וול סטריט עברה לעליות נאות לאחר יום של דשדוש

מחירי הנפט מזגזגים היום בין רמות של 65-66 דולר לחבית ומשפיעים בכך על תנודתיות המדדים. הסוכנות לענייני תקציב של הקונגרס האמריקני דיווחה מוקדם יותר הערכה על פגיעה בקצב הצמיחה של המשק האמריקני. קומברס יורדת ב-1%, סינרון עולה ב-1.4%
יניב לפן |

מדדי וול סטריט עברוש בשעות אלה לעליות קלות. מחירי הנפט מנהלים מסחר זיגזג סביב רמות המחירים של 65-66 דולר ומבלבלים את הסוחרים. נתון מטעם הסוכנות לענייני תקציב של הקונגרס האמריקני הקשה גם הוא על השווקים. נתון מאקרו שהתפרסמו לפני פתיחת המסחר וחדשות בנוגע לנזקי ההוריקן לכלכלה האמריקנית מטילים את מלוא השפעתם על המסחר. הנתונים שהתפרסמו מדאיגים חלק מהאנליסטים על רקע החששות מהאטה בצמיחה של הכלכלה האמריקנית.

מדד הנאסד"ק עולה ב-0.11% לשער של 2,169 נקודות. מדד הדאו עולה ב-0.28% לשער של 10,619 נקודות.

מוקדם יותר דיווחה הסוכנות לענייני תקציב של הקונגרס האמריקני כי סופת ההוריקן קתרינה עלולה לגרום לאובדן 400 אלף מקומות עבודה בחודשים הקרובים. מעבר לכך העריכו בוועדה כי ייתכן ותקטן הצמיחה בארה"ב במחצית השנייה של 2005 בשיעור של 0.5% עד 1%.

מחירי הנפט שירדו היום והגיעו לרמות נמוכות מ-65 דולר לחבית שבו לעלות והגיעו לרמות מחירים הגבוהים מ-66 דולר, אך בשעות אלה שוב נרגעים המחירים. אתמול ירדו המחירים בשיעורים הגבוהים מ-2% על רקע חזרתם לשיגרה של מספר מזקקות שהושבתו בעקבות ההוריקן שהכה את דרום ארה"ב בשבוע שעבר והחדשות מצד מספר מדינות מתועשות שהסכימו לפגוע ברזרבות שלהם על מנת להוריד את הלחץ על המחירים. חבית נפט נסחרת בשעה זו במחיר של 65.05 דולר לחבית.

מאקרו אמריקני

נתון שהתפרסם כשעה לפני פתיחת המסחר בנוגע ליעילות המשק ולעלויות העבודה הצביע על עלייה של 1.8% ביעילות הייצור ועלייה בעלויות העבודה של 2.1% ביחס ל-1.5% לפי צפי האנליסטים. הדעה הרווחת ברחוב הייתה לעלייה של 2.2% ביעילות הייצור של מוצרים שאינם קשורים לחקלאות במחצית השנייה של שנת 2005. הנתונים הללו כאמור מאכזבים אל מול תחזיות האנליסטים.

אמריקניות במרכז

חברת Apple computers (שסימול: AAPL) חשפה היום את מוצר ה-Ipod החדש שלה. החברה, שמכרה מעל ל-21 מיליון מוצרי ipod רגילים מאז השקתם בשנת 2001 שילבה במוצר החדש את ה-ipod הישן יחד עם טלפון אלחוטי. מניות החברה יורדות ב-0.86% לשער של 48.38 דולר.

יצרנית השבבים Altera (שסימולה: ALTR) יורדת ב-7.06% לשער של 20.26 דולר. החברה פרסמה מוקדם יותר אזהרת רווח הנוגעת לשולי הרווח. החברה הודיעה כי שולי הרווח ברבעון הנוכחי יהיו כנראה נמוכים מאלו שחזו האנליסטים.

מניות חברת התעופה Northwest Airlines (שסימולה: NWAC)ממשיכות לרכז עניין בוול סטריט. היום נסחרת מניית החברה על רקע הורדת דירוגה על ידי חברת הדירוג - Standard & Poor's. בחברת הדירוג הסבירו את החלטתם בכך שמלבד הפגיעה שספגה החברה מעליית מחירי הנפט, סובלת החברה גם מבעיות פנימיות עם ועד העובדים. מניות החברה יורדות ב-11.98% לשער של 3.16 דולר

חברת Albertsons (שסימולה: ABS) מרכזות היום עניין. רשת הקמעונאות הגדולה, שלא מזמן הציעה את עצמה למכירה הודיעה היום כי רווחיה ברבעון השני אמנם עלו אך פספסו את תחזיות האנליסטים. רווחי החברה עלו ל-107 מיליון דולר הרבעון אל מול 104 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. החברה דיווחה כי היא מנסה למכור חלק מנכסיה שאינם מניבים תשואות מספקות. מניות החברה נסחרות בירידה של 1.15% לשער של 23.13 דולר.

מניות ענקית הבנקאות morgan Stanley (שסימולה: MWD) נסחרות היום על רקע התפתרותו של מנהל בכיר בדירקטוריון שלה. ההתפתרות מגיעה לאחר סדרת מאבקי כח בדירקטוריון בעקבותיה התפטר יו"ר הדירקטוריון בחודש יוני האחרון. לאחר בחירת יו"ר חדש ושלושה חברי דירקטוריון חדשים החליט חבר הדירקטוריון מייקל מיילס להגיש את התפתרותו. מניות החברה עולות ב-0.13% לשער של 52.00 דולר.

ישראליות במרכז

קומברס (שסיומלה: CMVT) צפוייה לפרסם את דו"חותיה הרבעוניים היום לאחר המסחר. לדעת אנליסטים צפוי הרווח לעלות ב-88% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברהץ מכירות הרבעון השני צפויות לעמוד על 280 מיליון דולר ביחס ל-233 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. מניות החברה נסחרות בירידה של 1.08% לשער של 25.55 דולר.

מניות אופטיבייס (שסימולה: OBAS) נסחרות על רקע הודעת החברה כי חתמה על הסכם עם אקוסטיק טכנולוג'י למכירת זכויות של קניין רוחני תמורת מיליון דולר במזומן. באופטיבייס ציינו, כי הזכויות העולמיות לפתח ולמכור מוצרים חדשים אשר מבוססים על אותו קניין רוחני נשמרו בידיה. מנכ"ל אופטיבייס, עוזי ברייר מסר, כי "הערך המוסף של קניין רוחני זה, המהווים חלק ממכלול קניינה הרוחני של אופטיבייס משתקף היטב בהסכם זה". מניות החברה יורדות ב-2.75% לשער של 4.95 דולר.

מניות אקס.טי.אל (שסימולה: XTLB) יסחרו על רקע פרסום תוצאותיה הפיננסים של החברה. מדיווחי החברה עולה כי ההפסד הנקי נחתך לחצי במחצית הראשונה של השנה והסתכם בכ-5 מיליון דולר, בעקבות ירידה חדה של 50% בהוצאות ל-5 מיליון. ההכנסות של מפתחת התרופות לצהבת נגיפית זינקו בלמעלה מפי 3 ל-2.6 מיליון דולר באותה העת. מניות החברה נסחרות בירידה של 3.68% לשער של 11.00 דולר.

ורינט (שסימולה: VRNT) צפוייה לפרסם היום דו"חות לאחר סגירת המסחר בניו יורק. ורינט שינה חטיבת בת של ענקית התוכנה והחומרה קומברס העוסקת בפיתוח תוכנות לצורך ציתות דיגיטלי לאבטחה ומעקב, ומודיעין עסקי לחברות. ורינט דיווחה בשבוע שעבר על רכישתה של קבוצת OPUS הרכישה כנראה לא תכנס לחישובים של הרבעון השני וככל הנראה לא תשפיע על תוצאות השנתיות. מניות ורינט יורדת ב-1.17% לשער של 38.07דולר.

ראדא (שסימולה: RADI) הודיעה היום כי חתמה על חוזה חדש עם חטיבת "להב" של התעשייה האווירית. החברה צפוייה לבפק לתעשייה האווירית מצלמות מתקדמות כחלק מתוכנית שדרוג המטוסים שלה. החוזה נאמד בסכום של 444 אלף דולר. מניות ראדא יורדות ב-0.74% לשער של 1.34 דולר לאחר שכבר הספיקו לעלות 7% בפתיחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.