EMI תסביר למה כדאי לקחת משכנתא במימון של 95%
חברת ביטוח המשכנתאות EMI מקבוצת AIG קבוצת הביטוח הגדולה בעולם, עולה בקמפיין פרסום משותף עם בנק טפחות - מזרחי במטרה להסביר לציבור את היתרונות הגלומים ברכישת דירה או בית באמצעות משכנתא במימון גבוה של עד 95% בה נזקק הרוכש לסכום התחלתי קטן ביותר לצורך הרכישה. הקמפיין יעלה בשלב הראשון לשבועיים בכעשרה אתרי אינטרנט בהשקעה של למעלה מרבע מיליון שקל.
מטרת הקמפיין החדש של EMI, לחשוף ולהסביר לציבור את כל היתרונות הגלומים ברכישת דירה למגורים או להשקעה באמצעות משכנתא במימון גבוה בה הבנק מממן עד 95% ממחיר הנכס. במשכנתא זו הרוכש נזקק להשקיע הון עצמי קטן ביותר של 5% בלבד. הקמפיין הנערך בשיתוף עם בנק טפחות - מזרחי, מוכיח לזוגות ומשפחות בעלי יכולת החזר מתאימה, כי ניתן להפוך מיד ובקלות לבעלי נכס למגורים או להשקעה, בתוכנית החזר נוחה ביותר ולטווח ארוך.
לדברי סמנכ"ל השיווק החדש של EMI יורם אביגד, המכשיר הפיננסי אשר מממן הבנק עד 95% ממחיר הנכס ולשנים רבות, יכול בקלות להוות תחליף לתשלום שכר דירה ובעזרתו יכולים הלקוחות הפוטנציאלים להפוך מיד לבעלי דירה או בית. התוכנית תותיר בידם את הונם העצמי לצורך מימון לימודים, רכישת ריהוט ואבזור לביתם החדש, לצורך רכישת רכב או לצורך פתיחת תוכנית חסכון לילדים או לנסיעה לחו"ל.
גם אלה המבקשים לרכוש נכס נדל"ני כהשקעה לעתיד לא נזקקים כמעט להעמדת הונם העצמי והם ישתמשו בשכר הדירה שיגבו מהנכס, לתשלום ההחזר החודשי. מיותר לציין ששיטה זו של מימון גבוה מקובלת מאד בעולם העסקים ובעיקר בענף הנדל"ן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
