וול סטריט צפויה לפתיחה מהוססת: הסופה "ריטה" מאיימת

להפוך לסופת הוריקן ולהתקדם לכיוון מפרץ מקסיקו, מדובר בסופה טרופית חדשה אשר מעלה חששות לא קטנים בעקבות הנזק שגרמה הסופה "קתרינה", מחירי הנפט עולים לאור החששות
יוני נאמן |

החוזים העתידיים מאותתים לפי שעה על ירידות שערים קלות בפתיחת המסחר, לאור חששות מסופה הטרופית "ריטה" אשר מתקדמת לכיוון פלורידה ועלולה להתפתח לסופת הוריקן אם תמשיך למפרץ מקסיקו, מחירי הנפט מגיבים לחששות בעליה של מעל 1%. המשקיעים צפויים להישאר דרוכים היום לקראת פגישת הפד מחר, בה יקבע שער הריבית הדולרית לטווח הקצר.

החוזים העתידיים מצביעים לפי שעה על ירידות של כ-0.15% במדד הנאסדק וכ-0.2% במדד הדאו ג'ונס.

בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה באוקטובר מטפסים לאור החששות בכ-1.17 דולר וסובבים סביב 64.17 דולר לחבית. עוד בזירת הנפט, ביומיים הקרובים מתקיימת פגישת OPEC, אשר בה צפויים לדון בהרמת מכסות הנפט, כשהצפי לפי שעה הוא ששרי OPEC ימנעו מהגדלת המכסות.

מאקרו

בזירה המאקרו כלכלית, היום לא יפורסמו נתוני מאקרו חדשים, אך המשקיעים צפויים להישאר דרוכים לקראת פגישת הפד שתתקיים מחר, בה יקבע שער הריבית הדולרית לטווח הקצר. הצפי לפי שעה הינו שהפד יעלה את הריבית ב-0.25%, במטרה להאט את הכלכלה ולמנוע אינפלציה. מנגד, הסופה קתרינה, אשר פגעה בכלכלה, עלולה לגרום לפד להשאיר את הריבית על קנה.

ישראליות

ג'קדה (JCDA) צפויה לרכז עניין היום, זאת לאחר שהיום במהלך המסחר בתל אביב סיפקה את הסיבה לזינוקים של כ-15%במחיר המניה בוול סטריט בסופ"ש האחרון. החברה הכריזה היום על 3 הודעות חדשות, הראשונה, הסכם עם קוקס-חברת התקשורת השלישית בגודלה בארה"ב. השניה, מוצר חדש המיועד למקסם תפוקות ב-Contact Centers. והשלישית, החברה סיימה הטמעה בחברה מצפון אמריקה.

ריטליקס (RTLX), מפתחת ומשווקת פתרונות התוכנה לקמעונאי מזון ומוצרי צריכה, צפויה לרכז עניין אף היא. החברה הודיעה היום כי קבוצת רשתות הקמעונאות א.ס. ווטסון (A.S. Watson) שבבעלות תאגיד האצ'יסון וואמפואה, החלה להתקין את מערכת Retalix StoreLine ב-1,500 חנויותיה ברחבי אסיה בנוסף על חנויותיה באירופה. בנוסף הודיעה ריטליקס על השקת המערכת החדשה Retalix InSync.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.