לקראת פגישת הפד מחר, בה יקבע שער הריבית הדולרית לטווח הקצר.

החוזים העתידיים מצביעים לפי שעה על ירידות של כ-0.15% במדד הנאסדק וכ-0.2% במדד הדאו ג'ונס.

בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה באוקטובר מטפסים לאור החששות בכ-1.17 דולר וסובבים סביב 64.17 דולר לחבית. עוד בזירת הנפט, ביומיים הקרובים מתקיימת פגישת OPEC, אשר בה צפויים לדון בהרמת מכסות הנפט, כשהצפי לפי שעה הוא ששרי OPEC ימנעו מהגדלת המכסות.

מאקרו

בזירה המאקרו כלכלית, היום לא יפורסמו נתוני מאקרו חדשים, אך המשקיעים צפויים להישאר דרוכים לקראת פגישת הפד שתתקיים מחר, בה יקבע שער הריבית הדולרית לטווח הקצר. הצפי לפי שעה הינו שהפד יעלה את הריבית ב-0.25%, במטרה להאט את הכלכלה ולמנוע אינפלציה. מנגד, הסופה קתרינה, אשר פגעה בכלכלה, עלולה לגרום לפד להשאיר את הריבית על קנה.

ישראליות

ג'קדה (JCDA) צפויה לרכז עניין היום, זאת לאחר שהיום במהלך המסחר בתל אביב סיפקה את הסיבה לזינוקים של כ-15%במחיר המניה בוול סטריט בסופ"ש האחרון. החברה הכריזה היום על 3 הודעות חדשות, הראשונה, הסכם עם קוקס-חברת התקשורת השלישית בגודלה בארה"ב. השניה, מוצר חדש המיועד למקסם תפוקות ב-Contact Centers. והשלישית, החברה סיימה הטמעה בחברה מצפון אמריקה.

ריטליקס (RTLX), מפתחת ומשווקת פתרונות התוכנה לקמעונאי מזון ומוצרי צריכה, צפויה לרכז עניין אף היא. החברה הודיעה היום כי קבוצת רשתות הקמעונאות א.ס. ווטסון (A.S. Watson) שבבעלות תאגיד האצ'יסון וואמפואה, החלה להתקין את מערכת Retalix StoreLine ב-1,500 חנויותיה ברחבי אסיה בנוסף על חנויותיה באירופה. בנוסף הודיעה ריטליקס על השקת המערכת החדשה Retalix InSync.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.