אי תשלום דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים בכל תקופה של ארבעה חודשים קלנדריים רצופים - ולא ארבעה חודשי אבטלה רצופים.
עו"ד לילך דניאל |

עב"ל 1325/04 יוסף חורב נ. המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 8.8.2005. עובדות 1. המערער היה מובטל במשך חמישה חודשים ושלושה שבועות. תקופת האבטלה נפרסה על פני תשעה חודשים מאחר והמערער מצא עבודה ופוטר ממנה וחזר להיות מובטל.

2. המשיב במשך אותם תשעה חודשים לא שילם למערער עבור חמישה עשר ימי אבטלה וזאת בהתאם לסעיף 172 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן - החוק), הקובע כי "לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים בכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע".

3. המערער טוען כי יש לפרש את המילים "ארבעה חודשים רצופים" כארבעה חודשי אבטלה רצופים, ואילו המשיב טוען כי את המילים "ארבעה חודשים רצופים" יש לפרש כחודשים קלנדריים.

4. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את פרשנות המשיב וקבע כי המשיב ניכה כדין מתקופת האבטלה, חמישה עשר ימים. על כך הערעור.

בית הדין הארצי לעבודה פסק 1. בהסתמך על לשון החוק, תכליתו ומתוך היקש ללשון החוק בסעיפים אחרים, בית הדין האזורי פירש נכונה את המונח "ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע" כחודשים קלנדריים ולא כארבעה חודשי אבטלה רצופים הנבחנים בדיעבד ולא מלכתחילה.

2. הערעור נדחה. אין צו להוצאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה