וול סטריט צפויה לפתיחה מהוססת: הסופה "ריטה" מאיימת

להפוך לסופת הוריקן ולהתקדם לכיוון מפרץ מקסיקו, מדובר בסופה טרופית חדשה אשר מעלה חששות לא קטנים בעקבות הנזק שגרמה הסופה "קתרינה", מחירי הנפט עולים לאור החששות
יוני נאמן |

החוזים העתידיים מאותתים לפי שעה על ירידות שערים קלות בפתיחת המסחר, לאור חששות מסופה הטרופית "ריטה" אשר מתקדמת לכיוון פלורידה ועלולה להתפתח לסופת הוריקן אם תמשיך למפרץ מקסיקו, מחירי הנפט מגיבים לחששות בעליה של מעל 1%. המשקיעים צפויים להישאר דרוכים היום לקראת פגישת הפד מחר, בה יקבע שער הריבית הדולרית לטווח הקצר.

החוזים העתידיים מצביעים לפי שעה על ירידות של כ-0.15% במדד הנאסדק וכ-0.2% במדד הדאו ג'ונס.

בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה באוקטובר מטפסים לאור החששות בכ-1.17 דולר וסובבים סביב 64.17 דולר לחבית. עוד בזירת הנפט, ביומיים הקרובים מתקיימת פגישת OPEC, אשר בה צפויים לדון בהרמת מכסות הנפט, כשהצפי לפי שעה הוא ששרי OPEC ימנעו מהגדלת המכסות.

מאקרו

בזירה המאקרו כלכלית, היום לא יפורסמו נתוני מאקרו חדשים, אך המשקיעים צפויים להישאר דרוכים לקראת פגישת הפד שתתקיים מחר, בה יקבע שער הריבית הדולרית לטווח הקצר. הצפי לפי שעה הינו שהפד יעלה את הריבית ב-0.25%, במטרה להאט את הכלכלה ולמנוע אינפלציה. מנגד, הסופה קתרינה, אשר פגעה בכלכלה, עלולה לגרום לפד להשאיר את הריבית על קנה.

ישראליות

ג'קדה (JCDA) צפויה לרכז עניין היום, זאת לאחר שהיום במהלך המסחר בתל אביב סיפקה את הסיבה לזינוקים של כ-15%במחיר המניה בוול סטריט בסופ"ש האחרון. החברה הכריזה היום על 3 הודעות חדשות, הראשונה, הסכם עם קוקס-חברת התקשורת השלישית בגודלה בארה"ב. השניה, מוצר חדש המיועד למקסם תפוקות ב-Contact Centers. והשלישית, החברה סיימה הטמעה בחברה מצפון אמריקה.

ריטליקס (RTLX), מפתחת ומשווקת פתרונות התוכנה לקמעונאי מזון ומוצרי צריכה, צפויה לרכז עניין אף היא. החברה הודיעה היום כי קבוצת רשתות הקמעונאות א.ס. ווטסון (A.S. Watson) שבבעלות תאגיד האצ'יסון וואמפואה, החלה להתקין את מערכת Retalix StoreLine ב-1,500 חנויותיה ברחבי אסיה בנוסף על חנויותיה באירופה. בנוסף הודיעה ריטליקס על השקת המערכת החדשה Retalix InSync.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.