וול סטריט עברה לעליות נאות לאחר יום של דשדוש

מחירי הנפט מזגזגים היום בין רמות של 65-66 דולר לחבית ומשפיעים בכך על תנודתיות המדדים. הסוכנות לענייני תקציב של הקונגרס האמריקני דיווחה מוקדם יותר הערכה על פגיעה בקצב הצמיחה של המשק האמריקני. קומברס יורדת ב-1%, סינרון עולה ב-1.4%
יניב לפן |

מדדי וול סטריט עברוש בשעות אלה לעליות קלות. מחירי הנפט מנהלים מסחר זיגזג סביב רמות המחירים של 65-66 דולר ומבלבלים את הסוחרים. נתון מטעם הסוכנות לענייני תקציב של הקונגרס האמריקני הקשה גם הוא על השווקים. נתון מאקרו שהתפרסמו לפני פתיחת המסחר וחדשות בנוגע לנזקי ההוריקן לכלכלה האמריקנית מטילים את מלוא השפעתם על המסחר. הנתונים שהתפרסמו מדאיגים חלק מהאנליסטים על רקע החששות מהאטה בצמיחה של הכלכלה האמריקנית.

מדד הנאסד"ק עולה ב-0.11% לשער של 2,169 נקודות. מדד הדאו עולה ב-0.28% לשער של 10,619 נקודות.

מוקדם יותר דיווחה הסוכנות לענייני תקציב של הקונגרס האמריקני כי סופת ההוריקן קתרינה עלולה לגרום לאובדן 400 אלף מקומות עבודה בחודשים הקרובים. מעבר לכך העריכו בוועדה כי ייתכן ותקטן הצמיחה בארה"ב במחצית השנייה של 2005 בשיעור של 0.5% עד 1%.

מחירי הנפט שירדו היום והגיעו לרמות נמוכות מ-65 דולר לחבית שבו לעלות והגיעו לרמות מחירים הגבוהים מ-66 דולר, אך בשעות אלה שוב נרגעים המחירים. אתמול ירדו המחירים בשיעורים הגבוהים מ-2% על רקע חזרתם לשיגרה של מספר מזקקות שהושבתו בעקבות ההוריקן שהכה את דרום ארה"ב בשבוע שעבר והחדשות מצד מספר מדינות מתועשות שהסכימו לפגוע ברזרבות שלהם על מנת להוריד את הלחץ על המחירים. חבית נפט נסחרת בשעה זו במחיר של 65.05 דולר לחבית.

מאקרו אמריקני

נתון שהתפרסם כשעה לפני פתיחת המסחר בנוגע ליעילות המשק ולעלויות העבודה הצביע על עלייה של 1.8% ביעילות הייצור ועלייה בעלויות העבודה של 2.1% ביחס ל-1.5% לפי צפי האנליסטים. הדעה הרווחת ברחוב הייתה לעלייה של 2.2% ביעילות הייצור של מוצרים שאינם קשורים לחקלאות במחצית השנייה של שנת 2005. הנתונים הללו כאמור מאכזבים אל מול תחזיות האנליסטים.

אמריקניות במרכז

חברת Apple computers (שסימול: AAPL) חשפה היום את מוצר ה-Ipod החדש שלה. החברה, שמכרה מעל ל-21 מיליון מוצרי ipod רגילים מאז השקתם בשנת 2001 שילבה במוצר החדש את ה-ipod הישן יחד עם טלפון אלחוטי. מניות החברה יורדות ב-0.86% לשער של 48.38 דולר.

יצרנית השבבים Altera (שסימולה: ALTR) יורדת ב-7.06% לשער של 20.26 דולר. החברה פרסמה מוקדם יותר אזהרת רווח הנוגעת לשולי הרווח. החברה הודיעה כי שולי הרווח ברבעון הנוכחי יהיו כנראה נמוכים מאלו שחזו האנליסטים.

מניות חברת התעופה Northwest Airlines (שסימולה: NWAC)ממשיכות לרכז עניין בוול סטריט. היום נסחרת מניית החברה על רקע הורדת דירוגה על ידי חברת הדירוג - Standard & Poor's. בחברת הדירוג הסבירו את החלטתם בכך שמלבד הפגיעה שספגה החברה מעליית מחירי הנפט, סובלת החברה גם מבעיות פנימיות עם ועד העובדים. מניות החברה יורדות ב-11.98% לשער של 3.16 דולר

חברת Albertsons (שסימולה: ABS) מרכזות היום עניין. רשת הקמעונאות הגדולה, שלא מזמן הציעה את עצמה למכירה הודיעה היום כי רווחיה ברבעון השני אמנם עלו אך פספסו את תחזיות האנליסטים. רווחי החברה עלו ל-107 מיליון דולר הרבעון אל מול 104 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. החברה דיווחה כי היא מנסה למכור חלק מנכסיה שאינם מניבים תשואות מספקות. מניות החברה נסחרות בירידה של 1.15% לשער של 23.13 דולר.

מניות ענקית הבנקאות morgan Stanley (שסימולה: MWD) נסחרות היום על רקע התפתרותו של מנהל בכיר בדירקטוריון שלה. ההתפתרות מגיעה לאחר סדרת מאבקי כח בדירקטוריון בעקבותיה התפטר יו"ר הדירקטוריון בחודש יוני האחרון. לאחר בחירת יו"ר חדש ושלושה חברי דירקטוריון חדשים החליט חבר הדירקטוריון מייקל מיילס להגיש את התפתרותו. מניות החברה עולות ב-0.13% לשער של 52.00 דולר.

ישראליות במרכז

קומברס (שסיומלה: CMVT) צפוייה לפרסם את דו"חותיה הרבעוניים היום לאחר המסחר. לדעת אנליסטים צפוי הרווח לעלות ב-88% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברהץ מכירות הרבעון השני צפויות לעמוד על 280 מיליון דולר ביחס ל-233 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. מניות החברה נסחרות בירידה של 1.08% לשער של 25.55 דולר.

מניות אופטיבייס (שסימולה: OBAS) נסחרות על רקע הודעת החברה כי חתמה על הסכם עם אקוסטיק טכנולוג'י למכירת זכויות של קניין רוחני תמורת מיליון דולר במזומן. באופטיבייס ציינו, כי הזכויות העולמיות לפתח ולמכור מוצרים חדשים אשר מבוססים על אותו קניין רוחני נשמרו בידיה. מנכ"ל אופטיבייס, עוזי ברייר מסר, כי "הערך המוסף של קניין רוחני זה, המהווים חלק ממכלול קניינה הרוחני של אופטיבייס משתקף היטב בהסכם זה". מניות החברה יורדות ב-2.75% לשער של 4.95 דולר.

מניות אקס.טי.אל (שסימולה: XTLB) יסחרו על רקע פרסום תוצאותיה הפיננסים של החברה. מדיווחי החברה עולה כי ההפסד הנקי נחתך לחצי במחצית הראשונה של השנה והסתכם בכ-5 מיליון דולר, בעקבות ירידה חדה של 50% בהוצאות ל-5 מיליון. ההכנסות של מפתחת התרופות לצהבת נגיפית זינקו בלמעלה מפי 3 ל-2.6 מיליון דולר באותה העת. מניות החברה נסחרות בירידה של 3.68% לשער של 11.00 דולר.

ורינט (שסימולה: VRNT) צפוייה לפרסם היום דו"חות לאחר סגירת המסחר בניו יורק. ורינט שינה חטיבת בת של ענקית התוכנה והחומרה קומברס העוסקת בפיתוח תוכנות לצורך ציתות דיגיטלי לאבטחה ומעקב, ומודיעין עסקי לחברות. ורינט דיווחה בשבוע שעבר על רכישתה של קבוצת OPUS הרכישה כנראה לא תכנס לחישובים של הרבעון השני וככל הנראה לא תשפיע על תוצאות השנתיות. מניות ורינט יורדת ב-1.17% לשער של 38.07דולר.

ראדא (שסימולה: RADI) הודיעה היום כי חתמה על חוזה חדש עם חטיבת "להב" של התעשייה האווירית. החברה צפוייה לבפק לתעשייה האווירית מצלמות מתקדמות כחלק מתוכנית שדרוג המטוסים שלה. החוזה נאמד בסכום של 444 אלף דולר. מניות ראדא יורדות ב-0.74% לשער של 1.34 דולר לאחר שכבר הספיקו לעלות 7% בפתיחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: